1. יום שישי אחרי שחרור הקלטות הקשות של איש החזון המציע לאשת סודו 10,000 דולר על כל חודש בכלא. האמת היא שאולמרט הציע דברים חמורים בהרבה לאחרים - לאבו מאזן, למשל. הוא הציע נסיגה מלאה מיהודה ושומרון כולל בקעת הירדן, חלוקת ירושלים והסכמה לשיבה חלקית של פליטים ערבים. לאחר שהסתבך במשפטים, הסתובב בעולם וטיהר את אבו מאזן למרות שסירב להצעותיו המופקרות. במקביל השמיץ את בנימין נתניהו והפיל עליו את האשמה לכישלון המו"מ (זוכרים שבשנתיים האחרונות ציפי - דמוקרטיה - לבני ניהלה את המו"מ? מה עוד היא יכולה לעשות, למעט רברבנות?). הקלטות (ולא רק הן) מבהירות עוד יותר מי עמד בראשנו וחשב שאם ישבור שמאלה, יוכל להינצל מאימת הדין והתקשורת - אלוהים ישמור! כותרות העיתונים בסופ"ש עסקו מטבע הדברים בשערורייה המוקלטת. לא כך בעיתון שפעם הייתה לו מדינה והיום חוגג 75 שנים של רגעים בלתי נשכחים, למעט אלה שהיה רוצה שנשכח. שתי מהדורות יצאו בשישי משרביטו של נוני מוזס ש"רקד בחדר והיה מאושר" כששמע בגלגול קודם על זיכוי אפשרי של אולמרט. במהדורה הראשונה, עוד זכו קוראי העיתון לראות הפניה צנומה אל "ההקלטות המביכות". אבל אז יצאה מהדורה שנייה שהעלימה את הקלטות המרשיעות ושמה במקום ידיעה מרעישה על ארבעה גברים שנמצאו ללא הכרה בחוף אשדוד. במה בכל זאת עסקה הכותרת הראשית של "ידיעות" ביום חגו? אם לא נתניהו על המוקד, אז הציונות הדתית. גיבור ישראל, אל"ם עופר וינטר מח"ט גבעתי, קיבל את הכבוד לככב כאויב העם בשל חקירה נגד מג"ד אצלו. בחצי היובל האחרון אויביו הקבועים של "ידיעות" הם הימין, הדתיים, החרדים (אלא אם מצייתים לקוד השבט הלבן כאריה דרעי), הליכוד, המתנחלים ודמונים דומים. מצד שמאל (!) פירסם עורך העיתון תודה. על לא דבר. 2. עכשיו "ידיעות" מריץ את ליברמן. אפילו נחום ברנע מדבר בכבוד על מי שעד לא מכבר הוצג כתואם סטאלין ו"קיצוני". חברו לעיתון, אמנון אברמוביץ', טבע בשבתו ליד ברנע את המונח "אתרוג" ביחס לסלחנות כלפי שחיתויות שרון, כל עוד יחריב יישובים יהודיים בתמורה למשהו לא ברור. ברנע יותר מתוחכם, אבל עושה בדיוק אותו הדבר ביחס לליברמן: מכשיר אותו. העיקר שימנע ממשלת ימין. ליברמן עצמו לא ידע שהוא שמעון פרס. הנה, בזמן שראש הממשלה עמל ברומא לשכנע את קרי להטיל וטו על ההצעה הקנטרנית של הפלשתינים במועצת הביטחון של האו"ם, מצא ליברמן זמן לחבל במאמצים: "מי שמצפה לווטו מארה"ב, צריך להבין שאי-אפשר גם להשתלח בה... חילוקי דעות מלבנים בחדר סגור ולא בפומבי". היכן שמעת השתלחות פומבית בקרי? הלשנה של שמעון שיפר אינה אמירה פומבית, וגם לא הקלטה מחתרתית. אבל לא בזה העניין - בדבריו, אימץ ליברמן את הטיעון השמאלי התוקע טריז בינינו לבין האמריקנים, והציג את ראש הממשלה שלו כמי שמבקש משהו שלא מגיע לו - "תרומה" אופיינית של ליברמן למאמץ ההסברה הישראלי. זכותו של ליברמן לעשות מעשה ציפי לבני, אבל שלא יבקש את אמון הימין. 3. עוד מבית "ידיעות", כל מי שנכנס לאתר ynet מאז שהוכרז על הליכה לבחירות, משוכנע שהמדינה נחרבה, הביוב זורם בין פחונים ואוהלים ונוני מוזס מקבץ נדבות ברחוב. מדוע שתק ynet בזמן שלפיד ישב באוצר? אפשר להשוות, למשל, בין צמיחה ממוצעת של יותר מארבעה אחוזים בזמן שטייניץ לצמיחה שלילית בזמן לפיד. גם שמעון פרס הצטרף לחגיגה אמש כששיחרר הצהרה שלא מאכילים ילדים רעבים בהצהרות. נכון. אפשר להאכיל אותם בתקציב המיליונים של בית הנשיא שגדל בזמן כהונת פרס במאות אחוזים, או במאות המיליארדים (לפי אחד החישובים מדובר ביותר מ-900 מיליארד שקלים) שישראל הוציאה בעקבות הסכמי הדמים באוסלו.