התיאטרון היהודי "ג'יי", שבוושינגטון, מצוי בימים אלה בעין הסערה, עם פיטוריו של ארי רוט, מנהלו האמנותי המבריק, הנחשב בצדק לאורים והתומים שלו. על הפיטורין החליט המרכז היהודי הקהילתי של בירת-ארה"ב, שבתחומו ממוקם התיאטרון, וזאת בשל המסר האנטי-ישראלי המאפיין לאורך הזמן את ההצגות המועלות בו.
פיטוריו של רוט עוררו הלם בקרב איגוד המחזאים האמריקנים, הכולל את מיטב מחזאי ארצו של הדוד סם. בעקבות הפיטורים מיהר האיגוד לפרסם מכתב-מחאה נמרץ, תוך שהוא מביע תמיכה גלויה בתיאטרון ג'יי, הנאבק, לדבריו, על זכותו להעלות מחזות, המבטאים חופש-דעה מובהק, שבהם מככבים, בין היתר, מי שנחשבים לטובי השחקנים בוושינגטון.
זעם
העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בארה"ב, מדווח, כי מה שהגדיש את הסאה, ואף מה שהיה הגורם הישיר לפיטורים, הוא המחזה הפוליטי, "ההודאה", פרי-עטו של המחזאי הישראלי מוטי לרנר, העוסק בכיבוש הכפר הערבי טנטורה בשנת 1948, והמתאר את הפער הגדול שנוצר בין הנרטיב של צה"ל לבין תושבי הכפר, ששבעים מהם מצאו בכיבוש את מותם.
לדברי נחשון, עוררה העלאת המחזה את זעמה הגלוי של הקהילה היהודית בוושינגטון, שבכספה בלבד ממומן תיאטרון ג'יי. עקב כך החליטה הקהילה לנעול את שערי התיאטרון בפני ארי רוט, באשר הוא חצה, לדבריה, קווים אדומים במחזות שהציג לאורך הזמן. פיטוריו נועדו לשמש, לדבריה, אות ברור לסתימת הגולל על המסר האנטי-ישראלי שלו.
מכה
בהודעת הפיטורים הבהיר המרכז הקהילתי היהודי, באורח חד-משמעי, שאין מדובר, חלילה, בלחץ שהופעל על-ידי חוגי הימין הישראלי, באשר המרכז תומך בפלורליזם רעיוני, אלא שהשמצת ישראל בגלוי היא זו שחורגת מכך והיא זו שבעטייה נתקבלה ההחלטה.
להחלטת הפיטורים קדמה פעילות ענפה של ארגונים יהודיים אמריקניים שמרניים לביטול ההצגה ושאף דאגו, בהקשר לכך, להקים ארגון מיוחד של "אזרחים נגד תעמולה במסווה של אמנות", שקרא להחרים את התיאטרון ואת אלה התומכים בו.
כך או אחרת, לשבחו של תיאטרון ג'יי ייאמר שהוא זוכה, מזה זמן רב, להשפעה מרובה על הציבור היהודי, החוזה באורח תדיר בהצגות המועלות בו. אחרי ככלות הכל ראוי להזכיר שתיאטרון ג'יי נחשב לבולט שבקשת התיאטראות הפזורים בקהילות היהודיות בכל רחבי יבשת ארה"ב. פיטורי ארי רוט הם, ללא צל של ספק, מכה אנושה שנחתה על ראשו.
