כלכלת ישראל איננה מונחית שלום וסנקציות

אין שחר להנחה שכלכלת ישראל תלויה בהסכם שלום ושאינה יכולה לעמוד בפני איומי חרם וסנקציות. מ-1949 מזנקת ישראל מ-1.5 מיליארד דולרים תוצר מקומי גולמי ל-300 מיליארד ב-2014, מ-50 מיליון דולרים יצוא ל-97 מיליארד דולרים, ומהיעדר יתרות מטבע זר ל-92 מיליארד דולרים ב-2014. הזינוק נובע מגלי עלייה, ריסון תקציבי, איכות כוח אדם, טכנולוגיות חדשניות, יצוא, כוח הרתעה צבאי וגז טבעי, ולא מהסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכם אוסלו. ולראייה, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-14%-8% לשנה בעקבות מלחמת 1967 עד 1972, וב-9% כתוצאה מגל העלייה מברה"מ שהתחיל ב-1990. לעומת זאת, הצמיחה לאחר אוסלו (1996-1993) הייתה 7%-4% וניזונה בעיקר מגל העלייה, אך נפגעה עקב גירעונות התקציב והמאזן המסחרי. כמו-כן, האינפלציה זינקה מ-42.5% ב-1977 - ערב יוזמת השלום עם מצרים - ל-111.4% ב-1979 ו-445% ב-1984. האינפלציה דוכאה ל-19.7% ב-1986 ו-2% היום על-ידי ריסון תקציבי חסר-תקדים, ולא על-ידי הסכמי שלום. על ההשפעה המוגבלת של איומי החרם והסנקציות אפשר ללמוד משיפור המאזן המסחרי עם בריטניה וטורקיה, למרות עוינות הפרלמנט הבריטי וממשלת טורקיה. כ-90% מהיצוא הישראלי הוא לממשלות ולחברות - ולא לצרכן - והוא חיוני לשדרוג רמת הביטחון הלאומי, הרפואה, הטכנולוגיה והחקלאות של המדינות המייבאות. היצוא אף מתגוון במהירות להודו, סין, רוסיה והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, יפן וקוריאה הדרומית. היומון הטורקי, "זמאן", דיווח שהמאזן המסחרי טורקיה-ישראל השתפר מ-4 מיליארד דולרים ב-2011 ל-4.86 מיליארד ב-2013; ספינות טורקיות פורקות בנמל חיפה משאיות הנושאות סחורות לירדן ולמפרץ הפרסי; נפט עירקי נמכר לישראל דרך טורקיה; וחברת הספנות של בנו של ארדואן פעילה בנמל אשדוד. הודו הופכת ליבואן מוביל של נשק ישראל. "רפאל" זכתה במכרז לאספקת טילי נ.ט. ומשגרים בסך 525 מיליון דולרים; הודו רכשה טילי "ברק 1" בהיקף 300 מיליון דולרים; והודו וישראל קיימו ניסוי מוצלח של מערכת "ברק-8" להגנה מטילי שיוט וכלי טיס. אומנם המאזן המסחרי ישראל-הודו הוא 5 מיליארד דולרים, בהשוואה ל-10 מיליארד של סין-ישראל, אך הוא יוכפל באמצעות הסכם סחר חופשי. למרות האטת הכלכלה ברבעון האחרון, ארגון ה-OECD צופה צמיחה כלכלית של 3% ב-2015 ו-3.5% ב-2016. ואכן, משקיעים זרים מביעים ביטחון בחיוניות ארוכת-הטווח של ישראל. לדוגמה, יצרנית מטוס ה"אף-16", "לוקהיד מרטין" מתכוונת להוסיף כ-1,000 עובדים לחברת-הבת בפרק הסייבר בבאר שבע לצד חברת-הבת של ענקית האכסון האמריקנית, EMC. "מיקרוסופט" מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל - כמו 250 ענקי הייטק נוספים מארה"ב - ורכשה את "אאורטו" הישראלית ב-200 מיליון דולרים. חברת הענק "3D Systems" רכשה את "סימטרון" הישראלית ב-97 מיליון דולרים, וקרנות הון סיכון מארה"ב, סין, הודו, סינגפור, אירופה ודרום אפריקה משקיעות בישראל. משקיעים אלו פועלים לפי חוות דעת של נשיא ומנכ"ל חברת ניהול סיכונים הגדולה בעולם, AON: "לקוחותינו ערים לסיכונים ולהזדמנויות בישראל.... הסיכונים בישראל דומים לשאר אזורי העולם.... לישראל כלכלה חדשנית וצומחת."