איפה חבריה של רייצ'ל קורי?

האווירה המשתלטת בימים האחרונים על המזרח התיכון היא שהדברים יוצאים משליטה בכמה זירות שכאורה אינן תלויות זו בזו: הרשות הפלשתינית רצה קדימה להכרה בה כמדינה על-ידי מועצת הביטחון, הפרלמנט האירופי, בית הדין הבינלאומי ומוסדות בינלאומיים רבים אחרים, בצעד המהווה הפרה בוטה וברורה של הסכמי אוסלו שעל פיהם הוקמה הרשות. עד עתה ישראל לא הגיבה בחומרה על צעדים פלשתיניים אלה, ועתה מתברר שהשרה שהייתה ממונה בשנתיים האחרונות על תיק המשא-ומתן עם הפלשתינים נמצאת במקום אידיאולוגי ופוליטי שבו נמצאים אדריכלי אוסלו. מישהו בישראל נרדם בשמירה על אדמות הלאום היהודי שחבר הלאומים העניק לעם היהודי כבר בוועידת סן-רמו ב-1920. כתוצאה מהמסע הפלשתיני, עלולה לקום בשטחי יהודה ושומרון מדינה ערבית נוספת, שאין צל צילו של ספק שתהפוך למדינת חמאס, באמצעות בחירות כמו שכבר קרה בינואר 2006, או באמצעות השתלטות אלימה כמו שקרה בעזה ביוני 2007. סקרי דעת הקהל שנערכו בקרב הערבים ביהודה ושומרון הראו כי חמאס פופולרי הרבה יותר מהפתח. לכן כל ישראלי או זר הדוגל בהקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון קורא לאמיתו של דבר להקים עוד מדינת טרור דומה לזו שקמה בעזה. המלחמה הגדולה והעקובה מדם בין מדינה זו ובין ישראל היא רק שאלה של זמן, ולא ארוך. בפלוג'ה שבעירק הוציא ארגון "מדינת האיסלאם" להורג 150 נשים שסירבו להיכנע לתכתיבים המשפילים של הארגון. בפשוואר שבפקיסטן נהרגו 141 תלמידים ומורים בבית ספר באש של רוצחי הטליבאן. בדרום סודן משתוללת מלחמת שבטים, ואלפי אנשים נהרגו במדינה צעירה זו בתקופה האחרונה. לוב ממשיכה להיות מרחץ דמים במלחמה ללא גבולות בין מיליציות שבטיות, ואילו בתימן השתלט ארגון שיעי שמאחוריו עומדת אירן על מחצית המדינה, כולל הבירה צנעא. המלחמה שמנהל המשטר המצרי נגד הג'יהאדיסטים בסיני ממשיכה להפיל חללים בשני הצדדים, ובימים אלה מרחיב הממשל את רצועת הביטחון על גבול עזה לקילומטר, תוך הריסת מאות בתים מיושבים ברפיח המצרית. איפה ארגוני "זכויות האדם"? איפה חבריה של רייצ'ל קורי? למה לא שומעים אותם ולא רואים אותם עוצרים בגופם את הבולדוזרים המצריים כפי שעשו כשישראל עשתה הרבה פחות בציר פילדלפי? למה אף כנסייה אינה קוראת להחרים את חברת קטרפילר שהבולדוזרים שמתוצרתה הורסים את הבתים הללו ואת חייהם השלווים של אלפי אנשים שגרו בהם?

כלכלת הנפט בכיוונים לא צפויים

המשבר הכלכלי ברוסיה משפיע גם הוא על המצב במזרח התיכון: התמוטטות הרובל וסימני השאלה הניצבים מעל הכלכלה הרוסית מצמצמים את הסיוע הצבאי הרוסי למשטר אסד, והדבר מתבטא בתבוסות שנחל בימים האחרונים משטר זה בצפון מערב המדינה. שני בסיסי צבא גדולים במחוז אדליב נפלו בידי לוחמי "ג'בהת אלנוסרה" המקורבת לאל-קאעידה, כ-100 חיילים וקצינים מצבא המשטר נהרגו ועוד כ-120 נפלו בשבי המורדים. שבויים אלו ישמשו בידי הארגון קלף במו"מ לשחרור ג'יהאדיסטים הנמצאים בידי השלטון, שאחרי שישוחררו יוטלו למערכה ויגבירו את האש החורכת את השלטון בסוריה מזה כמעט ארבע שנים עקובות מדם. הלוחמים האיסלאמיסטים מגבירים את מאמציהם דווקא באזור אדליב בשל שתי סיבות עיקריות: האחת היא שאיפתם להגיע את האזור העלאווי הסמוך כדי לחסל פיזית את בני המיעוט העלאווי הנחשבים בעיני האיסלאמיסטים כופרים ועובדי אלילים, ולנקום בהם על מעשי טבח ההמוניים שעשו הנשיאים חאפז ובשאר אסד העלאווים בבני הרוב המוסלמי הסוני, מאז שעלה חאפז אסד לשלטון בשלהי 1970, דרך הטבח בחמאה בפברואר 1982 וכלה בטבח המשתולל במדינה מאז מארס 2011. הסיבה השנייה למאמץ של "ג'בהת אלנוסרה" באדליב הוא רצונם של האיסלאמיסטים להגיע אל חוף הים התיכון. שליטה בחוף תקנה להם אפשרות לתקוף מהים את מעוזי השלטון בערי החוף, לתקוף אניות אספקה המביאות נשק ותחמושת לצבא, ובהמשך - לייצא ביתר קלות את אנשיהם, לוחמיהם והג'יהאד שלהם לאירופה. גורם נוסף המכניס אווירה של אי-יציבות לאזור הוא סעודיה, דווקא באמצעות מחירי הדלק. סעודיה הגבירה בתקופה האחרונה את הפקת הנפט כדי להציף את השווקים ולהוריד את מחירו. הסיבה המיידית לצעד זה הייתה כנראה רצונם של הסעודים להפוך את הפקת הנפט מפצלי שמן - המתפתחת במהירות בארה"ב - לבלתי כדאית כלכלית, וכך לחסל את התחרות הפוטנציאלית של פצלי השמן בנפט הנוזלי. אלא שלצעד הסעודי יש גלים המכים בעוצמה רבה גם בחופים אחרים: אירן מודאגת מאוד מירידת מחירי-הדלק, בהיותה זקוקה לכסף כמו אוויר לנשימה. גם המשבר הכלכלי ברוסיה נובע בחלקו מירידת המחיר שרוסיה מקבלת עבור הנפט והגז שהיא מפיקה. האם מדינות כמו אירן תשבנה בחיבוק ידיים כשסעודיה פוגעת קשה כל כך בכלכלתן? ברור כי טיל אירני אחד על מתקן נפט סעודי לא יביא בהכרח למלחמה, אך בהחלט יקפיץ אל על את מחירי הנפט. והפיתוי לפעול כך גדול אצל מקבלי ההחלטות האירניים, אויביהם המושבעים של הסעודים. ראוי לציין שגם סעודיה ניזוקה מהצעד שנקטה, בשל ירידת הכנסותיה מיצוא הנפט, אלא שעתודות הכסף האדירות של הממלכה מקנות לה אורך נשימה כלכלי כמעט ללא גבול, ולמעשה היא יכולה לחלק בחינם את הנפט שהיא מפיקה במשך שנה, ושום נזק רציני לא יקרה לכלכלתה. ישראל, אי-של יציבות במזרח תיכון מיטלטל, נכנסת בימים אלה למערכת בחירות, ומטבע הדברים גם בה יש מרכיב של חוסר ודאות לגבי העתיד: האם הקואליציה שתקום אחרי הבחירות תהיה של המרכז-ימין או של המרכז-שמאל? האם הקואליציה הבאה תיכנע לחלומות של אלה בישראל ומחוצה לה החיים באשליית שתי-המדינות, או שתכניס לחשיבה הפוליטית הישראלית מרכיב של רציונליות שידחה על הסף כל ניסיון להשליט על ישראל מדיניות העלולה להקים עוד מדינת טרור מזרח תיכונית, הפעם בהרי יהודה ושומרון, ערש מולדתו של העם היהודי. בימי חנוכה אלה אנו מציינים את הניסים שנעשו לאבותינו במלחמה הפיזית נגד הכובשים היוונים ובמלחמת התרבות נגד בעלי בריתם המתיוונים שקמו בתוכנו. עלינו לזכור שהאתגרים שעמדו בפני אבותינו דומים להפליא לאלה שבפניהם עומד עם ישראל היום, וכמו שהקב"ה העניק בימים ההם את הניצחון לנאמנים לו, כך הוא יעשה בזמן הזה, אמן.