החיים הזוגיים לא תמיד מתנהלים על מי מנוחות, ישנן מריבות, ישנם ויכוחים וחילוקי דעות, וישנם גם רגעים לא נעימים. ההתמודדות בתוך הקלחת הסבוכה לא פשוטה, על כל אחד מבני הזוג לגלות בגרות ואיפוק, סובלנות ואורך רוח. אך התמודדות נוספת וקשה לא פחות מתחילה כאשר מבינים שהצדק נמצא עם הצד השני - "אני טועה, ועכשיו צריך להודות בטעות".
בפרשתנו "וארא" אנו נפגשים עם פרעה. משה רבינו מבקש לשחרר את עם ישראל, ומכיוון שהשם מקשה את ליבו של פרעה והוא נשאר עומד ברשעו, מגיעות עליו ועל כל עמו מכות קשות ונוראות. המכה השנייה היא מכת צפרדע, כמויות אדירות ובלתי נתפסות של צפרדעים ממלאות כל חור במצרים. ולאחר שהושלמה ה"משימה" משה נכנס אל פרעה ושואל אותו מתי הוא רוצה להסיר את הצפרדעים ממנו ומעמו. תשובתו של פרעה מפתיעה: "למחר".
1
פרעה חושד במשה: "מה פתאום אתה מגיע אלי ושואל מתי להסיר את הצפרדעים?! אולי זו לא בדיוק מכה שהגיעה מלמעלה, אולי זו תופעת טבע שאתה ברוב מומחיותך הצלחת לחזות ועכשיו כשהיא צריכה להיגמר מאליה אתה מנסה לקחת את הקרדיט לעצמך. לכן אתקיל אותך, מן הסתם ציפית שאבקש שתסיר את הצפרדעים היום, אך לא ולא, בקשתי היא שתסיר את הצפרדעים מחר".
פרעה לא מוכן להודות שמשה צודק, למרות שכבר ראה אותות וסבל ממכת הדם, הוא עדיין מנסה להיאחז בבדיל תלוש של תקווה, הוא אפילו מוכן לסבול יום נוסף של סבל נורא ואיום, רק לא להודות שמשה צודק.
כיצד פרשה זו קשורה לחיי הזוגיות שלנו? ובכן, במילה אחת - גאווה. פעמים רבות הגאווה שלנו גורמת לנו לטעויות רבות ובעקבות זאת לסבל אמיתי. לעיתים כאשר אנחנו בעיצומה של מריבת אוהבים, יצר הגאווה שלנו מונע מאיתנו להודות בשגיאות שלנו, וכך ויכוח קטן יכול להפוך לכדור שלג מתגלגל של משבר ביחסים. אם רק נדע לבטל את הגאווה האיומה הזאת, ולהודות שהצדק עם בן/בת הזוג כמה דקות לפני שנהיה מאוחר מדי, נוכל לחסוך המון קשיים ובעיות, המון מתחים ואנרגיות שליליות. צריך רק לדעת להודות בזמן, וזוהי חוכמה גדולה ביחסים בינאישיים.