X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אחד האסונות הגדולים בתולדות הישוב בארץ שהסעיר את הישוב היהודי בשנות ה-40 ודומה כי נשכח משהו ולא ידוע לרוב רובו של הציבור - היה "אסון המטיילים בעין גדי" שאירע אור ליום 9 באפריל 1942 בפתח נחל ערוגות באזור עין גדי
▪  ▪  ▪
עין גדי. האסון הסעיר את הישוב היהודי בארץ [צילום: עומר כרמון]

בחול המועד פסח שנת 1942 יצאו למעלה מ-150 נערים ונערות חניכי קיני "השומר הצעיר" מפתח תקוה, תל אביב, ירושלים ועוד, מלווים במדריכים לטיול למדבר יהודה ולמצדה. הוא היה אמור להימשך 6-5 ימים. מה שהיה אמור להיות טיול חוויתי מהנה של נערים חברי תנועת נוער הפך לאסון בו קיפחו חייהם שמונה בני נוער - 7 חניכי תנועת "השומר הצעיר" ובהם נערה ואיש פלמ"ח נער בן 17 בלבד! שליווה ואבטח אותם, ועוד כמה עשרות נפצעו מרסיסים, חלקם קשה. האסון נגרם כתוצאה מפיצוץ רימון או רימוני-יד שהונחו ליד מדורה. אחד מהמדריכים בטיול היה המשורר נתן יהונתן שהיה אז בן 18 והיה עד להתרחשות הפיצוץ ופינוי הנפגעים.
גם בחלוף 73 שנה מאז האסון דומה כי לא הכל סופר וידוע על ההשתלשלות המדויקת של האירועים וכיצד בדיוק הגיע הרימון אל תוך או קירבת המדורה. לאחר האסון פתחה משטרת המנדט בחקירה ותחקרה חלק מהנערים, אולם הייתה זו חקירה שטחית. המעורבים בטיול משיקולים שלהם לא תמיד שיתפו פעולה עם חוקרי המשטרה הבריטית שחקרו את המקרה. את הפרשה חקר בשנים האחרונות מדריך הטיולים אבי נבון מקיבוץ להב, ולדבריו הוא מתכנן להוציא בקרוב חוברת על הפרשה.
מסע רגלי מחברון למצדה
הנערים ומלוויהם יצאו לטיול למחרת ליל הסדר ב-5 באפריל שנת 1942. מסעם הרגלי החל בכפר בן נעים מזרחית לחברון אליו הגיעו באוטובוסים ערביים מירושלים. כל מטייל נשא עמו שתי מימיות. את המסע הובילו חנוך רוזנברג מקיבוץ בית אלפא, וצבי אטקין מקיבוץ חצור. רוזנברג הכיר את הדרך למצדה שכן השתתף כשנה קודם לכן ב'מסע הגמלים' המפורסם של תנועת "הנוער-העובד" שאותו הובילו בשנת 1941 שמריה גוטמן ושמעון פרס (פרסקי) לימים נשיאה ה-9 של מדינת ישראל.
חניכי ומדריכי "השומר הצעיר" ומלוויהם חצו את מדבר יהודה ולאחר מסע רגלי לא קל של עשרות קילומטרים הגיעו בערב למרגלות הר מצדה. שם הקימו מחנה ולנו למרגלות ההר. למחרת ב8-7 באפריל עלו לפסגת מצדה. שוטטו בראשו, והשתתפו בטקסים במהלכם הוקרא בפניהם נאומו האחרון של אלעזר בן יאיר. במצדה פגשו מטיילי "השומר הצעיר" בטיול של תנועת "הנוער העובד". את טיול "הנוער העובד" איבטחה כיתת אנשי פלמ"ח מצוידים בנשק ורימונים. מאחר שאמצעי ההבטחה של מטיילי "השומר הצעיר" היו דלים והשלטונות הבריטים ששלטו אז בארץ אסרו החזקת נשק ללא רישיון, הורה מפקד הכיתה כי שני אנשי פלמ"ח חמושים בכלי נשק וברימונים שליוו את טיול "הנוער העובד" - יעברו ללוות את המשך טיול חניכי "השומר הצעיר" וכך היה. השניים היו צבי ריזנברג מבאר טוביה ויהושע קאווארסקי.
לאחר שירדו מטיילי "השומר הצעיר" מן המצדה, פנו לנוח ולישון על שפת נחל ערוגות ליד עין גדי, כשיעדם הבא הוא קלייה שבצפון ים המלח. דבר לא בישר על האסון הקרב העומד להתרחש: היציאה לכיוון קליה תוכננה לשעה 2 בלילה. החניכים הדליקו מדורה כדי להתחמם מעט לפני יציאתם לדרך, אחד מרימוני היד שהיה שייך ככל הנראה למאבטחי הפלמ"ח נפל לתוך המדורה או בקרבתה והתפוצץ. הפיצוץ היה חזק מאוד ומיד לאחר מכן נשמעו מכל עבר זעקות כאב. במקום פרצה בהלה ומנוסה, היו מקרב משתתפי הטיול שסברו כי בדויים תוקפים אותם ויורים לעברם .
ראשי המסע חנוך רוזנברג וצבי אטקין רצו לכיוון קלייה מרחק כמה עשרות קילומטרים ממקום האסון להזעיק עזרה, מותירים את בני הנוער גונחים וזועקים. המדריכים, ובהם המשורר נתן יונתן שהיה אז כאמור בן כ-18 ניסו לסייע ולטפל בפצועים באמצעות ציוד העזרה הראשונה הדל שהיה ברשותם ולעודד את רוחם.
עם עלות השחר ניגשו מדריכי הטיול ובני הנוער שניצלו מהאסון. לגבעות שממול ים המלח ואותתו לעזרה בעזרת סדינים ושמיכות לסירות ודוברות של מפעל האשלג ששייטו בים המלח בן מפעל האשלג בקלייה שבחופו הצפוני של ים המלח לבין המפעל שבחוף הדרומי בסדום. אולם אנשי כלי שייט אלה ככל הנראה לא הבחינו בהם. רק בשעות הצהרים כשהפצועים וההרוגים מוטלים במקום במשך שעות רבות הגיעה סירה למקום ואנשיה כשראו את המצב הזעיקו עזרה במכשיר הקשר. למקום הגיעה סירת נוסעים גדולה עם רופאים וצוות רפואי. הפצועים הועלו על הסירה שהפליגה לקלייה. בקלייה המתינו אמבולנסים ורופאים שפינו את הפצועים לבית חולים "הדסה" בהר הצופים. יתר המטיילים פונו בסירות משא לקלייה ומשם באוטובוסים לכיוון תל אביב.
כמה מהפצועים, מתו כעבור מספר ימים בבית החולים. חשוב לציין ולהדגיש כי ההרוגים והפצועים נותרו בשטח כ-9 שעות לפחות עד שקיבלו טיפול רפואי של הרופאים ויתכן מאוד שחיי כמה מהם היו ניצלים לו קיבלו טיפול רפואי מקצועי ומהיר יותר.
הרוגי אסון המטיילים בעין גדי
באסון נהרגו: מרדכי פולצק, יהודה פולט, בלפור בן-ניסים מגדוד "ניר" בקן "השומר הצעיר "בפתח תקוה (קבורים בבית העלמין סגולה) אסתר אסמן, אורי ערב, מיכאל פוקס, משה עזרא, מקן "השומר הצעיר" בתל אביב. כן נהרג מאבטח הטיול איש הפלמ"ח צבי ריזנברג מבאר טוביה. ריזנברג, בן 17 בלבד במותו בן לצפורה ואברהם מראשוני עין חרוד, נקבר בבית העלמין הצבאי בבאר טוביה. המדריכים והמאבטח שנהרגו באסון הוכרו כחללי מערכות ישראל.
האסון הסעיר את בני היישוב היהודי בארץ דאז ועורר שאלות וביקורת קשה על חוסר אחריותן של תנועות הנוער בצאתם לטיולים הרפתקניים ומסכני חיי אדם. חשוב לציין כי טיול "השומר הצעיר" למצדה שהסתיים באסון נערך לאחר הפסקה ארוכה במסורת המסעות למצדה שהיו נהוגות בקרב תנועות הנוער, לאחר שבפסח 1934, במסגרת טיול של תנועת-הנוער "המחנות-העולים", נפלה מצוק נערה בת 14, שרה רבינוביץ' מירושלים ונהרגה.
האנדרטה לזכרם
שנה לאחר אסון המטיילים עין גדי יצאה קבוצת מדריכי החניכים מקן פתח תקוה, ובראשם המשורר נתן יונתן, לאזור האסון בעין גדי. והקימה גלעד מאבן מקומית עליה נחרתו שמות ההרוגים ומילים שניסח נתן יהונתן: "עובר אורח, דום! כאן נפלו בעליית השומר-הצעיר למצדה פסח תש"ב. הם פלסו נתיבות, המסע לא נגמר מלכת."
בתחילת שנות ה-70 הוקמה למרגלות השביל העולה למעיין עין גדי אנדרטה לזכר הרוגי האסון. את האנדרטה עיצב ותכנן האדריכל דן צור שאחיו מיכאל פוקס נהרג באסון. האנדרטה, עוצבה כספסל בטון מעוגל, המסמל את הישיבה סביב המדורה, ושולב בה לוח האבן שכתב נתן יהונתן.

תאריך:  15/04/2015   |   עודכן:  15/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"אסון המטיילים בעין גדי" 1942
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
שם הכפר
מטייל  |  15/04/15 22:24
2
מי הוא הכותב?
אבי נבון  |  20/05/15 15:41
3
מה פתאום 'מסע הגמלים'?
מדברון  |  14/06/15 21:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסי בלום הלוי
הטרגדיה של יהדות צ'כוסלובקיה תחת הכיבוש הנאצי, וחלוקתה של המדינה החדשה, לפרוטקטורט הצ'כי של מורביה ובוהמיה תחת השלטון הגרמני, וסלובקיה כמדינת בובות נאצית לכל דבר
ציפי לוין
עדותה של לושיה גולדפינגר-שן מתארת את אשר חוותה, ראתה ושמעה במרכז העצבים של רצח יהודי רַבְּקה וסביבתה    בשל הבנתה את השפה, היה באפשרותה לדעת ולהבין מה קורה בבתיהם ובחדרי חדריהם של אנשי גסטפו רַבְּקה
גיל נוילנדר
השתלטות על חשבונות מדיה חברתית ותיבת הדואר האלקטרוני, מחשב איטי ופרסומות טורדניות – אלה הם רק חלק מהסימנים שעלולים להצביע שמישהו השתלט לכם על המחשב ללא ידיעתכם איך נמנעים ומה עושים אם נדבקתם?
רבקה שפק ליסק
על-פי מפקדי האוכלוסייה העות'מאנים מהמאה ה-16 הייתה הארץ דלת אוכלוסין, מוזנחת ושוממה ומספר תושביה לא עלה על כ-120,000. לאחר חיסול ממלכת החשמונאים ב-6 לסה"נ הארץ הייתה בשליטת כובשים זרים, רומים, ביזאנטים, ערבים, צלבנים, ממלוכים, עות'מאנים ובריטים במשך כ-2,000 שנים
אילת לוי-מילינבסקי
גם עומס קל ומתון לאורך שעות מרובות, נותן לבסוף אותותיו בהופעת כאבי צוואר, לעיתים עם הקרנה לידיים, ובכאבים בגב העליון או התחתון
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il