אימן עודה - זאב בעור כבש?

אימן עודה פרץ לתודעה של רבים מאזרחי ישראל בזכות הופעותיו בתקופה האחרונה בשידורי ערוץ 2. מאז, רוב אמצעי התקשורת הישראלית מפרגנים לו, התדמית הראשונה שהוא מקרין הינה של אדם מתון, סבלן, נחמד, המדבר במתק שפתיים ומתחמק מכל עימות אפשרי עם מראייניו תוך שימוש בסיסמאות בשפה עברית גבוהה. הגדיל לעשות עיתון הארץ, בכתבה גדולה שעשה רועי צ'יקי ארד למוסף הארץ ב-13 במרץ הוא כותב: "אימן מגיע מדור אחר, מדור ההיסטוריה, הוא מנהיג כמו בן-גוריון, צ'רציל, מרטין לותר קינג או ערפאת, אדם שמגלם את העם שלו, והוא רוצה שותפות אתנו, היהודים, שמבוססת על שוויון זכויות וצדק חברתי בין שני העמים פה. " אני חושב על מרטין לותר קינג" הוא אומר, אבל גם מיישם. לא חייבים להצביע לרשימה המשותפת כדי להבין שהאיש הזה הוא ההזדמנות לחוזה אזרחי היסטורי בין שני העמים הללו, חוזה שחשוב לא פחות ליהודים פה. אם חיכינו למשהו, איימן עודה הוא האיש שחיכינו לו, ואני מדבר על היהודים. הערבים מבינים את זה." גם העיתונות הפלשתינית מתלהבת ממנו, חסן אלבטל, הפרשן הפוליטי הראשי של עיתון " אל-איאם" פרסם ב-14 מרץ מאמר עליו תחת הכותרת "אימן עודה - "הפלשתיני החדש". וכך הוא מתאר בין היתר את אימן עודה: "אימן עודה הוא "הפלשתיני החדש", הוא מועמד להיות ראש האופוזיציה בכנסת, פירושו ש"יום האדמה" ב1986, אינתיפאדת אוקטובר 2000 והרשימה המשותפת הם מסלול טבעי של המשכיות התחייה של העם הפלשתיני בישראל". הרשימה המשותפת פעלה נכון מבחינתה כשהציבה את אימן עודה בראש הרשימה, אדם שמדבר בסגנון חיובי, מקרין אופטימיות ושונה ב-180 מעלות מחניןזועבי או מג'מאל זחאלקה המתלהמים בתקשורת הישראלית. זה עושה טוב ליחסי הציבור של הרשימה ולתדמיתה. איימן עודה אמר לעיתון הארץ שהוא חושב "שמנהיג צריך להנהיג ולא להיות מונהג" אבל הוא נכשל במבחן הראשון שלו כראש הרשימה הערבית המשותפת כשנכנע ללחצים של בל"ד ולא חתם על הסכם עודפים עם מפלגת מרץ בגלל היותה מפלגה ציונית ובכך הנחית מכה כואבת על השמאל היהודי. עודה כינה בתקשורת הישראלית את ארגון דאעש כארגון "פאשיסטי" אבל סירב לגנות או להסתייג מדברי ראש מטה ההסברה של הרשימה שלו, רג'אזעאתרה, לפיהם ארגן דאעש שואב השראה למעשיו מהציונות. גם הוא וגם זעתרה בוחרים להתעלם ממעשי הטבח שעשו הערבים ביהודים בארץ ישראל כמו למשל בחברון ב1929 כשתושבים בעיר רצחו 67 יהודים (מאורעות תרפ"ט). אגב, המפלגה שאימן עודה משתייך אליה, מפלגת חד"ש, היא שארגנה ב-2005 ביחד עם תע"ל תהלוכה בעיר עכו לזכר שלושה מהרוצחים שהשתתפו בטבח והוצאו להורג על-ידי הבריטים. יפה עשתה רינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות" בסוף השבוע כשעימתה את איימן עודה עם ציטוטים מדבריו שנאמרו לבוחריו בשפה הערבית. עודה המופתע לא הכחיש אותם אבל התעלם מהדברים ובחר לנסות ולהסיט את הדיון לנושאים אחרים. כפל הלשון שבו נוקטים המנהיגים הערבים הוא אחת השיטות הידועות להסתיר את דעותיהם האמיתיות. יאסר ערפאת למשל היה רב אמן בשיטה הזו. את האמת על מה שהם חושבים על היהודים אומרים חלק המנהיגים הערבים "המתונים" בדרך כלל בשפה הערבית לקהלים שלהם כדי לקבל מהם את הלגיטימיות ברחוב. עם היהודים, נציגי מדינות העולם והתקשורת הזרה הם משתמשים בשפה מתונה יותר, מייפים את הדברים ומדברים בסיסמאות נעימות לאוזן. איימן עודה אומר בראיון ל הארץ כי "קרוב היום שיהיה ראש ממשלה ערבי דמוקרט לכל האזרחים" וכי "ישראל היא לא מדינת היהודים" אך הוא מציע שיתוף פעולה עם האזרחים היהודים והערבים תחת סיסמאות של שלום, צדק חברתי ודמוקרטיה. בקצב הזה שבו הוא מנהל את הדברים, לא נראה ששום יהודי יבחר בקרוב בראש ממשלה ערבי. אין לי שום דבר אישי נגד איימן עודה, אבל אני מציע לעיתונאים הישראלים לעשות עבודה מקצועית טובה ולבדוק גם את התבטאויותיו של אימן עודה בשפה הערבית, כפי שעשתה העיתונאית רינה מצליח, לפני שהם ממהרים להדביק לו כינויים כמו "בן-גוריון", "מרטין לותר קינג" או "צ'רצ'יל". כדאי לא למהר ולקבוע מסמרות מהתרשמות מהופעותיו הספורות של איימן עודה בתקשורת בשפה העברית, צריך לבחון אותו גם במעשיו ולדרוש ממנו בכל ראיון התייחסות עניינית וישירה לשאלות מבלי לאפשר לו להתחמק. רק כך נוכל לדעת מיהו בדיוק איימן עודה ולברר אם אלה הטוענים שהוא "זאב בעור של כבש" אכן צודקים.