ההרגעה בירושלים – הנצחת הכאוס

נכון ששוב קשה לכם להבין מהיכן מוצץ עבדכם הנאמן את ההשלכות של דבר אחד לאחר הנראה רחוק ממנו כמו כדור הארץ מהמאדים? לכאורה (בישראל הכל "לכאורה" כי עורכי דין יכולים לצבוע כל צבע בגוון שונה), אם ראש הממשלה של ישראל מגיע להסכמות עם מלך ירדן שהסטטוס קוו יישמר בירושלים, והכל בחסות הכח העליון העולמי בדמותו של נציגו האמריקני קרי, אז למה לא לברך על המוגמר ולחזור לטרדות היום יום השיגרתיות? זהו, שלא. בדיוק על זה אני מדבר כמו בכל דבר ועניין אחר, מדיני, כלכלי, חברתי, פוליטי ונעליים. היודעים אתם מהו הסטטוס קוו? לכאורה... זה מצב נהדר בו "וגר זאב עם כבש"... רק שהמציאות מניחה את הכבש על התנור ואת הזאב לשמור על השמנת מסביב... לא הבנתם? הכל מסיבה פשוטה: זה יותר מידי ברור, ונורא כואב לשמוע שוב ושוב כמה מטומטמים אנו ואיך נוכלים מנהלים את חיינו בהתמדה שבלונית כאילו היינו בתוך אוטובוס הדוהר בעקלתון הררי בדרך לתהום ענקית. כולם צורחים בפנים, אבל בינתיים אין התרסקות שמפרקת את הגופות ומעלה נשמתם השמיימה.

מהו הסטטוס קוו?

הסטטוס קוו הוא כאוס מוחלט שגבולותיו אינם מוגדרים. יושבים להם שני עמים עם 17 לאומים ותשעים דתות, בארץ אחת עם בירה אחת... וכולם מאמינים "באמונה שלמה" שהכל שייך למיגזר שלהם: האדמה, הגבולות, המקומות הקדושים, השלטון – וכמובן עיר הבירה ירושלים. תרגמו את "הסטטוס קוו" למציאות ולחיי היום יום, וקבלו אי-סדר מתמיד: פיגועים חוזרים ונישנים עם "הפסקות אוכל" בין לבין, חוסר ביטחון בתוך כל מיגזר בינו לבינו ובינו למיגזר האחר, חוסר ביטחון כלכלי קולוסלי, פוליטיקה מעוותת השורצת בתוך ומחוץ למיגזרים המבודדים המאגדים ביחד את הפצצה הגרעינית האמיתית והגדולה בכל העולם – והנה לכם "הסטטוס קוו" שהצליחו מנהיגי העולם הנאור להחזיר ולהביא כבשורה לאחר ההתלהמויות שהחלו מזנבים בחיי אדם "בשם אל-אקצה הקדוש". כל המנהיגים העכשוויים ביחד וכל אחד לחוד, בישראל, בארצות הערביות, המערביות ובארה"ב אינם מסוגלים לתקן את "הסטטוס קוו המדמם והמזיק לבריאות" ולכן הם כל פעם מחדש מתכנסים חזרה לתוך קונכיותם ומודים כי אינם יכולים לפרוץ את החוסר הענק במנהיגותם - למקום בו פעם היו מנהיגים שיכלו לבעיות חמורות מאלה. כעת ימשיכו לדבר על "מציאת פתרון" לסכסוך הישראלי פלשתיני...