X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
סליל כפול הבנוי מננו-קוביות של מגנטיט. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בננו-קוביות כדי ליצור מבנים דמויי-חוט. הם הראו, כי בתנאים הנכונים, ננו-חלקיקים בצורת קובייה מסוגלים להתארגן בעצמם וליצור בדרך זו מבנים סליליים
▪  ▪  ▪
[צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
בתמונה: עומדים, מימין: ד"ר דבסיס מנה, ד"ר ג'יוונג לי, ד"ר מריה תרסה אוליבירה, ד"ר רפאל קליין, ד"ר סופיה בוחבוט-סיני, ד"ר טינו זדובינסקי,ד"ר אנה מריה מרטין לסנטה וד"ר ט. אודאיאבסקררו. יושבים, מימין: טום וקסלר, ד"ר הוי זאו וד"ר פינטו קומר קונדו

   רשימות קודמות
  תקציב התא
  מים זורמים במאדים
  פירות, פטריות ומלחמות
  ימים ולילות
  שבילים מצטלבים

ננו-קוביות אינן משחק ילדים. מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בקוביות אלה כדי ליצור מבנים דמויי-חוט: הם הראו, כי בתנאים הנכונים, ננו-חלקיקים בצורת קובייה מסוגלים להתארגן בעצמם וליצור בדרך זו מבנים סליליים. ממצאים אלה, אשר חושפים כיצד ננו-חומר מסוגל להתארגן וליצור מבנים מורכבים ויפהפיים באופן מפתיע, פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Science.
ד"ר רפאל קליין ותלמיד המחקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר גורבינדר סינג, מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, בדקו את התופעה באמצעות ננו-קוביות המבוססות על מינרל תחמוצת ברזל הקרוי "מגנטיט". כפי ששמו מרמז, מדובר במינרל בעל תכונות מגנטיות טבעיות, שמצוי במקומות שונים - לרבות בחיידקים, החשים באמצעותו את השדה המגנטי של כדור-הארץ.
מגנטיות היא רק אחד הכוחות הפועלים על אותם ננו-חלקיקים. בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ' פיטר קראל מאוניברסיטת אילינוי, שיקגו, פיתחו ד"ר קליין וד"ר סינג מודל תיאורטי על-מנת להבין כיצד מסוגלים כוחות שונים לסדר מחדש את חלקיקי המגנטיט. "כוחות מסוגים שונים גורמים לננו-חלקיקים להתארגן בדרכים שונות", אומר ד"ר קליין. "כוחות אלה יכולים להתנגד זה לזה, כך שהרעיון הוא למצוא את האיזון הנכון ביניהם, שיכול לגרום להרכבה עצמית של החלקיקים למבנים של חומרים חדשים". על-פי המודלים שפיתחו, ישנה חשיבות לצורת הננו-חלקיקים. מתברר, כי רק קוביות יוצרות את האיזון הדרוש לכוחות המנוגדים על-מנת ליצור מבנים סליליים.
החוקרים מצאו, כי שני הכוחות המנוגדים העיקריים אשר פועלים על החלקיקים הם הכוח המגנטי וכוח ואן דר ואלס. הכוח המגנטי גורם לחלקיקים המגנטיים למשוך ולדחות זה את זה, ובכך הוא דוחף את החלקיקים דמויי הקובייה להתארגן פינה-מול-פינה. לעומת זאת, כוחות ואן דר ואלס מקרבים את פאות הקוביות, ו"משדלים" אותן להתארגן בשורה. כאשר כוחות אלה פועלים יחדיו על אותן קוביות קטנות, התוצאה היא סידורן העצמאי כמבנים בצורת סליל.
בניסוייהם נחשפו המדענים לשדה מגנטי בריכוז גבוה-יחסית של ננו-קוביות מבוססות-מגנטיט בתמיסה. השרשראות הסליליות הארוכות שנותרו לאחר שהתמיסה התאדתה היו מוצקות באופן מפתיע. הם חזרו על הניסוי עם ננו-חלקיקים בצורות שונות, אך כפי שציפו, הם גילו שרק קוביות מתאפיינות במבנה הנכון, שמאפשר להן להתארגן בסליל. בנוסף מצאו ד"ר קליין וד"ר סינג, שכאשר קיים ריכוז חלקיקים גבוה במיוחד, מתפתחים גדילים כיראליים, המעוקלים כולם באותו כיוון. ככל הנראה, כוחות מנוגדים מסוגלים "להביא בחשבון" את הדרך היעילה ביותר לדחוס את הגדילים בחלל נתון.
למרות המראה המרשים של גדילי הננו-קוביות, ד"ר קליין אומר שמוקדם מדי לחשוב על יישומים מסחריים. הערך המיידי של עבודתו, הוא מסביר, הוא ההמחשה הבסיסית של בנייה עצמית ברמת הננו. "על אף שחוקרים את המגנטיט לעומק - אפילו בצורתו הננו-חלקיקית - במשך עשורים רבים, איש לא זכה לראות את המבנים האלה בעבר", אומר ד"ר קליין. "רק כאשר נבין כיצד משפיעים אותם כוחות על הננו-חלקיקים, נוכל להתחיל ליישם את הממצאים, ואולי לייצר חומרים חדשים המסוגלים להתארגן ולבנות את עצמם".

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  26/02/2015   |   עודכן:  26/02/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסף כהן-אלרן
אם אכתוב שהספר "יוּרי" של גבי זיו הוא רומן רגיל זה לא יהיה מדויק    אם אכתוב שזה סיפור ארוך זה לא יהיה מדויק    אם אכתוב שזו קביעת סגנון מיוחד לעצמו לא אדייק, ואם אומר שהוא כתוב כתסריט שוב לא אדייק    נדמה שכל הגדרה שאחליט לתת לא תהיה מדויקת    כי אולי אפשר להכליל בו את כל ההגדרות האלה
איילת רוזנטל
על סוגיית חשיפת הפגיעה בחקירת ילדים ועל פרוטוקול החקירה המעודכן    ראיון עם מיכל ברייטמן, המפקחת הארצית בשירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
רבקה שפק ליסק
יש צורך במחקר מקיף בנושא מוצאם של הנוצרים בישראל    האם הנוצרים הם ערבים במוצאם האתני?
מכון ויצמן למדע
פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע: "כאשר ישנה ויזואליזציה טובה, אנחנו, כמדענים, יכולים להבין דברים טוב יותר"    אז כיצד אפשר למפות את היווצרות החלבונים בתא?
אפרת כהן
שנים היא נחשבה למעוז החילוניות, עיר שהקשר בינה לבין היהדות כמעט מקרי לחלוטין. למרות זאת, תופעה נרחבת שהולכת וצוברת תאוצה, מצביעה על כך שיותר ויותר צעירים חוזרים אל המקורות ומתקרבים ליהדות - דווקא בלב תל אביב    תופעה
רשימות נוספות
מים זורמים במאדים  /  מכון ויצמן למדע
פירות, פטריות ומלחמות  /  מכון ויצמן למדע
ימים ולילות  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il