אביגדור ליברמן מפתיע

אודה, הכוחנות שמפגין איווט ליברמן בשיח הציבורי מרתיעה אותי. ליברמן לא היה עובר לסדר היום, אם שר חוץ במדינתו היה פולט בנימה פטרונית מלגלגת ומזלזלת: "שישראל ביתנו, אגודת ישראל, מר"צ ומפלגתו של אלי ישי ירוצו ברשימה אחת לבחירות לכנסת כדי להתגבר על מחסום אחוז החסימה". נימת זלזול מופגן של אותו שר חוץ ישראלי כלפי חוגים בציבור היהודי הייתה מזניקה את אביגדור ליברמן, האיש מנוקדים, להתבטאות קשה ובוודאי לא היה חוסך במלים בוטות בהתרסה נגדו. אצל ליברמן נימת פטרונות מלגלגת ומזלזלת הייתה כשרה ועמדה במבחן ההתנהגות האזרחית, כשהופנתה כלפי ציבור שכולל 20% מכלל אזרחי ישראל. שם אצל הערבים מצדו, שירוצו ברשימה אחת כל הקטבים הפוליטיים - חרדים מוסלמים (רע"ם) יחד עם בעלי גישות סוציאליסטיות (חד"ש) ובעלי גישות לאומניות (בל"ד). אודה, שהייתה בשבילי הפתעה רבה לשמוע ביום שלישי את אביגדור ליברמן מסתייג לחלוטין מהגישה של מנהיג הבית היהודי לספח מיד את כל שטח C, שהוא למעשה כ-60% משטחי יהודה ושומרון. בכנס באוניברסיטת תל אביב הביע אביגדור ליברמן הסתייגות מוחלטת מסיפוח מיידי של כל שטחי C נוסח נפתלי בנט וגם הסתייגות ממדיניות המקדשת את הסטאטוס קוו של "שב ואל תעשה" אותה מקדש בקנאות בנימין נתניהו. אביגדור ליברמן הפתיע בהופעתו באוניברסיטת תל אביב בהכריזו - "חייבים להגיע להסדר מדיני - לא בגלל הפלשתינים אלא בשביל היהודים". מול הגישה אותה מאכילים אותנו השכם וערב, שאין עם מי לדבר, הייתה זו הפתעה נעימה לשמוע כשלושה חודשים לפני הבחירות מנהיג, שהולך אל ציבור הבוחרים עם אמירה - "כי הסכסוך עם הפלשתינים הוא פתיר, וכי הוא אינו מוטרד מפינוי התנחלויות". גם אם אינני רואה את פתרון שתי המדינות לשני העמים כמו שאביגדור ליברמן רואה, גם אם יש לי חששות, שליברמן הפגיש אותנו עם מלל ולא עם נחישות להיות סכר נגד המגמות של גוש בנט-ביבי לספח מיידית את כל שטח C, אני מברך אותו על הנאום בכנס באוניברסיטת תל אביב. אני אברך כל אדם ובוודאי שאברך מנהיג מפלגה, שאומר לציבור שלו - "נזק מדיני כבד עלול להיגרם לנו, אם לא יקודם הסדר מדיני". אני אברך כל אדם ובוודאי מנהיג מפלגה, שאומר לציבור שלו "גישת הסטטוס-קוו של בנימין נתניהו נכשלה, חייבים הסדר מדיני... ללא הסדר מדיני יתדרדרו יחסי ישראל עם האיחוד האירופי וארה"ב". גם אם נשארתי בקוטב הפוליטי המנוגד לאביגדור ליברמן, אני מברך אותו על הדברים שנאמרו ביום שלישי באוניברסיטת תל אביב.