מהי צרפת ומי ביצע בה את הפיגועים?

אני מכיר היטב את ה"אידיאולוגיה האִסְלָאמִיסְטִית" כלומר: סוג גישה מֶחְקָרִיסְטִית אקדמית - אוביקטיבית כביכול; מכיר זאת היטב ולא מאתמול. את מי ואת מה בדיוק זה משרת? קל ונוח יתר לבדוק זאת לגבי צרפת של ימינוּ אבל מה קורה בַּחֲצֵרֵנוּ הפרטית בישראל? המוסלמים אזרחי צרפת - האם הם אכן "צרפתים"? אוֹ שמא למרות הדרכון והאזרחות - אין זה בדיוק כך?! כוונתי למאמרה הקצר של ד"ר עינת וילף: "מהי צרפת?" והאִם, כפי שמנסָה ד"ר וילף להאיר מזוית מחקרית-אקדמית, האם תרבות הרצח והאכזריוּת המוסלמית הם ענין של "הזמן החדש" בלבד? אני בוחר לפתוח בהבאת מקור ספרותי-אומנוּתי-פילוסופי - עדוּת מן העבר הרחוק - אִיטַלְיָה של תקופת הרנסאנס - דאנטה אליגיירי: "הקומדיה האלוהית" - Dante Alighieri, La Divina Commedia - פירנצה המאה ה-14. בפרק הראשון "התופת" - Inferno, מְמַקֵּם המשורר-פילוסוף את פושעי זמנוֹ על-פי חוּמרת פשעיהם - ובהתאם עוֹנשם. במעגל הנמוך הַבָּזוּי וְהַנִּקְלֶה ביותר - נמצאים פושעי האנושות המרושעים ביותר על-פי זמנוֹ ותפיסתוֹ של אליגיירי. בין "הבולטים" בהם לרִשעות וּלקלון - נִחַשְׁתָּ הקורא - הנביא מוחמד! ולהלן, בתרגומו של אריה סתיו, מתוך פרק "התופת", הקומדיה האלוהית. מתוך ההקדמה של אריה סתיו: המשורר הכולא את מוחמד בתופת, מייעד לו את אחד המקומות השפלים בתחתיות השאול, בקרב זורעי מחלוקת ומחרחרי ריב - ובמילותיו של דאנטה - העונש: ... נִבְקַע מִן הַסַּנְטֵר וְעַד פִּי הַטַּבַּעַת. תָּלוּ קִרְבֵי הָאִישׁ מִיְּרֵכָיו לָאָרֶץ אֶבְרוֹ גָּלוּי לָעַיִן, וְכָךְ הַשַּׂק הַדַּל, זֶה הַהוֹפֵךְ לְפֶרֶשׁ אֶת שֶׁאָכַלְנוּ קֹדֶם. עוֹד אָנֹכִי מַבִּיט בְּסַקְרָנוּת וּפַחַד, נָתַן בִּי אֶת עֵינָיו, וּבְיָדָיו פָּשַׁט חָזֵהוּ וְאָמַר לִי: "הַבֵּט בִּי מִתְבַּקֵּעַ, רְאֵה עַד מַה נָּכֶה וּבַעַל מוּם מוּחַמַּד, וְזֶה עִמִּי פּוֹסֵעַ וּמְקוֹנֵן הוּא עַלִי, פְּנֵי הָאֻמְלָל שְׁסוּעִים מִן הַסַּנְטֵר עַד מֵצַח. וְכָל הָאֲחֵרִים, הַבֵּט בָּהֶם וּרְאֵה נָא, הָיוּ בְּחַיֵּיהֶם זוֹרְעֵי רִיב וּמַחְלֹקֶת, עַל כֵּן עָנְשָׁם עַתָּה הַשֶּׁסַע וּבִקּוּעַ..." עד כאן עדות של תפיסת המוּסר הנוצרי בתקופת הרנסאנס האיטלקי. ותודות מאליפוֹת לאריה סתיו. אני מוּדע, כמובן, לשִלוּב המתבקש במסגרת "התרבות הנאורה" של ימינוּ ל-Political Correctism וכמובן אקדמיסטי ללא-פְּנִיּוֹת, ממש כחגורת-הצניעות בצבע התכלת של האחות תרזה, מנוחת-קדוּשתה-עדן; אבל מה לעשות שזה לעתים רחוקות מאוד מְיַצֵּג את המציאות בשטח ובוודאי שלא תואם את אותה מציאות! מי, בדיוק, היו כנופיות טוֹבְחֵי-קְהִלת יְהוּדֵי-חברון תרפ"ט, אוגוסט 1929 - מוסלמים? איסלאמיסטים? מתונים? ג'יהאדיסטים? רדיקלים וכן הלאה?? ומהוּ, בדיוק, ההבדל-הַדַּק וְהַדַּק מִן-הַדַּק בין יעני ח"כ ח. זוֹעבי לבין רוֹצח הדולפינריום? בין ההסתה האידיאולוגית לבין הבצוע? להלן הודעה טלפונית, בדוייה לחלוטין כמובן, של לוחם-צה"ל ליד אחד מִפִּתְחֵי מנהרות-המוות בגבול ישראל, לאחר העקירה: "אמאל'ה, אִבַּדְתִּי את שתי רגלי וְעַיִן ימיני מרקטה אשר נורתה בִּידֵי מוסלמי, ערבי, ג'יהדיסטי, רדיקל, איסלאמיסטי, נורמטיבי; ועדיין חי הנני ¬- הַשֶּׁבַח לְבוֹרְאִי". ואקדמאינוּ מתנסחים בדקדוקי-עניות politically correct באשר להגדרתם המדויקת של הרוצחים הללוּ. האם פעלוּ המוסלמים הללוּ אחרת, מאות שנים לפני זמננוּ - במרחב הים התיכון כולוֹ? ושוב: מה בדיוק ההבדל - הדק והדק-מן-הדק, על-פי המחקר וְהַמֻּשָּׂגִיּוּת האקדמיים; בין עורפי-הראש הדאעשיים - לבין רוצחי-טירוני-הנח"ל בקלשונים; אוֹ רוצחי אֵם וארבע בנותיה על אם הדרך, כולל ווידוא הריגה? תשובה אמינה וּנְכוֹחָה תבוא מפיהם של הרוצחים עצמם - לאמוֹר: אַתֶּם (היהודים, החוקרים) אתם הנותנים בנוּ סִימָנִים וְסִימָנִים אלה הֵם על-כן באחריותכם בלבד ואינם מְחַיְּבִים אותנוּ כלל וכלל; כל השאר: שקרים לגיטימיים כדת-נביאנוּ על-מנת להביאנוּ אל מחוז חפצנוּ; וּמוּטָב כִּי נשוט בְּדוֹבְרוֹת על נְהָרוֹת-דם-קָרְבְּנוֹתֵינוּ. השאלה היא: האם הָאָקָדֶמִיזְם הַפוּנְדָּמֶנְטָלִיסְטִי של זמננוּ עוזר? קֹדם כל לנוּ היהודים וּלתרבות המערב כוּלה לראות את המציאות נכוחה, ולהשיב מלחמה שערה - בזמן אמת ובנחרצות: "הקם להֹרגך השכם להרגוֹ" - מוּל הערבים "מוסלמים-איסטים" למיניהם: מתונים קיצונים ג'יהאדיסטים שוהאדיסטים איסלאמיסטים, וּסתם רוצחים לשם תענוג הרצח כולל מְחַלְּקֵי ממתקים לאחר בִּצוע שליחוּתם... ... כן יש כאן הכל בכֹל - האם האקאדמיזם המערבי הזה עוזר? האם לא הגיע, זה מכבר, הזמן לקלוט ולהבין את התרבות הערבית הזאת בערוצֵי שפתה שלה וּבמוּשגיה - כמוֹת-שהיא במציאות; ולא על-פי ערוצי השפה ומושגי היסוד של תרבותנוּ - ומאתנוּ, מה לעשות, תרבות המערב. והלא נֶאֱמַר בשפה ברורה, לפני אַלְפֵי-שנה בדברי המלאך על ישמעאל, טרם הוולדוֹ, לאמור: "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן" בראשית טז, יב. מדהים עד כמה הדברים מדויקים. ("פֶּרֶא" - חמור-הבר; בְּהַשְׁאָלָה: "פֶּרֶא אָדָם" כנוי לאדם פרוע וּפוֹחֵז - על-פי קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה חדשה לתנ"ך בעריכת אברהם אבן שוֹשן.) זהבה -ג. ז-ה-בה -זה ענין של אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה - לא בדיוק דמוקרטיה! לפני שאת משמיעה הערות אנא בְּטוּבֵךְ, לִמדי את המקורות; לא יזיק לך - זה אפילו עשוי להועיל. האם הרוצחים "האיסלאמיסטים" הללו, כלשון אָקָדֶמַאֵינוּ, צצוּ בחלל ריק...? לא שתוּ חֲלֵב-אמם בינקותם? לא שמעוּ דברֵי-מוכתר... קאדי... אָייטוּלָה... דברי-אבותם וכן הלאה...? האם לא ספגוּ מינקותם הַתְנָיַת-תרבות חברתית-שבטית ברורה מאד; מודגשת בשבעים-ושתיים בתוּלוֹת - מאות שנים לפני תאורייה ואִבְחוּן אָקָדֶמִיסְטִי זה אוֹ אחר - ? איך קראו לזאת אז - מוות לכופרים? דין-מוחמד בסיף? דאָר אל חַרְבְּ? "הסכם קורייש"? "אטבח-אל יאהוּד"? "חָייְבָרָה-אל-יאהוד"? וּמה בדיוק נשתנה בימינוּ? מול גל האיסלאם, הגואה באכזריות כְּמִיָּמִים-ימימה - אין כאן שום חדש; גּוֹאָה בתאום מָלֵא מגמה בתרבות המערב, והיהודי "כדרכוֹ-בקֹדש" בראש הטור, גּוֹאָה מגמת פצפיזם נוצרי "הומניסטי"; אקאדמיזם... politically correct בכל מחיר וכנגד כל מחשבה צלולה עד סף התאסלמות - וכמובן סֵרוב עקשני מתמשך לראות את המציאות בעינים פקוחות; שנאמר: אין עוור יותר ממי שאינוֹ רוצה לראות.

מי יתן והמשבר הנורא אשר סוֹפֵג המערב בימינוּ אלה יביא להתפכחות בזמן הנכון. ולך הקורא הנאמן אשר הגעת בשלום לכאן בדרך רבת מעקשים וְנַפְתּוּלִים מלֹא חפניים תוֹדוֹת - שלך - אראל איתן. הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זֹל! יֶהֱמוּ גַּלֶּיךָ, עֲלֵי גְדוֹתֶיךָ שְׁטֹף וְגֹל, חֶלְאַת אַרְצֶךָ. הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זְרֹם, תִּכָּתֵב לַדּוֹרוֹת - כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם - אֲנַחְנוּ עַל מִשְׁמָרוֹת!