בעזרת שיטה זו הראו המדענים, כי בדיוק כפי שקורה בחיידקים, פועלים הגנים בהתפרצויות באורך זמן שונה גם ברקמת הכבד של העכבר. התברר, שגם אורך החיים של מולקולות ה-mRNA של גנים שונים אינו זהה: חלקם שורדים זמן רב יותר מאחרים. השילוב בין שני משתנים אלה מוביל לגמישות רבה בשליטה על פעילות הגנים בכבד. כך למשל, יכול להיות ש-mRNA של גן מסוים נוצר בהתפרצויות ארוכות, אך אם ה-mRNA עצמו הוא בעל אורך חיים קצר, הפסקת ההתפרצויות תוביל לעצירה מיידית של פעילות הגן.
גמישות זו עשויה להיות חיונית כאשר מבצע הכבד את תפקידיו המגוונים; למשל, כאשר הוא מווסת את רמת הסוכר בדם. כחלק מהתחזוקה השוטפת של הגוף, שואב הכבד לתוכו סוכר עודף כשרמת הסוכר בדם גבוהה מדי, ומשחרר אותו בהדרגה, או מייצר סוכר חדש, כאשר רמת הסוכר בדם יורדת. לאחר ארוחה, כאשר תוך דקות ספורות עולה רמת הסוכר בדם, יש להפסיק מיד את פעולת הייצור של סוכר חדש. מולקולת ה-mRNA קצרת החיים, הנעלמת במהירות כאשר מפסיק הגן את פעילותו, מותאמת להפליא למטרה זו.
אכן, מדעני המכון מצאו שלשני גנים, החיוניים להפקת סוכר, יש מולקולות mRNA בעלות תוחלת חיים קצרה במיוחד. כדי לפצות על אורך חייהן הקצר, נוצרות המולקולות בהתפרצויות ארוכות מהרגיל – כנראה כדי למנוע את ההבדלים בין התאים, שגורמות ההתפרצויות. לעומת זאת, מולקולות mRNA אחרות, בעלות תוחלת חיים ארוכה יותר, נוצרות בהתפרצויות קצרות יותר.
המדענים סבורים, כי הסיבה האבולוציונית להתפרצויות נעוצה בתפקידם של הגנים כמגיני הדי-אן-אי. הגנים חשופים יותר לרעלים בסביבה כאשר הם פעילים, כך שהם פגיעים פחות אם הם פועלים לסירוגין, ולא באופן רציף. הדבר חשוב במיוחד באיבר כמו הכבד, שמנקה את הגוף מחומרים רעילים.
המדענים סבורים גם, כי ההתפרצויות עשויות להסביר תכונה מפתיעה של תאים רבים בכבד: נוכחות עותקים רבים של הגנום, הכוללים ארבעה או שמונה סלילי די-אן-אי במקום השניים הרגילים. כהסבר אפשרי, המדענים מציעים שההתפרצויות גורמות להבדלים אקראיים ברמות ה-mRNA בין התאים, אך בעזרת העותקים הנוספים של הדי-אן-אי, המייצרים מולקולות mRNA נוספות, הבדלים אקראיים אלה נבלעים. כתוצאה מכך מייצרים תאי כבד שונים את ה-mRNA המסוים בצורה אחידה. אכן, ב"בית חרושת" כמו הכבד, בו פועלים כל התאים למען מטרה פיסיולוגית משותפת, הבדלים גדולים מדי בין התאים היו עלולים להפריע לתפקודו.
במחקר השתתפו ד"ר קרן בהר הלפרן, סיון תנעמי, שני לנדן, מיכל צאפאל, לירן שלאק, ענת הוצלר, ואנה ניז'ברג מקבוצתו של ד"ר איצקוביץ.
הבנתן של ההתפרצויות בפעילות הגנים בכבד עשויה לחשוף מנגנונים התורמים לפגמים בתפקוד הכבד, כמו שיבוש בחילוף החומרים של הסוכר, שעלול להוביל לסוכרת. בנוסף גילו המדענים, כי גנים באיברים אחרים פועלים, לעיתים, בהתפרצויות – תגלית שפותחת כיוון חדש לחקר בקרת פעילות הגנים ברקמות שונות.
