"עצרו את המחשבה!", "עצרו את המחשבות הסוררות!". המסרונים האלה עברו במהירות הבזק בין אנשי העין השביעית, שהסירו בצייתנות את שפתיהם מספלי המקיאטו המהבילים והחרישו בדריכות. "זה לא הזמן" אמר שוקי טאוסיג למפיקה הטורדנית מתוכניתה של קרן נויבך שביקשה בפעם האלף לשמוע את דעתו הקבועה. איתמר ב"ז יצא בחיפזון מהמאורה שחפר מול בניין ישראל היום בדרכו לעוד תחקיר אמיץ, ואורן פרסיקו הסיט בבהלה את מילון הסאטירה מעיניו בדיוק כשהחל לקרוא את הערך "ביקורת עצמית". איזה מזל, חשב לעצמו, רק זה חסר לי. הדרמה לא נמרחה זמן רב. באחת קיבלו החברים הדרוכים הודעה קצרה ממייסד ביטאון "העין הרעה" והוגה הדעות החד-פעמי, עוזי בנזימן: "עליתי על זה. בואו!" והנה בשבילים, בדרכים בכבישים, אל הבית באים כל האישים. מקצוותיו המפוצלים של הקצה השמאלי שבהם התמקמו כותבי העין הרעה הם חרדו ובאו אל עוזי, מצטופפים בחדרון קטן אפוף רוממות רוח. הוא נכנס, זחוח מתמיד, ואמר: "חברים, עליתי על זה. נכון שמאז נכנס ישראל היום לזירה שלנו, חיינו השתנו ואין יום שלא הדבקנו לו את כל הרעות שבעולם. אני חייב להודות שלאחרונה הצלחנו להיראות טוב, כי גם פעלנו לפגוע בעיתון הזה במשך שנים וגם התנגדנו לחוק נגדו. אתם יודעים, אנחנו בעניין דמוקרטיה ופלורליזם, אבל לא צריך להגזים. מכל מקום, מצאתי את האקדח המעשן. אפשר לוותר על רביב דרוקר, ואיתמר, עזוב את התחקיר הבא שלך. לא צריך. שימו לב: הבחירות שנפלו עלינו כרעם ביום בהיר, מבלי שאיש הבין על מה ולמה - הבחירות האלה מתקיימות בגלל - תחזיקו חזק - ישראל היום! אתם מבינים, ביבי נחרד מהחוק נגד ישראל היום ולא ידע מה לומר לפטרון שלו אדלסון, ולכן החליט שלא מעניינים אותו הכלכלה, ולא הביטחון, ולא החינוך. שום דבר. רק ישראל היום. וכדי לעצור את החוק הנורא הזה - הוא הכריז על בחירות". עיניו של שוקי טאוסיג הזדגגו. "אאורה. איך לא חשבתי על זה בעצמי, חריף שכמוני". איתמר ב"ז ראה בעיני מוחו את משפטי המחץ שיכתוב לחבר'ה בברנז'ה נגד העיתון השנוא, ואורן פרסיקו החל כבר לשרבט על מפית נייר טיוטה לסאטירה שנונה שבמרכזה עיתון, ראש ממשלה ובחירות. "מה אתם אומרים", התייעץ טאוסיג עם החבורה בחדרון המהביל מחשיבות עצמית, "נשים צילום ראש של בנימין נתניהו פורץ מתוך עיתון 'ישראל היום'"? "מצוין!", התלהב פרסיקו, "מקורי!" החרה-החזיק ב"ז. בנזימן הסתכל בגאווה על פרחי גידוליו והוסיף תוך המתקת סוד: "נכנה את המאמר 'הסיבה והמסובב', אתם יודעים, פראפרזה פילוסופית, כדי שנצא גם מתוחכמים". "אני חייב לומר לך, עוזי", השתנק השוקי, "שזה רגע היסטורי. אם לשם התובנה הזאת לבדה ייסדת את 'העין השביעית' - דיינו! הצדקנו את קיומנו". לעצמו חשב שהפעם במקום קרן נויבך כדאי שיגיע לרינה מצליח כדי לשווק את הרעיון המהפכני של בנזימן ב"פגוש את העיתונות". "מדהים" מלמל לעצמו, "פשוט מדהים".