תארו לעצמכם שאתם צופים בראיון טלוויזיוני בהשתתפות חברות הכנסת
איילת שקד ו
סתיו שפיר, כמה זמן לדעתכם ייקח עד שהן יתלקחו ויצרחו סיסמאות בקולי קולות? לחלופין אם יתראיינו במקומן חברות הכנסת
חנין זועבי ו
מירי רגב? תוך כמה שניות הן יצליפו בזעקות וגידופים זו בזו? עכשיו תוסיפו למרקחת גם את ח"כ
זהבה גלאון.
זה לא סוד שתופעת חברות הכנסת הקולניות הולכת ומתעצמת, אולי אחת הסיבות לכך נעוצה דווקא בהבנה שהתקשורת מחפשת דרמה וריגושים. במקום שבו 120 חברי מליאה, רוצים חשיפה טלוויזיונית, האוויר למעלה נעשה דליל וזמן המסך מצטמצם. 27 חברות כנסת בקדנציה זו מבינות שגם אם יש להן דברים משמעותיים לומר, אף כתב או תוכנית לא ימצמצו לעברן אם לא יציגו "אקשן" מזוקק, חצוף, בוטה, צעקני, עם משפט מחץ, ב"סינק" של שלושים שניות.
בשנת 2010 קצת לפני שמירי רגב שכללה את יכולותיה התקשורתיות, היא נבלעה בים חברי כנסת שקולם כמעט ולא נשמע בתקשורת. עם פרוץ פרשת נפנוף הדגל, והחיקוי ב"ארץ נהדרת" היא החלה לייצר כותרות. ולהתראיין תכופות.אולי זאת אחת הסיבות שניתן לשמוע היום יותר חברות כנסת חדשות וותיקות, מימין ומשמאל עסוקות ביצירת דרמה ו"חימום את מיתרי הקול", לפני ראיון במדיה. השאלה שנשאלת היא האם דיבור קולני והתלהמות הוא ה"דרמה" היחידה שתיתן להן זמן מסך? במילה אחת התשובה היא: לא. ניתן גם להיות משעשע, חד, עוקצני, מעניין, אחר ועל הדרך להבליט את התכונות החזקות שלהן, כאשר, דיבור קולני ומתלהם - אינו אחד מהם.
שיח כוחני ובוטה
במקום שבו קיים רוב משמעותי לגברים (93 מחברי כנסת הם גברים) אין זה פלא שהשיח המוביל במקום הוא כוחני, בוטה תקיף לפעמים על גבול האגרסיבי. במצב זה, אך טבעי, שחלק מחברות הכנסת יסגלו את ה"גינונים הגבריים", הקיימים במשכן ויידבקו במגפת ה"צעקת" כדי שקולן ישמע. המצחיק הוא שדווקא לאחרונה, נרשמת רגיעה יחסית במישור הווקאלי מצד חברי הכנסת הגברים, בעוד שחלק מהח"כיות צורחות את דרכן אל מסך הטלוויזיה שלכם. כולל אספקת כותרות כלכליות וגידופים שנותנים כצפוי זמן תקשורת לא תמיד איכותי.
כמה דברים שכדאי לאמץ לפני ראיון טלוויזיוני:
- אי-אפשר לצעוק או להרים את הקול כל הזמן, זה נראה ונשמע לא אמין ובעיקר מעייף את הצופים.
- צעקות אולי יביאו לך זמן מסך, אבל הן לא יגרמו לאנשים להקשיב לך.
- אם תגידי בראיון דברים מעניינים עם פואנטה ודוגמה מושחזת, זה יכול לעשות את העבודה.
- גם אם המרואיין שלצדך מתפרע בצעקות, כדאי לשמור על קור רוח, אולי זה יוציא אותו משלוותו, אבל את תעברי מסך הרבה יותר טוב. רוב הצופים שופטים מרואיינים לפי קור הרוח.
- אפשר ללמוד מאנשי תקשורת כמו שלי יחימוביץ' או מרב מיכאלי ש"לא ממצמצות" גם כשחברת כנסת אחרת צורחת עליהן. אם אין ברירה הערה צינית של משפט בודד תספיק לתגובה.
- אם לא השתכנעת עד כה, כדאי שתראי ב ווידאו איך את עוברת מסך בזמן שאת צועקת. ייתכן שאז תפנימי שאפשר וצריך להתנהל אחרת.
