המצב באירופה הוא בלתי נסבל. בכל רגע נתון יכול אחד מאלפי הג'יהאדיסטים החיים באירופה להתעצבן בגלל סרט, מאמר או קריקטורה בעיתון, לתפוס קלצ'ניקוב ולפזר מוות במערכות עיתונים, בחנויות, במוזאונים, בבתי ספר וברחוב. הוא יכול לזרוק פצצות - תוצרת בית או מיובאת - לתוך מסעדות, בתי קולנוע, תיאטראות, תחנות רכבת, לשפוך שמן על אוטוסטרדות ועוד ועוד.
פוטנציאל הפיצוץ הוא גדול, וזאת בגלל כמה גורמים:
- המספר העצום - עשרות מיליונים - של מוסלמים באירופה, שגם אם רק חלק קטן מאוד מהם הופך לרדיקלי, מדובר במספר גדול של טרוריסטים בכוח. מספר המוסלמים באירופה הוא 50 מיליון, ואם רק אחד מאלף הופך לג'יהאדיסט, אזי מסתובבים באירופה 50 אלף ג'יהאדיסטים, כמו השלושה שבשבוע שעבר הפכו את פריז לזירת לוחמה בשטח בנוי.
- העובדה שרבים מהמוסלמים לא הפכו אירופים בתרבותם. חלק גדול מהמהגרים המוסלמיים חיים באזורים שבהם הם רוב גדול, השפה ברחוב היא שפת ארץ-המוצא, בפועל בתי הספר הם קהילתיים, גם אם רשמית הם ציבוריים, המסגד הוא מרכז החיים הקהילתיים והאימאם הוא המנהיג הרוחני, מורה הנבוכים (ויש הרבה כאלה) וסומך הנופלים, בעיקר כלכלית. רבים מהמוסלמים נשארו נפשית ומנטלית בארץ מוצאם, והשריעה האיסלאמית - שהיא אנטי-דמוקרטית במהותה - חשובה להם יותר מחוק המדינה המארחת.
- החברה האירופית מקבלת את ההגירה המוסלמית כמעט ללא מגבלה. אין שמירה ראויה על החופים, ומסתננים המגיעים מקבלים יחס הוגן, אישור עבודה, תמיכה כלכלית, דיור ציבורי, טיפול רפואי וחינוך, ללא קשר עם תרומתם לחברה ולכלכלה שקלטה אותם. היחס הטוב אל המסתנן של היום יביא מחר את כל אחיו ובני דודיו.
- זרועות הביטחון באירופה אינן מנהלות מעקב מספיק אחרי ג'יהאדיסטים ואחרי אלה התומכים בהם כלכלית ומוראלית. יש מעט מאוד האזנה לנאמר במסגדים, לא מספיק מעקב אחרי בוגרי המלחמה בסוריה ועירק, ומעט מאוד פיקוח על הנעשה במרחב הציבורי. בצרפת יש אזורים איסלאמיים שהמשטרה כלל אינה נכנסת אליהם, ובגרמניה כבר פועלות חוליות של "משטרת צניעות" איסלאמית הכופה התנהגות איסלאמית על אנשים ונשים במרחב הציבורי.
כתוצאה מכל הגורמים הללו, מוסלמים רבים באירופה חשים כי אירופה שייכת להם: הם מתפללים ברחובות וחוסמים את התנועה גם בפני אמבולנסים, כופים על סופרמרקטים לחדול ממכירה של בשר חזיר ומשקאות אלכוהוליים, דורשים מכנסיות לחדול מהשמעת צלילי-פעמונים ומכריחים נשים להיות לבושות במרחב הציבורי על-פי כללי הלבוש האיסלאמי. כלכלת אירופה, ובעיקר שוק הפיננסים, הופכת להיות יותר ויותר תואמת את השריעה. בנות אירופה נתפסות אצל חלק מהמהגרים כטרף לגיטימי ליצריהם, ושיעור המוסלמים המאכלסים את בתי הכלא גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. עובדה זו משקפת את יחסם המזלזל של המהגרים ובניהם לחוק האירופי.
עמית ממוצא אלג'יראי שברח מאלג'יריה לפני 30 שנה אמר לי פעם: "אלג'יראים לא עוברים מאלג'יריה לצרפת; הם מעבירים את אלג'יריה לצרפת". מהגרים מוסלמיים מארצות אפריקה המרכזית - צ'אד, מאלי, ניז'ר - מהווים בעיה חמורה עוד יותר, שכן אלה סובלים באירופה מאפליה עקב צבע עורם הכהה ולא רק בגלל דתם. מצב זה מסביר את מעורבותם של מוסלמים יוצאי דרום הסהרה בטרור: זה שתקף את ההיפר הכשר, וזה שב-2006 הרג בעינויים את אילן חלימי שניהם ממוצא אפריקני.
המציאות היום היא שאירופה משנה את תרבותה בקצב מהיר. חלומות הרב-תרבותיות התבררו כהזיות חסרות בסיס, כשהתרבות המהגרת בטוחה בעצמה ומשתלטת על התרבות המארחת השברירה. עמי אירופה הם קורבן לרוחות חדשות, פוסט-מודרניסטיות, ששברו את רוחם של האירופים וחיסלו את רצונם להגן על עצמם ועל תרבותם מפני מתקפה חיצונית. אירופה מקריבה את ערכיה ואת קיומם התרבותי והפיזי של עמיה על מזבח זכויות
האדם, ששום דבר לא יישאר מהן כשאירופה תחדל להיות אירופה.
מה ניתן לעשות?
על עמי אירופה להבין שעם שאינו יודע להגן על עצמו נדון לאבדון, תרבות שאינה מסוגלת לשמר את ערכיה פוסעת בגאון אל תוך חלונות התצוגה של מוזאונים, וחברה שאינה מולידה היום את ילדי הדור הבא לא תהיה קיימת בדור הבא. על מדינות אירופה להכיר בעובדה שהן נמצאות במצב חרום תרבותי וכי עליהן לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי ואת החוקים הקיימים. מערכת החוקים העתידית חייבת לשקף את מוכנותם של עמי אירופה לשמר את הציוויליזציה שלהם ואת מורשתם התרבותית.
עם זאת, יש לזכור כי באירופה יש מיליוני מוסלמים שבאו אליה במטרה להפוך לאירופים, לאמץ את תרבותה ולחיות בה כאזרחים שווי זכויות וחובות. הם תורמים לחברה, לכלכלה ולמדינה שבה הם חיים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. הם אינם טרוריסטים ומתנגדים לטרור בכל ליבם. אחד מהם החביא את היהודים בחדר ההקפאה של ההיפר הכשר בפריז לאחר שכיבה את המנוע. ברוך יהיה, ולאף אחד אין זכות לפגוע ולו במעט בזכויותיהם של מוסלמים אלה.
השאלה היא אפוא מה על מדינות אירופה לעשות כדי לשמור את עצמן מפני הג'יהאדיסטים. יש שורה ארוכה של אמצעים וצעדים, שתכליתם להפוך את אוכלוסיית ההגירה המוסלמית לאירופית באופיה. כל מוסלמי שצעדים אלה אינם מוצאים חן בעיניו, יכול לעזוב את אירופה ולמצוא לעצמו ולמשפחתו מקום נוח יותר מבחינה תרבותית.
כל מוסלמי הנחשד בהטפה לאלימות, בהחזקת נשק ללא רישיון, באימונים בנשק ובפעילות בסוריה ועירק, יש להרחיק מאירופה בצו ממשלתי. יש לפתוח בפני המשטרה אותם אזורים שאליהם אין היא נכנסת כיום. בכל מסגד חייבים להימצא מערכת הקלטה ומצלמות כדי שארגוני הביטחון המקומיים יוכלו לוודא שלא מתנהלת בו שום פעילות המנוגדת לחוקי המדינה ולערכיה. דרשות של אימאמים ייקראו מתוך דף, שנוסחו יימסר לארגוני הביטחון המקומיים. ייאסר על אימאם לשאת דרשה בעל פה מבלי שזו תוקלט ותתועד. דרשות אימאמים יהיו רק בלשון המדינה המארחת ולא בשפת מדינת המוצא.
כל מוסלמי יחויב להשתתף בקורס ללימוד השפה המקומית, ההיסטוריה וההמנון של המדינה המארחת, לעבור קורס מקצועי בהצלחה ולהישבע אמונים למדינה המארחת, חוקיה וערכיה. על מוסלמי המבקר בארץ מוצאו יהיה להוכיח למה נסע אליה ומה עשה בה. אדם שיעורר חשד שבמדינת המוצא שלו הוא פעל נגד המדינה המארחת או נגד חייליה במקומות אחרים בעולם, תישלל ממנו הזכות לשוב לכל מדינה באירופה.
אימאמים שייתפסו מטיפים לאלימות יוחזרו מיד לארצות מוצאם, יחד עם מנהיגי חבורות רחוב. ארגונים המקדמים את החלת השריעה ייסגרו, וחבריהם יוחזרו לארצות מוצאם. מנהלי קרנות-צדקה יחויבו להוכיח ממי הגיע כל יורוסנט שאספו ולאן ולמי הוא נמסר. לכל מהגר תינתן שנה לרכוש מקצוע ולהשתלב במקום עבודה מסודר המשלם מיסים וחוסך לפנסיה. אם לא יעמוד בתנאי זה, יישללו ממנו זכויות לקבלת סיוע כלכלי, והוא יוחזר לארץ מולדתו.
ביגמיה ופוליגמיה ייאסרו באיסור חמור, ויוגדרו כפשע נגד נשים. אלימות במשפחה, ובמיוחד רצח בנות על-רקע חילול כבוד המשפחה, תהיה סיבה להחזרת המשפחה כולה לארץ המוצא. מילת בנות תיאסר לחלוטין, וכל מי שמעורב בה - הורים ומי שמבצע את המילה - יסולק מיד מאירופה. כיסוי פנים ייאסר, וכל אישה שתיתפס ברחוב עם כיסוי פנים תישלח עם משפחתה לארץ המוצא. ייאסר על ייצור כיסויי-פנים לנשים ומכירתם.
בתי ספר ציבוריים שבהם לומדים בני מהגרים יושמו בפיקוח הדוק, כדי לוודא שאין בהם חינוך שאינו משתלב עם ערכי החברה המארחת. עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה יהיו במה לדיון חופשי ופתוח בעניינים של דת ומסורת, ולא תהיה כל צנזורה על דברים הנכתבים, מצויירים ונאמרים בהם. העונש הסטנדרטי לעבריינים מהגרים יהיה החזרה לארץ מוצאם. כללי התקינות הפוליטית יבוטלו וביקורת על דתות, כל הדתות, תהפוך לדבר לגיטימי ומקובל.
יוקם גוף שיבדוק את האידיאולוגיה של ארגונים, מטרותיהם והאמצעים להגשמתן. ייאסר על הנפת דגלים שאינם דגלי המדינה, דגלי
האיחוד האירופי או דגלי ארגונים שזכו להכרה ממשלתית. כל התבטאות בתקשורת החברתית בזכות ארגוני-ג'יהאד תביא את המתבטא למטוס שיחזיר אותו לארץ מוצאו. כל ארגון הקשור עם ארגון האם של הטרור האיסלאמי "האחים המוסלמים" יוצא אל מחוץ לחוק. המדינה תעודד ילודה באמצעות תמיכה כלכלית רק לזוגות שיוכיחו שהם מקיימים את האתוס התרבותי של המדינה.
כל מהגר שימתח ביקורת על אמצעים אלה יועבר למדינה אחרת, ובעדיפות - למדינת המוצא שלו, שבה הוא ירגיש טוב יותר ונוח יותר.
במקביל, על מדינות אירופה להפנות השקעות למדינות איסלאמיות מוכות אבטלה, כדי להוריד את שיעור האבטלה בהן ובכך - להוריד את המוטיבציה של אנשים להגר לאירופה.
אמצעים אלה נשמעים חמורים למדי ולכאורה אנטי-דמוקרטים. אך צביעות היא לחשוב שעל דמוקרטיה להגן על אלה המתנגדים התנגדות אידיאולוגית ודתית לרעיונותיה הבסיסיים. דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה ועל העמים המנהלים את עצמם על-פי עקרונותיה, שאם לא כן היא תיעלם ותתבטל. אסור שדמוקרטיה תהיה מרשם להתאבדות תרבותית, ולכן עליה לנסח את עצמה באופן שיאפשר לה לשמר את העם המתנהל על פיה ואת תרבותו.
בעוד תקופה קצרה צעדים אלה ייראו הכרחיים לשימור תרבותה של אירופה. הימנעות מיישומם תגביר את השנאה בין החברות המקומיות ובין המהגרים. כבר היום נראים ניצניה בהפגנות ארגון "פֶּגִידָה" בגרמניה. המצב הקיים מוביל את אירופה במסלול פיצוץ בין המהגרים המוסלמים ובין החברה האירופית, והפיצוץ המתקרב עלול להביא את אירופה לאבדון. אם לא יינקטו צעדים החלטיים להטמעתם של המהגרים המוסלמים בתרבות אירופה, התוצאה עלולה להיות הרסנית לחברה, לשלטון ולכלכלה בכל אחת ממדינות אירופה.
יש טענה שגם ארצות-הברית נמצאת במסלול דומה לזה שבו צועדת אירופה, אלא שארה"ב נמצאת כ-15 שנים מאחוריה במסלול. תופעות האיסלאמיזציה הקיימות בארה"ב כיום היו באירופה כבר לפני 15 שנה, ולכן ניתן להניח שאם לא יהיה שינוי ביחס האמריקני לאיסלאמיזציה, בעוד 15 שנה ארה"ב תיראה כמו שאירופה נראית היום.
