על-רקע מערכת הבחירות המתלהטת, דומה כי סוגיית תוכנית הגרעין האירנית, שמוצבה בעבר הלא-רחוק בראש סדר היום של ממשלת ישראל, נדחקה לשוליים, אם בכלל. "אדם מן היישוב" עשוי להסיק כי איום הגרעין האירני ירד מסדר היום, ולו בשל הסכם הביניים שחתמו המעצמות עם אירן, והאורכה שניתנה לצדדים להשלמת פרטי הסדר הקבע (סוף יוני).
העובדה כי מתנהלים עדיין סבבי דיונים בין אירן לבין המעצמות (1+P5), ובתוך כך מתפרסמות הצהרות סותרות של הצדדים המעורבים לגבי מידת הסיכויים להגעה להסכמות משביעות רצון בעניין גורלה של תוכנית הגרעין האירנית, משקפת מן הסתם נכונות מעצמתית לפשרות מרחיקות לכת מול טהרן.
הגם שקיימת לכאורה "תעודת ביטוח" מבחינתה של ישראל בהקשר זה, בדמות הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס בארה"ב, אשר חותר לחייב את הממשל להציג כל הסכם שיושג עם אירן לאישור מקדים של הסנאט ולו בשל העובדה שהקונגרס בוושינגטון היה אחראי להטלת חלק מן הסנקציות על טהרן, הרי שאין ביטחון כי הנשיא אובמה יניח לקונגרס לכבול את ידיו בנושא כה מרכזי בתחום מדיניות החוץ.
מכל מקום, שר החוץ האירני, מחמד ג'וואד זריף, בעדות בפני הפרלמנט בטהרן (ב-6 ינואר 2015), פותח צוהר למתרחש בחדרי החדרים של הדיונים עם המעצמות ובעיקר למגמות המסתמנות באשר לעמדות המיקוח של אירן הזוכות ככל הנראה לאוזן קשבת.
בהקשר זה ראויות להדגשה קביעותיו של השר זריף לפיהן:
- במו"מ הנערך עתה איש אינו מדבר על ביצוע העשרה מחוץ לתחומי אירן; אדרבה, אין מדברים על עקרון ההעשרה, אלא רק על כמות האוראניום שיועשר, שכן תהליך ההעשרה בהיקף תעשייתי באירן הוא בבחינת יכולת מוכחת.
- הישגים אלה הם תולדה של עמידה איתנה של העם, נחישותם של מדעני הגרעין האירניים והדם הטהור של ה"קדושים המעונים" (martyrs ) מבין מדענים אלה.
- כיום איש אינו תובע עוד את סגירתם של המתקנים ב-פורדו או אראק . הדרגים הטכניים האירניים מנהלים מגעים עם מקביליהם ממדינות ה 1+ P5לניסוח ההיבטים המפורטים בהקשר זה.
- גם מנהיגי ארה"ב ומדינות המערב, בהתייחסותם לעניין התנגדותה של אירן להצטיידות בנשק להשמדה המונית, נאחזים ב-פאתווה החד-משמעית של המנהיג העליון חמינאי בהקשר זה . הרעיון לפיו אירן חותרת להשגת נשק גרעיני, אינו אלא בבחינת דמיון פרוע ושקר מחריד, שנועד לתמוך במשטר הציוני.
גם אם הצגת הדברים מפי שר החוץ זריף אינה חפה ממגמתיות ומהווה נדבך נוסף במאבק בין חסידי הקו המתון לבין מצדדי כוהני הדת השמרניים, הרי שהיא משקפת הלך רוח אופטימי הרווח בקרב הנושאים ונותנים האירניים במסגרת שיחות הגרעין. סביר להניח כי קיימת אחיזה מסוימת לגרסתו של זריף כפי שהוצגה קבל עם ועדה בפרלמנט האירני.
עיגון דרישות הסף של אירן בהקשר ליכולת העשרת האוראניום, לצד מתן סוג של הכשר למתקן האסטרטגי התת-קרקעי ב-פורדו ולכור הפלוטוניום ב-אראק, אפשר שהם בבחינת סימנים מעידים למתווה ההסכם הקורם עור וגידים במסגרת המו"מ בין אירן לבין פורום ה- 1+P5. אם אכן אלו הם פני הדברים, הרי שיש בכך כדי לשקף מגמת "התקפלות" מהותית של מדינות המערב לעומת רף התביעות הגבוה שהוצב בפני אירן .
יתר על כן, תהיה זו סטירת לחי מצלצלת לישראל, שלא חסכה שבט ביקורתה מהסיכונים הטמונים בהסכם הביניים מ-נובמבר 2013, על אחת כמה וכמה בנסיבות של הסכם קבע שיותיר בידי אירן נכסים של ממש שייאפשרו לה להמשיך בתוכנית הגרעין שלה, בחסות לגיטימציה בינלאומי. לכך יש להוסיף את המשמעויות הטמונות בהסרת מחסום הסנקציות ופתיחת השוק האירני לעסקות בינלאומי על כל המשתמע מכך.
לקראת הסבב הקרוב של שיחות הגרעין הצפוי להיערך ב-15 ינואר 2015, חיוני שישראל תפעל במישור הדיפלומאטי וההסברתי כדי להתריע מפני הסיכונים הטמונים בגישה המקלה מדי כלפי אירן. השגת הסכם בכל מחיר הוא מתכון הרה אסון לא רק מזווית הראייה של ישראל, וסביר כי גם מדינות ערביות מתונות, דוגמת סעודיה, יזהו בכך משום פוטנציאל איום ממשי.
זירת הקונגרס האמריקני תהיה, כמו בהכרח, "מגרש" הפעילות הטבעי של הדיפלומאטיה הישראלית, בהנתן חלוקת הכוחות החדשה, האוהדת יותר את ישראל, וגם נוכח הצהרת הכוונות של בכירי הסנאט להציב את סוגיית המו"מ עם אירן על תוכניתה הגרעינית בראש סדר העדיפויות בתחום מדיניות החוץ של ארה"ב. בהקשר זה נמסר כי הקונגרס מכין בהליך מזורז, חקיקה להטלת גל נוסף של סנקציות על אירן.
מבחינתה של ישראל יש אפוא יתרון כמעט מובנה, מעצם קיומו של קונגרס לעומתי, בפרט ב"משמרת" של הנשיא אובמה, שאינו מסתיר את עויינותו כלפי הממשלה הנוכחית בישראל. סוגיית תוכנית הגרעין האירנית תהייה בוודאי מושא למבחן כוח לא פשוט בין הבית הלבן לבין הקונגרס, כאשר סביר כי ראשי הקונגרס ישאפו לשכנע את הנשיא כי מקור הבעיה בהקשר לגרעין האירני נעוץ בהנהגה הפנאטית של אירן ולאו-דווקא בצביון הרפובליקני של הקונגרס
