משהו ישן ממשיך
אזרחי ישראל, משהו לא טוב קורה בהנהגה. הבחירות הדמוקרטיות שהן
שיא פאר יצירתו החברתית של האדם המודרני אינן ממריאות, לא מצליחות לספק הנהגה איכותית. לא צריך להיות קהלת כדי לנבא שגם הבחירות הבאות לא יביאו בשורה גדולה.
כשלון הדמוקרטיה מזעזע. מצד אחד מיליארד ערבים מסכנים מנסים ללא הצלחה להביא דמוקרטיה כמו במרד "האביב הערבי". מצד שני, אנחנו הגשמנו את החלום, יש לנו יש דמוקרטיה מפוארת כבר מזמן, אך שיעור עצום מאיתנו מוותר עליה ומצביע ברגליים כי הוא חש שהיא ריקה מתוכן. לאחרונה גם הנשיא הביע חשש משיעור הצבעה נמוך במיוחד.
התופעה מדאיגה עד כדי כך שיש אווילים המציעים להפוך את הזכות הדמוקרטית לחובה. רעיון "מצוין": נכניס כל מי שלא יצביע למחנה עבודה לצורך חינוך מחדש, יהיו לנו 100% הצבעה, סוריה ו
קוריאה הצפונית יתבוננו עלינו בהתרגשות בעיניים מלאות קנאה.
אז איפה טעינו?
אתם יודעים מהי הטרגדיה שלנו? מה גורם לקיבעון השלטוני? לא. לא נורא, אני יודע:
1. אתם מחפשים את המטבע מתחת לפנס, כעדר אתם רודפים אחרי טרנדים, מפלגות מנוסות ומרשימות. אבל יש גם אפשרות אחרת, אחרת לגמרי: אני. למה לא? מדוע קבעתם תנאי סף קיצוני לבחירת גדולי האומה שלכם: אך ורק עסקנים שהצליחו להתברג במערכת המסואבת?
אתם רוצים כריזמה, רוצים ניסיון, רוצים קבלות. לכאורה אלו דרישות טריביאליות, האמת היא שאתם ממלכדים את עצמכם לדעת. אלו קבלות בדיוק יש ל
יאיר לפיד? אשף כלכלי? לא, טאלנט פופוליסטי! כמה מבוחריו בדקו בציציות את כל ה"גמדים" שלו?
נכון, יש עוד אלף כמוני, אבל כמה השקעתם בבחינת האופציות האחרות? אפס. מה הסיכוי של מישהו שלא התברג למפלגה גדולה, טרנדית, פופוליסטית להשפיע? אפס.
2. אף אינטליגענט אינו מצליח להבין שצריך לשנות את התרבות, תרבות השלטון. תרבות השחיתות, תרבות הקפיטליזם החזירי, תרבות הנאורות, כל מיני תפיסות, נורמות וקונספציות שכולנו כבולים אליהן ברמת המובן מאליו. זה לא הולך היום, לא פופוליסטי, העדר עדיין לא גילה זאת. שינוי אתם רוצים, אך אינכם מסוגלים להבין ששינוי משמעותי משמעותו שינוי תרבותי.
אני היחיד המבין שצריך להעלות את ההיבט התרבותי לסדר היום התודעתי, אך אין לי עם מי לדבר בתקופתי. אם בעוד כמה שנים פתאום יגלו אותי, כולכם תשאלו בתמהון: היכן היית? למה התחבאת? התשובה פשוטה: כאן, מתחת לאף. אני צועק ומנופף בידי אך איש אינו מבחין. העדר מתעקש לרוץ רק אחרי הנפוחונים ומתפלא כל פעם מחדש לגלות שמלבד אוויר חם ומצחין אין שם מאום.
דמוקרטים שכמותכם לא מוכנים לתת לי הזדמנות? משוכנעים מעבר לכל ספק סביר שרק כריזמטים שיודעים לצעוק "יס ווי כאן" או עסקנים שמתברגים הם הראויים להנהיג? זכותכם, שנאמר: "לכל עם המנהיגים הראויים לו", "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם".
רק לסיום שי קטן - שאלה שאתם מוזמנים לשאול את עצמכם: האם הבחירה לרוץ אחרי העדר היא לא "בחירה חופשית" בדיוק כפי שכבשה "בוחרת" לרוץ אחרי ישבן חברתה?... לכו להצביע.
