בתחילת חודש פברואר ציינו שנה לכניסתו של "החוק להגנת הספרות והסופרים" המתבסס במהותו על "חוק לאנג" הצרפתי. לפי הצעת החוק לא ניתן למכור בהנחה כותר חדש שיוצא לשוק במשך שנה וחצי (חוץ מאשר בשני מועדים מיוחדים: שבוע הספר, וחגי תשרי, וגם זה בהנחה של עד 20% ממחירו הנקוב של הספר).
מטרת החוק הייתה להסדיר את כשל השוק הנובע בין-השאר מבעלויות צולבות של רשתות הספרים הגדולות עם ההוצאות השונות.
נשאלת השנה: מה המצב כיום בשוק הספרים?
דוח שהוגש לאחרונה לשרת התרבות,
לימור לבנת מנסה לענות על השאלה.
מהנתונים המופיעים בדוח עולה התמונה הבאה:
- כתוצאה מהחלת החוק עלה מחיר ספר קריאה מ-44 שקלים לפני כשנתיים, ל-51 שקלים לאחר החוק. ספר שיצא לאחר כניסת החוק עלה בממוצע 68 שקלים לעומת ספר שהקדים לצאת (עלה רק 48 שקלים).
- חיי המדף של ספרים הצטמצמו מאוד: כך למשל, 43% מהספרים שיצאו לפני כניסת החוק נמכרו בחנויות הספרים גם אחרי שמונה חודשים, בעוד כרבע אחוז מהספרים שיצאו לאחר כניסת החוק נמכרו בחנויות בתום שמונה חודשים. כזכור, כל ספר אשר לא נמכר חוזר להוצאה ומושמד לאלתר.
- חלה ירידה בגילויים של סופרים חדשים. כך למשל, בשנת 2014 חלה ירידה של 21% במכירתם של ספרים אשר נכתבו ע"י יוצרים חדשים לעומת התקופה אשתקד.
אך בדוח יש גם ממצאים אופטימיים:
- נתח השוק של רשתות הספרים ירד מ-72% ל-64%. הדבר נובע כתוצאה מצמצום הכוח הרב של הרשתות המתפקדות כערוצי שיווק.
- עלייה בהדפסת מספר הספרים הרגילים. כך,למשל, בשנת 2014 חלה עלייה ב-7% בהדפסת ספרים חדשים.
- חלה עלייה במכירת הספרים הדיגיטליים. בשנת 2014 חלה עלייה של 250% במכירת ספרים דיגיטליים.
למרות נתונים מעודדים אלו עדיין קיימות מספר בעיות המעיבות על חוק הסופרים:
- החוק אינו מגן על סופרים צעירים המעוניינים להציע את מרכולתם.
- מחירי הספרים (במיוחד ספרי העיון) עדיין יקרים מאוד.
- לא הוחלו סנקציות ממשיות כנגד הוצאות הספרים כדי לפרק לחלוטין את הבעלויות הצולבות.
עד שלא ייעשו צעדים דרסטיים אלו שוק הספרים ימשיך לגמגם גם אם המציאות בחלקה אופטימית מאוד.