בהגות הפילוסופית קיימת התייחסות רחבת היקף באשר ליחס הראוי בין טובת הפרט לטובת הכלל. ישנן דעות שונות ותקופות שונות ומקומות שונים, שבהם משתנה התשובה בהתאם. בימינו קיימת מגמה לחזק את ההיבט של טובת הפרט אפילו על חשבון ערך הכלל. הדמוקרטיה בימינו היא דמוקרטיה ליברלית, שבמרכזה עומד המימוש העצמי של הפרט, ותופעה זו מחדדת את שאלת הזכות לפרטיות ומרחיבה את תחומה.
במקביל לזכות האדם לפרטיותו, עולה בימינו מושג משפטי נוגד בשם "זכות הציבור לדעת", שהוא אחד מנגזריו של
חופש הביטוי. זכות זו מבוססת על הצורך של אדם במידע כבסיס לתפקודו כאדם בתוך החברה הדמוקרטית. מאחר שזכות הציבור לדעת מתנגשת עם הזכות לפרטיות, חלק גדול מהדיונים בזכות לפרטיות עוסקים באיזון הראוי שיש לנקוט ביחס לשני המושגים הללו.
מידע זה כולל לעיתים פרטים הנוגעים לצנעת הפרט, כגון תפקידו של עובד ציבור כרופא, כשירותו של אדם כנהג וכו'. בנוסף לזה יש גם חשיבות לחופש הביטוי של האדם כדי שיוכל להשפיע ולהיות מושפע ממגוון הדעות ומאינפורמציה מלאה המוצבת לפניו. אך מובן שחופש זה מתנגש לעתים עם צנעת הפרט. העימות המרכזי בהקשר זה עוסק בעיקר בנושא חופש העיתונות מול צנעת הפרט.