אישה צעירה שסבלה מפצעי בגרות (אקנה) פנתה למרפאת עור בבית החולים אסף הרופא, בעקבות פרסום שבו הוצע טיפול מיוחד בבעיית האקנה. מדובר היה בטיפול פוטודינמי המבוצע בעזרת אור בלבד. הרופאה האחראית למתן הטיפולים, שערכה את פגישת ההיכרות והייעוץ עם הפונה לפני קבלת החלטה בנוגע לטיפול, מסרה לה שמדובר בטיפול שאינו חודרני, חסר סיבוכים ושתופעות הלוואי שלו קלות יחסית וקצרות טווח.
האישה השתכנעה והסכימה לקבלת הטיפול, אלא שתוצאותיו לא היו מלבבות. בעקבות הטיפול עור פניה נצרב, התנפח והאדים, ולימים התמלא פצעונים רבים והפריש מוגלה. בכך לא תם סבלה של המטופלת, ועל פניה הופיעו פצעים ענקיים, שלאחר שנרפאו (באמצעות פילינג) הותירו צלקות עמוקות לכל החיים. עורה של המטופלת הצעירה נפגם לצמיתות והיה למחוספס. כתוצאה מהטיפול האישה נמנעה מלצאת את ביתה ולהיפגש עם קרוביה וחבריה במשך כחצי שנה, הזדקקה לטיפולים קוסמטיים שונים וסבלה סבל רב.
המטופלת תבעה את נזקיה, ובית משפט השלום בפתח תקוה קיבל (14.10.14) את התביעה. השופטת אושרית רוטקופף קבעה, כי טופס ההסכמה שעליו הוחתמה האישה לפני קבלת הטיפול היה מטעה ולא שיקף נכונה את הסיכונים ותופעות הלוואי שהיו כרוכים בטיפול. "מעיון בטופס ההסכמה והסברי הנתבעת אשר ניתנו לתובעת בפגישתם... עולה, כי אין כל התאמה בין תופעות הלוואי האפשריות והסיכונים בגינם קיבלה התובעת הסבר והמפורטים בטופס ההסכמה, לבין התהליך הסוער שעברה וחוותה התובעת לאחר הטיפול", נקבע.
בית המשפט מצא שהנתבעים - הרופאה המטפלת ובית החולים - הפרו את חובתם להעמיד את המטופלת על הסיכון הממשי להתפרצות סוערת של פצעי אקנה ויתר תופעות הלוואי, כפי שאמנם פקדו את האישה בעקבות הטיפול. בנוסף הסתבר שבניגוד לפרסומים הרופאה המטפלת כלל לא אחזה בתואר מומחה ברפואה בתחום כלשהו.
השופטת רוטקופף הוסיפה, שבמקרה זה אין לראות בהסכמת האישה לקבלת הטיפול "הסכמה מדעת", כדרישת הדין. הסכמה מדעת פירושה שהמטופל מסכים לקבלת טיפול רפואי שעה שהסכמתו מתבססת על קבלתו והבנתו של כל המידע הרלוונטי הנוגע לטיפול, לרבות בקשר לתופעות לוואי וסיכונים אפשריים. במקרה זה הסכמתה של המטופלת התבססה על מידע חסר ומטעה שקיבלה מהנתבעות.
עוד נמצא, שהנתבעות פגעו באוטונומיה של האישה על גופה ועל רצונה החופשי. אילו בית החולים והרופאה היו מסבירים לתובעת את הסיכון לגרימת תופעות הלוואי והתוצאות הקשות, היא לא הייתה מסכימה לטיפול. התביעה התקבלה בחלקה ונפסקו לתובעת פיצויים בסך 100,000 שקלים בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש), פגיעה באוטונומיה ושכר טירחת עורכי הדין.
