האווירה בירושלים מתוחה ויש בה נוכחות רבה של אנשי ביטחון בניסיון להתמודד עם התופעה החדשה שהפלשתינים מכנים כעת בשם "אינתיפאדת אלקדס" או "הבת אלקדס"(בערבית).
מי שמנסה לבדוק את שורשיו וסיבותיו של גל הטרור החדש ישמע מפלשתינים רבים את ציטוט הפתגם הידוע בערבית "אל-צ'רט יוולד אל-אנפג'אר", דהיינו "הלחץ הוא שמוליד את האלימות".
הנהגת הרשות הפלשתינית הופתעה מן התופעה החדשה בעוד תנועת החמאס מנסה "לתפוס עליה טרמפ" ולהנהיג אותה, עד כה ללא הצלחה.
ניתוח ביניים של האירועים האלימים עד כה מצביע על כמה מאפיינים: מדובר בגל אלימות אישי, של אדם אחד או שניים הנובע מתסכול וייאוש תוך שימוש באמצעים זמינים ופשוטים לביצוע הפיגועים כמו מכונית(לצורך דריסה(, סכין, גרזן, מברג, ובשני מקרים גם אקדח.(ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק והטבח בבית הכנסת בהר נוף).
נראה שהמפגעים שואבים עידוד מההצלחה, במקרה שהפיגוע הצליח ישנה סבירות גבוהה שהוא יעודד פיגועים נוספים באותה שיטת ביצוע. דהיינו חיקוי.
בדיקת האירועים האלימים מראה כי אין הנהגה למה שהפלשתינים מכנים "אינתיפאדת אלקדס", אין לה מטרה מוגדרת והיא סובלת מחוסר ארגון ואי השתתפות של ההמונים בהשוואה לאינתיפאדות הקודמות.
הרשות הפלשתינית בולמת, בהנחיית מחמוד עבאס המתנגד לאינתיפאדה מזויינת, את התפשטות התופעה לתחומי הרשות הפלשתינית ולכן היא מתמקדת בירושלים. בשטחי הרשות הפלשתינית ישנן הפרות סדר ספוראדיות המושפעות מהמתרחש בירושלים.
נראה כי מספר סיבות חדשות שקרו בחודשים האחרונים והצטברו בתודעה הפלשתינית הן שהביאו להתפרצות התופעה האלימה בירושלים: רצח הנער מחמד אבו חצ'יר בשכונת שועפט במזרח ירושלים, פעילות פוליטית ישראלית באזור הר-הבית בניסיון לשנות את הסטטוס קוו במקום, אירוע התאבדותו של נהג האוטובוס הערבי יוסף רומני והתיישבות יהודית חדשה בכמה בתים בכפר סילואן. לכך יש להוסיף הסתה חריפה של תנועת החמאס, הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל והרשות הפלשתינית תוך מחזור הסיסמה הישנה-חדשה כי "אל-אקצה בסכנה".
כל הסיבות האחרות שמיוחסות לגל האלימות הפלשתיני האחרון בירושלים כמו תנאי מחייה גרועים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, אי-קבלת שירותים מוניציפליים, חפירות ארכיאולוגיות באזור הר-הבית וכו' אינן חדשות, הן קיימות שנים רבות ואין להן השפעה ישירה על פרוץ גל האלימות הפלשתיני.
התנגדותו של מחמוד עבאס לאפשר את הרחבת התופעה לתחומי יהודה ושומרון והפיצול הפנימי בחברה הפלשתינית המלווה במאבקים קשים מצמצם את הפעילות האלימה בעיקר לאזור ירושלים.
הנהגת הרשות הפלשתינית עדיין לא קיימה דיונים רציניים בתופעה אך היא חוששת מאוד מאובדן שליטה ומכך שהמשכה, במיוחד לאחר הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בירושלים, ישרת את ישראל ויפגע במאבק המדיני של הרשות הפלשתינית בישראל בזירה הבינלאומית.
בעקבות הלחץ הבינלאומי והפעילות ההסברתית והדיפלומטית הישראלית נגד ההסתה של הרשות הפלשתינית, מקפיד עתה מחמוד עבאס להתבטא באופן זהיר בכל הקשור להר-הבית.
פרשנים פלשתינים טוענים כי ל "אינתיפאדת ירושלים" יש כבר כמה הישגים, היא הצליחה לבלום את המאמצים הישראלים לשנות את הסטאטוס קוו בהר-הבית, להבליט את העובדה כי ירושלים איננה מאוחדת וליצור חשש בקרב ההנהגה הישראלית כי שני הצדדים ניצבים בפני "מלחמת דת" שתוצאותיה ימיטו אסון על ישראל.
