ג'יבליה זה פה

ראש עיריית רהט מר טלאל אלקרינאוי, המייצג את אחת החמולות הגדולות והמשפיעות בעיר הערבית רהט השוכנת צפונה לבאר-שבע, מצוי בחדשות בעקבות המהומות שהתחוללו בעירו בשבוע האחרון. אלקרינאוי מאשים את משטרת ישראל באצבע קלה על ההדק בעקבות מותו של תושב העיר בן 23 בעת פעילות משטרתית נגד סחר בסמים בשטח בית הספר בעיר רהט. הוא מאשים את משטרת ישראל בחוסר רגישות קיצונית כשניידת משטרה ובתוכה 5 שוטרים נכנסה לאזור בית העלמין בעת הלוויה/הפגנה לזכרו של הצעיר שנהרג. רכבם של השוטרים הותקף על-ידי המון זועם של 20 אלף איש, אומר אל קרינאוי, וזוהי אשמתם של השוטרים שהפרו את ההסכם עם לשכת ראש-העיר, כי לדבריו "כאן זה לא עזה ולא ג'יבליה". האימרה "כאן זה לא ג'יבליה" היא אכן נכונה גאוגרפית. ג'יבליה היא שכונה בצפון-מזרח עזה שלחוף הים התיכון, בעוד שרהט היא עיר ערבית פחות או יותר במרכז הנגב הצפוני, על אם הדרך המקשרת בין מרכז הארץ לבאר-שבע. אבל תרבותית-התנהגותית, טענתו של ראש העיר רחוקה מלהיות מדויקת. אני הייתי בג'יבליה בשנת 1987. המהומות ברחובות רהט, המרדף אחרי מיידי אבנים, סלעים, בקבוקי תבערה, חסימות הדרכים, המוקשים המאולתרים, ההמונים המוסתים בקריאות תכביר - הכל בדיוק כמו ג'יבליה 1987. דמוגרפית, אין שום הבדל בין רהט 2014 לבין ג'יבליה, אז והיום. אלה אנשים מאותן משפחות, רבים רבים מן הגברים של רהט לקחו לעצמם מעזה אישה שנייה ושלישית ורביעית בימים שלפני גדר ההפרדה, ובניהן של אותן נשים הם הצבר העצום של שבאב התוקף את משטרת ישראל. האינתיפאדה של שנת 1987 התבססה דמוגרפית על הגידול העצום באוכלוסייה בשל הירידה בתמותת ילדים תחת שלטון צה"ל. האינתיפאדה של 2014 ברהט מתבססת דמוגרפית על פרי יבוא הנשים מג'יבליה במהלך שנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת. השפה המדוברת ברהט מתובלת ביותר מילים עבריות, אבל הניב הכללי הוא מצרי, בדיוק כמו בג'יבליה.

כמה יהודים חיים ברהט?

תרבותית - רהט היא ג'יבליה. התרבות השלטת בה היא תרבות האיסלאם, המתבטאת באפס סובלנות כלפי כל מי שאינו מוסלמי, באלימות בינאישית, בין-חמולתית, ובמיוחד נגד יהודים. השלטון היהודי בלתי רצוי ברהט בדיוק כמו בג'יבליה, אלא כמשלם ג'יזיה, מס גולגולת, ככופר נפש לסובלנות כלפי הנוכחות היהודית בנגב. ראשי העיר לדורותיהם חזרו ואמרו זאת בפה מלא: אם לא תשלמו, יהיו פה מהומות אלוהים, ואם תשלמו, ננסה להקטין אותן, אלא אם תעצבנו אותנו. סמל השלטון היהודי, משטרת ישראל, הוא הגורם השנוא ביותר ברהט, מתחם מבוצר, בדיוק כמו מפקדת החטיבה הצפונית בג'יבליה. כמה יהודים חיים ברהט? בדיוק אותו מספר יהודים שחיים בג'יבליה, בחומס, בחמה, בלקייה, באירביד, או בכל אחת מאלפי תפיסות הקרקע הבלתי חוקיות בנגב - אפס. רהט אינה שונה מחומס, חמה, אירביד, מען, פרבר של צנעא - אבל בישראל, על אם הדרך לבאר-שבע. התבוננות על ג'יבליה מן הלווין מראה כיצד זו מתפשטת עד שהיא נוגעת בחומת ההפרדה, ואז חותרת מתחתיה במנהרות תקיפה. התבוננות על רהט מאותו לווין מראה כיצד רהט משלחת שלוחות מסביבה אל השטח הפתוח, מלפפת קנוקנות משני צידי הכביש המחבר את מזרח הנגב עם מערבו בין צומת להבים לאשל הנשיא. ובימים שרהט משתוללת, נחסם הכביש למעבר אוטובוסים של תלמידים הנאלצים לנסוע מסביב, דרך באר-שבע. המשטרה מעדיפה לסגת ולהימנע מחיכוך, מאשר להתגרות ברהט בהעברת אוטובוסים של יהודים למחוז חפצם. אין מדובר בחברון או בשומרון, אלא במרכז הנגב, הישראלי לכאורה. רהט היא ג'יבליה בכל האמור בשלטון האיסלאם, בעסקות הסמים, בשוד המים, באי-תשלום עבור צריכת חשמל, ביחס בין הג'יזיא הנכנסת למיסים הנגבים (עשר לאחד) ובכל מדד אחר, חוץ מאחד. כדי להרוג יהודים, ג'יבליה נאלצת לייצר טילים, בעוד שמרהט יש בכל עונות השנה גישה ישירה אלי, אישית, כתושב להבים - ישוב קהילתי המצוי מזרחית לכביש שרהט ושלוחותיה שולטות עליו. עם הנסיגה מרצועת עזה (כלומר הבריחה היהודית מפני הטרור של ג'יבליה) הוקמו מפעלי תעשיה במחסום ארז שסיפקו אלפי מקומות עבודה לאנשי ג'יבליה. עקב פעולות טרור חוזרות ונשנות, נסגרו המפעלים אחד לאחד עד לשממה, והג'יבליונרים התמסרו למלאכת ייצור-הקסאמים בשירות חמאס, ובמימון אירן, קטר והאיחוד האירופי. לפני שנה הקימה חברת "סודה סטרים" מפעל ענקי באזור התעשיה של רהט, וזאת כדי להימנע מן החרם האירופי על מוצרי התנחלויות, הכולל את מישור אדומים, שם שכנו מפעלי החברה. השבוע שבת המפעל בשל השביתה הכללית שהוכרזה בעיר. המפעל אומנם לא נשרף. לפחות לא הפעם. אבל בפעם הבאה, מי יודע? ייתכן כי כדי להימנע משביתה והרס, כדאי לה ל"סודה-סטרים" לעשות אותו הסכם עם חמאס... לראש עיריית-רהט המוסלמי מותר לשקר לנו בפנים ולומר שכאן זה לא ג'יבליה. לנו אסור לשקר לעצמנו ולהתעלם מן המציאות. ככל שנתעלם ממנה, כן תרבה וכן תפרוץ, במיוחד לבתינו. ככל שתגדל רהט ותתרחב, היא תדרוש להיות חלק מדאר-אלאיסלאם - אותם חלקים של הארץ הנתונים לשליטת האיסלאם ורגל הריבון היהודי אינה דורכת בהם, כמו 751 האזורים המיוחדים בצרפת, כמו בלונדון, ברלין ובריסל, והטרור יפרוץ ממנה, כמו מג'יבליה. בשלב זה, אני אמור להציע פתרונות. אני מוותר על התענוג, לא כיוון שאין, אלא כיוון שדברי ימינו מוכיחים שהיהודים מעדיפים קודם לקבל מכות רבות ונאמנות, לפני שיעשו משהו. לכן נצפה ונמתין, עם האצבע על ההדק, של המקלדת, כי זה כל מה שמדינת ישראל מאפשרת לנו לעשות. זה גם מה שחשבו חברי המערכת של "שרלי הבדו".