אבל בעוד שמזה זמן התרגלנו לכך שקטנים יכולים להצליח בגדול. רק לאחרונה למדנו שגדולים יכולים ליפול. לקרוס. שלושת השמות הבולטים של העת האחרונה הם כמובן
נוחי דנקנר,
אילן בן-דב ו
מוטי זיסר. מעבר לכך, הפיקוח על אלה שנותרו גדולים, גובר. הם נדרשים לשקיפות רבה יותר והדירקטורים שלהם חשים את נחת זרועם של בתי המשפט והתקשורת.
הדוגמאות עד כה – למשל,
ברק אובמה, קוקה-קולה ורמי לוי – ממחישות ששינוי יחסי הכוחות נוגע בנו בהרבה חזיתות. כאזרחים. כצרכנים. כיצרנים. כיזמים. אבל מה מקור השינוי במאזן הכוחות? כצפוי יש מספר מקורות: כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים.
ההסבר הכלכלי מתחיל במהפכה שמלווה אותנו מספר עשורים (האינטרנט) וממשיך במהפכה שמחלחלת אל חיינו כעת (הדפסת תלת-ממד). שתי מהפכות אלה מחסלות את מה שכלכלנים מכנים "חסמי כניסה". האינטרנט הוריד באופן ניכר את עלויות ההפצה של מוצרים רבים ואת הצורך במתווכים רבים בדרך – היום אני יכול, למשל, להקליט שיר ודקות אחר-כך למכור אותו ברשת. כתוצאה מכך מצטמצם יתרונם של השחקנים הגדולים שתמיד יכלו לממן עלויות הפצה גבוהות. המדפסות התלת-ממדיות צפויות להפחית את עלויות הייצור ובכך למזער עוד יותר את יתרון הגדולים על הקטנים.
הטכנולוגיה מחזקת את הקטנים בצורה נוספת. היא מקלה על האזרחים והצרכנים בשיתוף מידע, בניתוחו וכמובן בשיתוף פעולה. אם בעבר ראיתי בעל מסעדה מתייחס באופן משפיל לעובד שלו, הייתי חולק את המידע הזה עם שני חברים. היום, מעלים רבים את הסיפור הזה לרשת החברתית שלהם, אחרים מיד משתפים בחוויות שלהם במסעדה זו ולעתים תוך דקות אחדות מתגבשת החלטת פעולה משותפת. בכך הטכנולוגיה מעצימה את הקטנים, ויעידו על כך, בין השאר, זהבית כהן ו
חוסני מובארק.
הטכנולוגיה גם יוצרת תחושה של שליטה. תביטו לרגע על כף היד שלכם ותחשבו כמה שליטה יש לה. במגע עדין אתם מפעילים תוכנה שמדברת עם לווין או שניים כדי לנווט אתכם הביתה או למשרד. נגיעה קטנה והספר החדש של אבירמה גולן בדרך אליכם. עוד ליטוף ושרת היושב איפשהו על הגלובוס מזהה את השיר המתנגן בבר שבו אתם יושבים. תחושת השליטה הזו ממכרת ומקשה עליכם לקבל את השליטה של ההורים, המורים, המפקדים, הבוסים או ראש הממשלה. כל מוקדי הכוח האלה חווים את מסמוס העוצמה והשליטה שהיו נתונים בידיהם בעבר.
גורם חברתי נוסף בהשטחת הפירמידה היא הטלוויזיה. בעבר היינו מרוחקים מבעלי השליטה. היינו שומעים עליהם קצת ברדיו וקוראים עליהם מעט בעיתון. היום הם מופיעים בתוכניות הריאליטי שלנו ואנחנו רואים שהם בשר ודם. עם חולשות אנושיות. ממש כמונו. אחד הרגעים הקסומים בסרט הקוסם מארץ עוץ מתרחש כשטוטו מגלה שהקוסם הוא אדם רגיל, זקן מאומהה, שמשתמש ברמקול כדי להאדיר את קולו. באותו רגע מבינים דורותי וחבריה שהרבה עוצמות שחיפשו במקומות אחרים נמצאים בעצם אצלם. תהליך דומה חווים האזרחים והצרכנים בעולם המודרני.
זוהי תקופה טובה להיות קטן.