מאפיין בולט של פיגועים רבים, שבוצעו בעת האחרונה בארץ ובעולם על-ידי קיצונים איסלאמיים, הוא פעולה עצמאית, ספונטנית ולא מתוכננת, של המבצעים. לעתים מכונים מבצעים אלה "זאבים בודדים". בשונה משיטת הפעולה המוכרת של פיגועי ההתאבדות, המחבל הספונטני פועל ללא תמיכה לוגיסטית, מודיעינית ומבצעית, וכן ללא הכוונה של תשתית ומערכת ארגונית. משום כך, התופעה מציבה אתגר משמעותי בפני גופי ביטחון במדינות, שבהן נרשמה עלייה בהיקף הפיגועים הספונטניים, בפרט בישראל ובמערב בכלל.
תפיסת הסיכול שפותחה בישראל על-ידי שרות הביטחון הכללי, ואשר התמקדה בפיגועי התאבדות, חייבה יכולת מודיעינית מקיפה וחודרנית, שהתבססה על ההנחה, כי רוב הפיגועים מבוצעים בהנחיה של יד מכוונת ובסיועה. ברוב המקרים התקיימה שרשרת מבצעית ולוגיסטית תומכת, שיצרה את התנאים לביצועו של הפיגוע. בכלל תנאים אלה: אספקה של מודיעין לגבי היעד, חיבור מטען חומר הנפץ או אמצעי הלחימה האחרים שנדרשו לצורך הביצוע, תדרוך המחבל, הסעה שלו לסביבת היעד, הבטחת סיוע למשפחתו של המבצע על-מנת לשכנע אותו שיהיה מי שידאג לה לאחר מעשה. מערך לוגיסטי ומבצעי זה סיפק לכוחות הביטחון אפשרות לאסוף מודיעין מבעוד מועד, להעריך את תמונת האיום, ובהמשך הדרך - לפעול לסיכול הפיגוע באמצעות מגוון כלים מבצעיים. לצד אמצעי סיכול נוספים, כגון גדר ההפרדה, מערכת סיכול זו תרמה רבות לכך שפיגועי התאבדות נעשו בשנים האחרונות שכיחים פחות ופחות.
לעומת זאת, אחד המאפיינים המרכזיים של הפיגועים הספונטניים, דוגמת פיגועי הדריסה שאירעו בחודשים האחרונים בירושלים ובגוש עציון, או תקיפת בית הקפה בסידני, אוסטרליה, בדצמבר 2014, וכן תקיפת השוטרים בגרזן, בניו-יורק, באוקטובר אותה שנה, היה היעדר הדרכה חיצונית וקשר לתשתית ארגונית. מבצעי הפיגוע פעלו על בסיס מוטיבציה עצמית - כנראה בהשראת פיגועים שבוצעו על-ידי תאים מאורגנים, אך לא בהדרכתם של תאים אלה או תוך קשר ישיר עימם. התמודדות עם סוג זה של פיגועים מחייבת התאמה של תפיסת הסיכול לאתגר ובניית כלים מודיעיניים ומבצעיים עדכניים. בחינה בדיעבד של פיגועים ספונטניים וחקירה של מספר מחבלים שנתפסו הצביעו על קיומם של שני מאפיינים עיקריים שיוכלו לסייע בגיבוש התפיסה העדכנית.
הפרופיל הבסיסי וההתנהלות של המחבל
המאפיין הראשון, הוא הפרופיל הבסיסי של המחבל. מדובר בהזדהות עמוקה של המחבלים עם הבסיס הרעיוני האיסלאמי. הלך רוח זה בא לידי ביטוי, במקרים רבים, בשיח המתנהל ברשתות החברתיות בין המחבלים לסביבתם ובקשריהם החברתיים. חקירת הקשרים האלה מצביעה, כי ניתן היה לזהות מגמה של הקצנה ג'יהאדיסטית בקרב המחבלים. מאמץ לזהות נטייה זו יאפשר לקבוע מדרג סיכון למחבל הפוטנציאלי, לצורך המשך המעקב המודיעיני.
מאפיין שני הוא התנהלות המחבלים קודם לפיגוע ובסמוך לו. לעיתים מדובר בשעות בודדות בלבד - זה הרי טיבו של הפיגוע הספונטני. חקירה של פיגועים מסוג זה העלתה, כי בטווח זמן קצר זה פנו המחבלים לפעילות ערה ברשתות החברתיות, ערכו סידורים אחרונים ונפרדו מבני משפחה וחברים. בדיעבד, ניתן היה לפרש פעילות זו כהכנה לפיגוע ולאפשרות הסבירה, שלא ישובו בחיים לאחר ביצועו. התנהלות כזו מצד אנשים, העונים גם לפרופיל של הקצנה איסלאמית, יכולה להוות סמן ומעיד לכוונה לבצע פיגוע, ולכן להיות בסיס להתראה קונקרטית ולצורך בסיכול בלוח זמנים קצר.
על בסיס השילוב בין שני מאפייני התנהגות אלה ניתן לבנות פרופיל של המחבל הפוטנציאלי ולקבוע סף סיכון, שחצייתו תעיד על כוונת פיגוע ותעלה את הסיכוי לסכלו. יישומה של גישה זו מחייב שילוב של שתי יכולות מרכזיות. הראשונה היא יכולת טכנולוגית, שתאפשר מעקב אחר נתונים בהיקף עצום וניתוחם תוך זמן קצר. בנוסף, נדרשת יכולת מבצעית לביצוע מעצר מונע או פעילות סיכול אחרת - גם אלה בלוח זמנים מיידי.
לאתר מחבלים ספונטניים טרם פעולתם
הדגש על היכולת הטכנולוגית הנדרשת אינו חדש. סיכול הונאות פיננסיות ברשת האינטרנט, למשל, חייב חברות מסחריות למצוא דרכים למזעור התופעה. לדוגמה, ניטור הונאות בכרטיסי אשראי חייב כלי איסוף וניתוח של נתוני עתק (BIG DATA) בקצב מהיר של חלקיקי שנייה, תוך שימוש בכלים מתקדמים, המחשבים את ההסתברות לפעולת אשראי חריגה שתדרוש התערבות או עצירה של העברה חשודה. טכנולוגיות כגון זו כבר מופעלות לצרכים ביטחוניים במטרה לאסוף מודיעין. החשיפות של אדוארד סנואודן המחישו עד כמה עוצמתי ונרחב הוא איסוף המידע מהאינטרנט על-ידי ארצות הברית ואמצעי תקשורת אחרים. עיקר המאמץ שיידרש לשם איתור כוונות לביצוע פיגועים ספונטניים ולשם סיכולם יהיה איכון וניתוח מודיעיני של פעילות תקשורת ואינטרנט בזמן אמת.
האתגר המודיעיני המרכזי הוא אם כן יצירת מתודולוגיה שתתאים לאיתור מחבלים ספונטניים מבעוד מועד, על בסיס טכנולוגיה קיימת והתאמתה. על מתודולוגיה זו יהיה להתבסס על מספר רכיבים: אפיון פרופיל המחבל הפוטנציאלי ושיוכו לקבוצת סיכון מוגדרת; דירוג קבוצות סיכון על-פי השתייכות קהילתית ורעיונית; אבחון של עוצמת הפעילות המחשידה בעולם הפיזי ובמרחב הסייבר. השילוב בין הערכים שיימדדו לגבי כל רכיב יסייעו לציין את חצייה של סף הסיכון על-ידי המחבל הפוטנציאלי. את המודיעין שייאסף נדרש יהיה לתמוך ביכולת מבצעית ייעודית לסיכול ולביצוע מעצרים מונעים - תוך מספר שעות מועט מרגע ההתראה ובפריסה גאוגרפית רחבה.
סוגיה קשורה נוספת, היא הפן האתי והמשפטי של מערך הסיכול המומלץ. ללא ספק, גופי המודיעין והביטחון בעולם המערבי יוכלו להתמודד עם האתגר הכרוך בהתאמת היכולות הטכנולוגיות והמבצעיות הקיימות גם למאבק בטרור הספונטני. אולם הממד המשפטי והאתי של יישומן צפוי להציב גבולות בפני האפשרות למצותן. בנייה של פרופיל סיכון למחבל פוטנציאלי וביצוע מעצר מונע על בסיסו, יעוררו - מטבע הדברים - התנגדות; פיקוח שיתפרש כביטוי לשליטה של "
האח הגדול" באזרחים ולחדירה לפרטיות על שום השתייכות קהילתית ורעיונית יהיה גלולה קשה לבליעה. מאידך-גיסא, התגברותם של פיגועים ספונטניים מחייבת התמודדות לא-שגרתית, גם אם תשתמע ממנה פגיעה בפרטיות. יתר על כן, התמודדות כוללת עם הבעיה לא תוכל להיות מאמץ של מדינה אחת - מתקדמת ובעלת משאבים ככל שתהייה. נדרש מאמץ משולב של ארגוני ביטחון ממדינות, המתמודדות כולן עם אתגרים דומים. ישראל, כמדינה בעלת יכולות מבצעיות ומודיעיניות מפותחות וכבעלת יכולות טכנולוגיות משמעותיות, תוכל להיות שותפה ואף להוביל את תהליך הפיתוח של תפיסת סיכול מתואמת, בינלאומית.
