אין ספק שתוצאות הבחירות הכו בתדהמה את הסוקרים, התקשורת ואת המחנה הציוני, השאלה היא איך נתניהו עשה את זה. הנה כמה תובנות שיבהירו את התמונה: "סקרים שקרים ומינה צמח" - אנשים אוהבים לשקר בסקרים. הם יגידו בקלפי שהם בוחרים במועמד הפופולרי, אבל בחדרי חדרים, מאחרי הפרגוד, ההצבעה שלהם תהיה אחרת, למה? התנהגות אנושית פסיכולוגית מוכרת מסקרים ומדגמים מזה שנים. הם מ-פ-ח-ד-י-ם: האמירה היהירה "הם מפחדים" של נתניהו בבחירות 1999, התחלפה באמירה כנה כשהוא מודה בחולשותיו. הוא אמר לציבור בוחריו: "אם לא תבואו להצביע, מדינת ישראל תימצא בסכנה..", הוא כמובן כיוון לקולות הצפים, לאלו שהצביעו בעבר לליכוד ועזבו, אבל בלבם הם תמיד היו שם. כך שאב את הקולות ממפלגות הימין ומחלק גדול מהמתלבטים. "תל אביב יא חביבי תל אביב": אם נדמה לכם שכל מי שסביבכם בוחר בהרצוג, כדאי לבדוק באיזו עיר אתם גרים.. למחנה הציוני אומנם הצביעו בת"א, ר"ג, גבעתיים, חולון וסביון, אבל לא הצביעו לו משמעותית בעיירות פיתוח. "מצע הבחירות" - במקום שהמחנה הציוני, יגיד מה הוא מתכוון לעשות כשיהיה בשלטון, הוא אמר: "רק לא ביבי". רק לא ביבי הוא לא מצע בחירות, יש אנשים שחיפשו מעבר, וכשלא קיבלו מענה, ושמעו ללא הרף את הקמפיין את התקשורת מפמפמת את הסיסמה, הם החליטו להצביע נגד. הצבעת מחאה. נדמה שרבים מאסו גם בהתקפות האישיות על נתניהו והתעלמו מהם. זעקות הקרב של נתניהו ביום הבחירות על הצבעת הערבים וסכנת השמאל בוודאי סייעו לו. ציפי לבני - חלק מהמצביעים לא התחברו לנוכחותה של לבני במפלגת "המחנה הציוני", מה לא אמרו עליה: לא יציבה, עוברת ממפלגה למפלגה, אין לה אג'נדה חוץ מכסא, וכן הלאה, ההבנה המאוחרת שלבני לא תורמת לקמפיין (ועל כן הוסתרה), ההחלטה שלא לקיים רוטציה בין לבני לבין הרצוג, יום לפני הבחירות, מסבירה בדיעבד, שזה היה מאוחר מידי. "שרה הו שרה" - עד היום היו נשים של ראשי ממשלה ואישי ציבור בכירים, שמצבן הבריאות היה מאובחן, לא זכו להשמצות ולגידופים, אבל שרה נתניהו, לא זכתה לאבחנה, חוץ מזו של התקשורת, והפכה להיות שק החבטות שלה, וחיצים מורעלים של שטנה וגועל כוונו כלפיה, ביחס לפרשת הבקבוקים, ועוד. כשהדיבור סביבה עבר את גבול הטעם הטוב, אנשים הצביעו בקלפי - דווקא. הראיון של נתניהו והרצוג לרינה מצליח, הראה גם לא לחדי העין, מי עובר יותר טוב מסך, וכמה ייצוגיות חשובה. או כמו שאימא שלי אומרת: הרצוג באמת נחמד, אבל לא נראה מנהיג. תוצאות הבחירות הכו כאמור בתדהמה את הסוקרים, התקשורת ואת המחנה הציוני. אפילו הליכודניקים התפלאו ברובם מ-30 מנדטים. השאלה היא איך נתניהו עשה את זה. מסתבר שלפעמים התקפות אישיות וחוסר אג'נדה חוץ "מרק לא ביבי" פועלות כבומרנג.