גם אם הן לא יתקבלו כלשונן,
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שמציע משרד המשפטים, הן לא פחות מאשר מופת. הרפורמה היא פעולה של ועדה בראשות השופט בדימוס
משה גל. גל נועץ בעורכי דין בכירים, אבל לפחות בתקשורת נראה שעורכי הדין
עומדים על הרגליים האחוריות נגד השינוי.
התקנות הנוכחיות מסובכות. מאות תקנות שמסדירות עניינים שונים ורבים, שבעצם מביאות לכך שעורכי דין נאלצים להתעסק בפרוצדורה במקום במהות. תביעות מוגשות, ואז מתחילה השאלה "כמה ימים יש לי בכלל להגיש כתב הגנה?" ו"לאיזה בית משפט אני מגיש?". הבלבול בין סוגי תביעות, סוגי בתי משפט ודברים אחרים יוצרים מצב, שבו ניהול של תיק הופך להיות עיסוק בפרוצדורה במקום הגנה על האינטרסים של הלקוח.
במאמר זה אני מבקש לעמוד על שתיים מן ההצעות. הראשונה היא קיצור משמעותי של המסמכים שמוגשים לבית המשפט, והשנייה היא החובה לנהל מו"מ לפני תביעה.
ארוך וארוך יותר
עורכי דין כותבים ארוך וארוך יותר, וגם פסקי הדין
מתארכים. כשעורך דין מגיש כתב תביעה בן עשרות עמודים פלוס נספחים, ניהול התיק הופך להיות בלתי אפשרי. כבר כיום קובעות התקנות, כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". כלומר, כתב טענות קלאסי בהפרת זכויות יוצרים צריך להיראות כך (בהפשטה יתרה):
1. התובע הוא צלם.
2. הנתבעת מפעילה אתר אינטרנט בתחום התיירות.
3.התובע הוא בעל זכויות היוצרים המלאות בצילום "ראש הנקרה תחת השמש", המצורף כנספח 1 לכתב תביעה זה (להלן: הצילום).
4. ביום 1.2.2014 העתיקה הנתבעת את הצילום שבוצע על-ידי התובע, ופרסמה אותו באתר האינטרנט שלה. תדפיס הפרסום מצורף כנספח 2 לכתב תביעה זה.
5. הפרסום מהווה הפרת זכויות יוצרים, כמשמעו בסעיף 47 לחוק זכויות יוצרים. כמו-כן, הפרסום מהווה הפרה של זכותו המוסרית של התובע, כיוון שלא צוין שמו כבעל זכויות היוצרים.
6. על-פי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, על הנתבעת לפצות את התובע בסכום של עד 100,000 שקל ללא הוכחת נזק.
7. אשר על כן, התובע יבקש כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לו סכום זה, וכן ליתן צו מניעה שיאסור על הנתבעת להשתמש בצילום.
8. לבית משפט זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה זו, בהתחשב בסעד הנדרש ומקום ביצוע העוולה.
הנה, כפי שניתן לראות, כתב תביעה בסיסי ביותר בנושא זכויות יוצרים שעומד בכל הקריטריונים (אבל אל תשתמשו בו, כי מה לעשות, הוא חורג מהסטנדרט היום). אולם אם נסתכל על כתבי הטענות היום, גם בפשוטים שבמקרים, הרי שעורכי הדין מפליגים ומעלים טענות. קודם כל, בכל תביעה על הפרת זכויות יוצרים מוסיפים שלל טענות שקשורות גם לעוולות מסחריות או מוניטין, ולאחר מכן מעלים עוד ועוד טענות, בדרך כלל רק כדי להרשים את הלקוח.
הבעיה היא שאין צורך בכך בדרך כלל. טענה אחת טובה ומזוקקת תביא לתוצאה טובה, ובמקרה ההפוך, היא תהפוך את התביעה לכזו שתידחה ברובה.
לכן, ההצעה לחייב עורכי דין להגיש כתבי תביעה באורך מקוצר תביא למסמכים ברורים יותר, קריאים יותר וניתנים להבנה. עורכי דין שעורכים מסמך בן 30 עמודים עשויים לטעות לא אחת כאשר הם מעלים טענה בעמוד החמישי, ובעמוד השלושים רוצים לטעון משהו שונה.
גילוי מראש
הדרישה השנייה מעניינת יותר: בית המשפט ינסה למנוע הגשה של תביעות על-ידי חיוב במו"מ לפני הגשת תביעה. אם עד עכשיו יכולת להתעצבן וללכת לבית המשפט, בלי לשלוח מכתב התראה מעורך דין ובלי כלום, כאן המחוקק אומר: קודם תשלח מכתב, תשמע מה הצד השני אומר, ואחרי שתנסו להגיע לפשרה ולא תצליחו, תגיעו לבית המשפט. המטרה מבורכת, והיא נועדה לחזק את הפסיקה שקובעת, כי אי-משלוח מכתב התראה מהווה התנהלות בחוסר תום לב.
אבל מעבר לזה, נוצר כאן שלב מעניין. כיום, יש בהליך המשפטי שלב שנקרא "גילוי מסמכים". בשלב הזה, כל צד מחויב לחשוף בפני הצד השני את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה. השלב מתחיל עם הגשת כתב התביעה ומסתיים 30 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק. אם ההצעה תתקבל, אז השלב יתחיל עם שליחת מכתב ההתראה. בעצם, הדבר הזה ימנע מהרבה מאוד תובעי סרק להגיש תביעות אסטרטגיות.
לדוגמה, אם אני אייצג מישהו שטוען, כי אדם אחר הוציא את דיבתו רעה ואבקש פיצוי בגין נזקים מסוימים, אזי במכתב התשובה הצד השני יוכל לבקש ממני להציג את כל הראיות שיש לי לנזק. אני לא אוכל לענות לו בסגנון "תחכה לתביעה ואז אני אראה לך מה יש לי".
עוד נושא משמעותי הוא החובה לענות למכתב כזה. עד עכשיו, אם היית מקבל מכתב מעורך דין והתעלמת, זה לא אמר כלום. כאן, אם תתעלם, אתה רק מקצר את התהליך, כי עורך הדין של הצד השני יכול להגיש תביעה בהעדר מענה.
בניגוד לחלק גדול מחבריי, אני מאמין שבתקנות האלו יש רק ברכה. הן מאפשרות לנו לקדם מערכת צודקת יותר ומהירה יותר גם יחד. הן שומרות על האינטרס של הצדדים ומונעות הגשת הרבה מאוד תביעות סרק מנופחות.
