עוד טרם פורסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות האחרונות שנערכו, זה עתה, בישראל והנה נשמעים קולות ומסרים ברורים מכיוונו של הממשל האמריקני, בכלל ומכיוונו של נשיא ארה"ב, בפרט - ברק חוסין אובמה, שמשמעותן ברורה וחד-משמעית - ארה"ב עומדת על קיום שתי מדינות, בשטחים שבהם פרושה מדינת ישראל ובשטחים המשוחררים/הכבושים (תבחרו אתם המינוח הרצוי לכם) שבהם חיים מיליוני פלשתיניים.
במלים אחרות הנשיא האמריקני, האמור לסיים כהונתו השנייה בעוד 22 חודשים רוצה בהקמתה של מדינה פלשתינית - ומיד!
מתברר ומסתבר, כי בניגוד לרוב תושבי מדינת ישראל, המתחבטים בבעיות פרנסה יומיומיות
וראש וראשונה בבעיה החמורה של אי-יכולתם ואי יכולת ילדיהם לרכוש, בכספם הם, דירה למגוריהם הרי הנושא המדיר שינה מעיניו של נשיאה ה-44 של ארה"ב, הינו אי-מימוש ישותם הפוליטית של הפלשתינים וסירובה של מדינת ישראל להכיר בקיומה של מדינה פלשתין. במלים אחרות, אובמה "אינו סופר במילימטר" אנשים, דוגמת
משה כחלון, שהוגדר בידי פרשנים פוליטיים בישראל כהפתעת הבחירות. חלק ניכר מציבור תושבי ישראל, רואים בכחלון משיח חברתי-כלכלי, תוך שהם מאמצים ומחבקים אותו אל לוח ליבם ונרדמים בחיוך תודה תוך אמירת המונח כחלון כחלק מחלומותיהם הוורודים.
רק לפני מספר שבועות הותקף
בנימין נתניהו, על שבחר ליסוע לארה"ב, במהלך מערכת הבחירות בישראל ולשאת נאום בפני הסנאט האמריקני, בדבר הסכנה בחתימת הסכם הגרעין שצפוי הממשל האמריקני, בראשות אובמה, לחתום עם האירנים. נתניהו הגדיר חתימת הסכם צפוי זה, כאיום ביטחוני-אסטרטגי לשלומה ולקיומה של מדינת ישראל. בתגובה, הותקף נתניהו, מכל עבר, על מה שכונה "התערבות בענייני פנים של ארה"ב". שר החוץ,
ג'ון קרי, "לא הצליח" למצוא זמן פנוי ביומן הפגישות העמוס שלו, לפגוש בנתניהו, בעת ביקורו של האחרון בארה"ב. אובמה פשוט התעלם ממנו, בגסות, ללא כל הסברים מיותרים ושורה של סנאטורים דמוקרטיים בולטים הודיעו בפומבי, מראש ובמפגיע כי הם שלא יגיעו, כלל וכלל, לסנאט לשמוע נאומו הצפוי של נתניהו, בגלל התערבותו במדיניות הפנים של ארה"ב.
והנה מספר שבועות לאחר סיום ביקורו של נתניהו, בארה"ב - זוכה מפלגת "
הליכוד", בניגוד לכל הציפיות בבחירות האחרונות לכנסת ונתניהו, כמי העומד בראש מפלגה זו, צפוי לכהן פעם רביעית כראש ממשלת ישראל ולהרכיב, בתוך תקופה קצרה ממשלת ישראל ה-34 במניין לאחר שיקבל אישורו של נשיא מדינת ישראל ולא אישורו של נשיא ארה"ב! - להקמת ממשלתו זו. השאלה הנשאלת היא, האם כמאמר הפגם האידישאי שהורק לשפה העברית, לפיו:
"בעל המאה הוא בעל הדעה" וגם/או כמאמר התלמוד הבבלי לפיו:
"כסף מטהר ממזרים" יכול נשיא ארה"ב, כראש מעצמה המממנת ומגבה אותנו, כלכלית, צבאית ועוד, להרשות לעצמו להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל? האם יכול נשיא ארה"ב, כבעל המאה, להתערב באי רצונו של הבוחר הישראלי - שבחר במפלגה ימנית והעניק רוב לקו הימני-ניצי בפוליטיקה הישראלית - לפעול ולתמוך בהקמת מדינת פלשתין, לכפות על תושבי ואזרחי מדינת פלסיטינית, שלא לרצונם ואולי אף, שלא בטובתם? האם אין בכך התערבות בענייניה הפנימיים והקיומיים של מדינת ישראל?
הרבה מים זרמו בנהר הפוטומק שהינו הגבול בין מרילנד והעיר וושינגטון במחוז קולומביה, לבין מדינת וירג'יניה - מאז נקט נשיאה ה-28 של ארה"ב, תומאס וודרו וילסון, במרוצת השנים 1913-1923 - במדינות הבדלנות ואי ההתערבות בענייניהם של מדינות תבל וסירובו להיות "שוטר המקוף של העולם". מאז שהחליט נשיאה ה-36 של ארה"ב, לינדון ג'ונסון, (שנחשב כאוהד ישראל) - בשנת 1965 - על מעורבות ארה"ב, במלחמת ויטנאם, דומה שלא הייתה פינה בתבל שארה"ב לא דחפה אפה והתערבה בענייניה הפנימיים של מדינה זו וגם/או אחרת. עם זאת, יש לזכור שהתערבות זו הוצדקה, במטרה למגר ממשלים בלתי דמוקרטיים, בעליל וגם/או רחמנא ליצלן, ממשלים קומוניסטיים, במובהק.
מדינת ישראל השבח לאל לא הוגדרה, עדיין, בידי הממשל האמריקני, כמדינה קומוניסטית וגם/או כמדינה בלתי דמוקרטית, בעליל, אולם דומה, כי הממשל האמריקני מכין דעת הקהל העולמית, בכלל ודעת הקהל בארה"ב גופה, בפרט, לכיוונן של הכרזות כאלה. מתיחת הביקורת החריפה אתמול מצד הממשל האמריקני על התבטאויות מטה הבחירות של "הליכוד", במהלך הבחירות האחרונות, שהזהיר מפני עליית אחוז ההצבעה של אזרחי ישראל הערביים "הנעים בכמויות לקלפיות" וקריאה לתומכי נתניהו לבלמם בקלפי, הינה צעד ראשון, בכיוון זה. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט טען, בתגובה, כי:
"הממשל מודאג מאוד מהשימוש ברטוריקה פלגנית המדירה את המיעוט הערבי בישראל".
בואו ונודה על האמת. מצבם האישי, הכלכלי והתרבותי של אזרחי מדינת ישראל הערביים, אינו מדאיג רובם של אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל
לרבות ובכלל אלה שלא הצביעו לליכוד בבחירות האחרונות. מצביעים אלה מעוניינים - ראש וראשונה - ברווחתם הם ולא ברווחת אזרחיה הערביים של מדינת ישראל ולכן תמכו הם במפלגות, שאמנם אינם בעלות אג'נדה ימנית מובהקת ומוצהרת,
אבל הם נופפו, אך ורק ובעיקר! בדגל הכלכלי-חברתי. יוצאת דופן, בין מפלגות אלה הינו מפלגת "מרצ", שפיה וליבה שווים ומצוין הדבר שעברה אחוז החסימה. צריך מר"צ בכנסת, כדי שיהיה מי שיתריע על עוולות, שהרוב הדורסני (גם של "
המחנה הציוני") אינו שת ליבו בחיי היומיום השוטפים.
מאחר שהקמתה של מדינת פלשתין אינה עומדת על סדר היום הציבורי של מרבית תושבי מדינת ישראל, מוטב ימנע אובמה - בשלהי כהונתו, לכפות על מדינה אוהדת, כישראל, מדיניות ועמדות פוליטיות, הזרות לרוב תושביה. כדאי להזכיר לברק חוסין אובמה, נושא שבועתו, כנשיא ארה"ב, שהושמע מפיו, פעמיים, בזו הלשון:
אני נשבע חגיגית כי אמלא בנאמנות את תפקיד נשיא ארצות הברית, וכי אעשה כמיטב יכולתי לשמור ולהגן על חוקת ארצות הברית". מאז ימי השבעתו של ג'ורג' ושינטון מוסף לשבועה זו, המשפט: "כה יעזרני אלוקים". אובמה אינו ראש ממשלת ישראל. מוטב ימשיך הוא לעסוק בענייני הפנים של ארה"ב וימנע מלהתערב בענייני הפנים של ישראל ולכפות עליה דעותיו הפוליטיות האישיות. לא לשם כך נבחר הוא לכהן כנשיא ה-44 של ארצות הברית של אמריקה ולא של אובמה.
