את התיאור המקראי על אודות הפגישה ההיסטורית המפורסמת בין שלמה המלך עליו השלום למלכת שבא, אפשר להתחיל למעשה כבר בעת ששלמה היה צעיר לימים, והקדוש ברוך הוא התגלה אליו בחלום הלילה, ושלמה ביקש ממנו חוכמה וכושר שיפוט לדעת להבחין בין טוב לרע. בקשתו של שלמה הייתה טובה בעיני השם, והוא השיב לו:
1 "הנה נתתי לך לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך, גם עושר גם
כבוד, אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך".
שלמה גדל ומלכותו התבססה, וחוכמתו התפרסמה בין העמים השונים, ומשלחות הגיעו ממרחקים כדי לעמוד מקרוב ובאופן אישי על טיבו של המלך, שהתפרסם במיוחד כאדם שיודע לפענח חידות שאין ביכולתו של שום אדם לפענח.
2 ובמקרא נאמר על שלמה:
3 "וייתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד, ורוחב לב כחול אשר על שפת הים. ותרב חכמת שלמה, מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. ויחכם מכל האדם... ויהי שמו בכל הגויים סביב".
גם לממלכת שבא
4 הגיע שמעו של שלמה, ומלכת הממלכה החליטה לעלות לירושלים, ולבחון את חוכמתו של שלמה, וכפי שכתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו כי מלכת שבא הייתה "בקיאה ביותר בחכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות. וכששמעה על מידותיו הטובות ועל תבונתו של שלמה... החליטה לילך אצלו. רצונה היה ביחוד לבחון בעצמה את חכמתו, להביא לפניו שאלות ולבקש ממנו לפתור את בעיותיהן הסתומות".
5
מלכת שבא הגיעה אפוא לירושלים עם מתנות רבות, בהן גמלים הנושאים משא כבד של בשמים, זהב ואבני חן יקרות ערך,
6 והתקבלה על-ידי המלך שלמה בכבוד רב ופאר, ולמרות סדר יומו העמוס כמלך, הוא הקדיש לה את מלוא תשומת הלב, והשיב על כל שאלותיה וחידותיה בטוב טעם ודעת.
7
כאשר ראתה מלכת שבא את חוכמתו המפוארה, ואת הסדר והארגון שבו ניהל את ארמונו וממלכתו, היא כל כך התפעלה עד שאמרה לשלמה:
8 "אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך ולא האמנתי לדברים, עד אשר באתי ותראינה עיני, והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי. אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך".
את כל הצלחתו וחוכמתו ייחס שלמה המלך לשפע שהשפיע עליו הקדוש ברוך הוא, וכמו שנאמר בפסוק הפותח את מסעה של מלכת שבא:
9 "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם השם", וביאר בעל ה"מצודת דוד" על אתר כי מלכת שבא שמעה את "אשר חכמתו איננה מטבע האנושי, כי אם מאת השם הייתה לו".
ואמנם לפני שמלכת שבא עזבה את ירושלים לחזור לארצה, היא אמרה:
10 "יהי ה' אלוהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כיסא ישראל, באהבת ה' את ישראל, לעולם, וישימך למלך לעשות משפט וצדקה".
