תוצאות האמת של הבחירות, לפיהן הפער במספר המנדטים לטובת הליכוד גדול משמעותית מאלה של המדגם הן הזדמנות חד-פעמית עבור
בנימין נתניהו להיכנס לפנתיאון מנהיגי האומה. כדי לנצל את ההזדמנות הזאת עליו לערוך חשבון נפש אמיתי, עמוק ונוקב עם עצמו, משפחתו, חבריו ויועציו. אני משוכנע שאם יעשה זאת ויסיק את המסקנות הנכונות ויישם אותן, העם יידע בטווח הארוך להעריך את פועלו והוא ייצא נשכר גם באופן אישי וגם בתרומתו למדינה. ההנחה הבסיסית שלו צריכה להיות שההתנגדות, הגובלת בשנאה, נגדו אצל חלק משמעותי בעם לא נוצרה יש מאין אלא נבעה מהתנהלותו האישית והציבורית.
מי שלא רוצה לעשות חשבון נפש אמיתי ימצא תמיד תרוצים וסיבות, שאינן קשורות אליו, לעובדה שעובדים ויועצים, כולל שרים שעבדו איתו צמוד, גם ממפלגתו,פרשו מלאי מרירות במהלך הקדנציה. עליו להבין, שנצחונו בבחירות אומנם משמעותי וברור אולם הוא קיבל אותו בתוספת "כרטיס צהוב", שפרושו נורת הזהרה מהעם. כחלק מחשבון הנפש עליו לנתח את הסיבות להתדרדרות היחסים האישיים בינו לבין נשיא ארה"ב, חברי קונגרס ביניהם ידידים ותומכים מובהקים של מדינת ישראל.
בנימין נתניהו יקנה את עולמו אם כתוצאה מאותו חשבון נפש הוא יתנצל בפני העם ובפני גורמי חוץ על טעויות בהתנהלותו תוך הבטחה ללמוד מהן ולתקן את דרכיו. זה לא יפחית מכבודו ומסמכותו אלא דווקא יחזק את התמיכה בו גם מצד אותם גורמים שביקרו אותו בחריפות. כמובן, שהדברים ייבחנו על-פי התנהלותו בעתיד. כחלק מהתהליך, על בנימין נתניהו להודיע על ניסיון אמיתי וכן להקמת ממשלת אחדות לאומית או ליכוד לאומי שתכלול את כל המפלגות הציוניות. הבסיס צריך להיות קווי יסוד משותפים אליהם יגיעו בתהליך של סיעור מוחות, הפגת מתח ויצירת אמון.
אין לי ספק שהבעיה, לאחר מערכת הבחירות הסוערת ורצופת האשמות והשמצות, אינה קלה אולם לא בלתי אפשרית. איוש משרות השרים חייבת להיות על בסיס התאמתם לתפקיד והרקורד המוכח שלהם. חיבור אמיתי בין המפלגות הציוניות אפשרי כשמבינים שנגזר על כולנו לחיות בארץ ולעמוד באתגרים קשים (חיצוניים ופנימיים) המצפים לנו מעבר לפינה. ברור לי, שהמפלגות הבאות בחשבון להוות חלק מממשלת האחדות, בנוסף ל"כולנו", כמו: "
המחנה הציוני", "
הבית היהודי" ואולי "יש עתיד", יצטרכו גם הן לעשות חשבון נפש אמיתי כשהן מבינות שיכולת ההשפעה האמיתית שלהן בפנים תהיה חזקה לאין שעור לעומת מצב של ישיבה באופוזיציה. למול עיני אני מדמיין תאומים סיאמיים שחייבים לחיות ביחד ובידיעה הזאת הם מוצאים את הדרך להסתדר אחד עם השני. כל אחד מהם אולי חולם כמה טוב היה לו היה עצמאי אולם מבין שיש מציאות אליה וא צריך להתרגל.
לסיכום, הכדור עכשיו בידי בנימין נתניהו. הוא לא יכול לכפות את הרעיון אולם עליו, לדעתי, להשקיע את כל המאמצים האפשריים בשכנוע כל הגורמים, במיוחד במפלגתו, בצורך להתלכד למען עתיד המדינה. זאת הזדמנות בלתי חוזרת עבורו להפוך למנהיג אמיתי של העם היושב בציון. אזרחי המדינה יידעו להעריך את זה. כמובן, שגם על מנהיגי המפלגות השותפות בפוטנציה, לצמצם את האגו שלהם, דבר לא קל, ולהתאימו לממדים שהעם הכתיב להם בבחירות. מ
משה כחלון, לו נתתי את אמוני בקלפי, אני מצפה להפעיל את כל כובד משקלו לטובת העניין כך שלרפורמות הכלכליות שהוא מתכנן כשר האוצר יהיה גיבוי מסיבי של המערכת הפוליטית.
