כאשר נוצרת בועה כלכלית מכל סוג, בייחוד בועה המשפיעה באופן ניכר על יציבות המשק או החברה מצווה המדינה להתערב.
להתערבות המדינה יכולים להיות מספר פנים: המדינה יכולה להתערב ישירות באמצעות מיסוי (או ביטול מיסוי), הלאמה, חוקים המגבירים מאוד את מעורבות הממשלה במשק, ומן העבר השני יכולה הממשלה להתערב באופן פחות בוטה, לדוגמה באמצעות שינויי מינון בנושאים שהיא ממילא מעורבת הם עמוקות, ואשר אינם קשורים למדיניות המס.
כך בדיוק אני רואה את ההבדל בין תוכנית מחיר מטרה לבין תוכנית מע"מ 0; תוכנית מע"מ 0 היא החרגה בוטה על-ידי הממשלה של האחידות במדיניות המיסוי, מדיניות אשר מאז ומעולם הממשלה ובייחוד האוצר התנגדו נחרצות לכל חריגות וחריגים בו. כי לכל חריג מתגלים פתאום שני אחים תאומים, והאחים האלה מצמיחים בני דודים, ובנות דוד וילדים ונכדים לרוב, והתוצאה היא שמערכת המיסוי אשר אחד ממוקדיה הוא באחדותה ובפשטותה הופכת להיות מערכת מסורבלת, בלתי נסבלת ובלתי נשלטת, תוך גרימת חסרון כיס ענק למדינה ואזרחיה.
כך ענה סגנו של השר לפיד מעל דוכן הכנסת להצעה מע"מ 0 על תרופות מצילות חיים: "שלא תתבלבל. הגירעון עדיין עומד על 33 מיליארד ש"ח. במצב הקיים, המדינה מממנת את סל הבריאות בהיקף של 8 מיליארד ש"ח ואף קובעת התרחבות כלפי מעלה אם אין אירועים חריגים. אישור הצעת החוק יהווה פריצה של מסגרת התקציב וייפתח פתח לעוד בקשות. סביר להניח שאם נגדיר רשימת תרופות מצילות חיים, אז תחת לחץ יצרניות התרופות וגורמים רבים אחרים, הרשימה תתרחב ויהיו לכך השלכות תקציביות אדירות".
כנראה שהכוח האלקטוראלי של הזקוקים לתרופות מצילות חיים הרבה יותר נמוך מהכוח האלקטוראלי של הזוגות הצעירים כי אחרת קשה לי מאוד להבין איך ההסבר הפשוט הזה של סגן שר האוצר בשמו של המשרד והשר בכנסת לא שומט לחלוטין את הקרקע מתחת לרגלי המציעים של מע"מ 0 לדיור; כי אם פריצת התקציב ופריצת אחידות במיסוי אסורה גם כאשר מדובר בדיני נפשות (תרופות מצילות חיים) על אחד כמה וכמה היא אסורה בדיני ממונות (מחיר הדיור).
חיסרון נוסף ומרכזי בתוכנית מע"מ 0 הוא שהפתרון בכללותו לא מבטיח שההנחה במחיר אכן תיכנס לכיסם של הקונים, בשיטת מע"מ 0 ובמצב קיצוני של עודף ביקושים, תיכנס "ההנחה" או המתנה של האוצר לכיסי המוכרים במקום לכיסיהם של הקונים.
מנגד, תוכנית מחיר המטרה אינה קשורה כלל ועיקר למדיניות המיסוי. על-פי תוכנית זו, תשנה המדינה את מדיניותה בכל הקשור להקצאת אדמות לאום לבניה, בכך תבצע תיקון בנושא שממילא היא שולטת בו ביד רמה, מכירת קרקעות לאום, ובאופן שיחייב במכרזי הקרקעות מכירת דירות המתאימות לזוגות צעירים, ב 20% מתחת למחירי השוק.
גם כאן דוחפת המדינה את היד עמוק לכיס, כי ההתחייבות למכירת הדירות במחיר נמוך ממחירי השוק תביא ודאי את הקבלנים להציע מחירים פחותים יותר עבור הקרקעות, אך כאן המימון הוא עקיף, ללא נגיעה בקודש קודשים של מדיניות המיסוי, ועם יתרון מרכזי נוסף, הסובסידיה אומנם ניתנת תחילה לקבלן במחיר הקרקע, אך השיטה מחייבת את הקבלן להעביר את הנחה במלואה ללקוח באמצעות התחייבות מראש למכור במחיר שהוא 20% פחות ממחירי השוק.
ומה עשתה ממשלת ישראל האחרונה, הכושלת? היא התנתה את אישורה של תוכנית טובה ומבטיחה תוכנית מחיר המטרה, באישור תוכנית הגרועה והמזיקה על-פי מרבית הדעות, תוכנית מע"מ 0.
המנטרה הזו של מע"מ 0 לא רק הכניסה את השוק לקיפאון, לא רק הזיקה טרם נולדה והייתה מזיקה שבעתיים לו הייתה נולדת, היא גם עצרה תוכנית אחרת, תוכנית טובה ממנה לאין שיעור; ואין כל הסבר להחלטה התמוהה והמקוממת של הקשר בין שתי התוכניות מלבד העובדה שהממשלה הכושלת הזו נכנעה ללחציו של שר האוצר בדימוס, שלא לטפל בבעיית הדיור עם תוכנית טובה כל עוד לא אושרה תוכנית הנפל שלו.
קשה יהיה מאוד לסתור את המסקנה ששר האוצר לא שקל ממש את טובתם של זוגות הצעירים אלא שקל את היכולת שלו למנף את תוכנית הנפל שלו על-מנת להתקבל בציבור כמושיע חברתי, ועל-מנת להגדיל את כוחו הפוליטי, בעוד הוא במקביל פוגע הגיעה ניכרת בזוגות הצעירים במונעו מתוכנית טובה ורצינית, שאינה רשומה על שמו, מלהבשיל.
בואו נזכור את זאת טוב טוב בדרכנו לקלפי.
