"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" - מוקדש לחתן פרס ישראל, פרופ'
לכלכלה, אריאל רובינשטיין.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי המעטים שעוד נחקק אל תוך ועומק בשרם מספרם הסידורי, משל חיות טרף הינם בידי הנאצים ועוזריהם ימ"ש, לא יישארו עוד ימים הרבה עמנו, ואם לא נעשה שימוש בזיכרונותיהם ובמידע שיש לה, סופנו יהיה חלילה כסופם של הארמנים שהטורקים טוענים שהם רצחו "רק" 300,000 ארמנים ולא מיליון ומחצה, כנטען, כך שאין מדובר ברצח אדם, אלא אולי ב"פוגרומצ'יק", גרידא מבית-מדרשה של הגזענות הטורקית.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי ככל שנחזור, נחזור ונקרא פעם אחר פעם שמות הנרצחים בטקס "לכל אדם יש שם", מדי שנה בשנה נמנע ממכחישי שואה מקצועיים, דוגמת מכחיש השואה וההיסטוריון הבריטי, מעורר המחלוקת, דייויד אירווינג, מלחזור ולהכחיש קיומה של השואה. כך נמנע ממנו ומשכמותו לטעון, כי ממדי השואה היו קטנים מכפי שחושבים. אילו היה הדבר בידי, הייתי פועל לקריאת שמם של כלל ששת מיליון הנרצחים, מדי שנה בשנה גם אם יידרש לכך שבוע ימים.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי זו הזדמנות יקרה מפז, להציב לנגד עינינו מעשי זוועות, בהדגמה ובאופן חי, שהדמיון האנושי אינו מסוגל לו, מדחיק אותו ואף מכחיש קיומו, כליל. ההשוואה בין פרסום סרטוני ההוצאה לפועל של דאעש לבין פרסום תמונות הנרצחים, לא רק שהיא - בכל הכבוד הראוי - מבישה ומקוממת, אלא מכניסה ממד פוליטי זר לזיכרון והנצחת השואה.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי הנצחת זכר השואה אין משמעה זכירת בתי המדרש בפולין דווקא וגם/או קיום צעדת המוות באושוויץ, אלא זכירת מכלול רצח העם היהודי בידי הנאצים ועוזריהם ימ"ש - רצח עם שלא התרחש רק בפולין ולמי שאינו יודע או רק שכח נזכיר כי תוכנית "הפתרון הסופי" שאפה לחסל גם יהודי צפון אפריקה. ולמי שעיסוקם היומיומי והשוטף הינו בתחום הכלכלה ולא ההיסטוריה היהודית וגם/או חקר השואה, נדגיש כי בלוב הוקם מחנה הריכוז ג'אדו - 235 אשר מוקם כ-235 ק"מ דרומית לטריפולי - אליו נשלחו רובן של קהילות קירינאיקה ובנגזי.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי לחרדים אין מונופול על המוות, ההשמדה והגזענות הנאצית, הגם שרבים בהם נרצחו בתקופת השואה בידי הנאצים ועוזריהם ימ"ש. אי-קבלת תאריך ציון יום השואה, כתאריך ראוי לציון השואה, בידי החרדים, אינו מצדיק בכל הכבוד הראוי ביטול יום השואה וגם/או "סיפוחו" והצמדתו לעשרה בטבת וגם/או לתשעה באב. חיבור יום השואה לימי האבל הנהוגים בעשרה בטבת וגם/או תשעה באב, תהפוך הנצחת השואה לאקט דתי, שעה שאין היא כזו. אולי נחבר קינות ליום השואה, במתכונת קינות תשעה באב ונוסיף מגילת השואה לחמש המגילות הקיימות וגם/או נצמידה למגילת איוב?
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי השמעת צפירה ביום השואה, שהינה מנהג מלכות, בטלה בששים, לעומת כלל יסודות הנצחה וטשטוש הזיכרון שמביא קיום יום השואה, מדי שנה ושנה, כאירוע סדור ומכונן. יהודים אומרים קדיש, לומדים משניות, אבל אינם שופכים מי האמבט, יחד עם התינוק. מצוות שמירת החיים הינה ערך יסוד ביהדות ולכן הנוטל נפשו נקרא רשע.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, שכן אין בעטיפת צעירים ישראל עצמם בדגלי ישראל, ברחבי פולין, להצדיק ביטול יום השואה. עטיפת ישראלים עצמם בדגלי ישראל, ברחבי פולין, דבר וחצי דבר אין לה עם ההשוואה המגונה - בכל הכבוד הראוי - לאוהדי בית"ר ירושלים, החוגגים ברחובות אחר ניצחון על בני סכנין. לכל היותר יש בה מפגן של לאומיות, ואפילו לאומנות יהודית-ישראלית מסוימת אבל ככל שהיא מתרחשת ברחבי פלין, הרי הלב רק גאה ומתרחש מאושר. ידעו מעריציה של המדונה השחורה מצֶ'נסטוֹחוֹבה ויבינו גם ממשיכי דרכו של יוּזֶף כְּלֶמֶנְס פִּילְסוּדְסקי פרק בלאומנות יהודית. לא נורא, אפילו רצוי.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי השמעת קלישאות, מפי אישי ציבור, אינה מצדיקה ביטול יום השואה. אולי יש "לבטל" קיומן של קלישאות אלה, במידור המשמיעים אותן, מכלי התקשורת ביום זה. מובטחני שמי שיודר משיזוף מצלמת הטלוויזיה ויורחק ממנו המיקרופון בשל אמירת דברי הבל, "יחזור בתשובה", על אתר. האם כבר כתבנו שאין לשפוך מי האמבט, יחד עם התינוק?
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, בשל החשש לביסוסנו כאן כנרדפים נצחיים. מה להנצחת זכר השואה ולתחושת נרפות קיומית?
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, בנימוק שהוא משמש להצדקת האקסיומה שכל העולם נגדנו. מקסימום יש לפעול בשיעורי האזרחות לנכש יבלית זרה זו של אידיאולוגיה לאומנית וחיבורה לשואה מערוגתנו. אבל בשל כך, לבטל, כליל יום השואה? למה?
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי הנימוק שקיומו של יום השואה אינו תורם לקבלת החלטה שקולה, משול לטיעון שיש להוציא הסכין מהמטבח בהיותו כלי נשק מסוכן. מקסימום, יש לבוא בטענות להנהגה ולא לקיום יום השואה. נזכיר, לעניין זה, הפתגם התלמודי לפיו לא העכבר אשם בגניבת המזון, אלא הפתח (החור) שהניחו לו להגיע אל המזון ולגונבו.
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה, בחלוף שנים ולהנציח
לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, לא בגלל הטענה שתקופת השואה אינה נלמדת באופן רציונלי, ללא הפקת לקחיה האוניברסליים. אם תקופת השואה אינה נלמדת בראוי, בואו נערוך בדק בית, בתחום זה, אבל בשל כך לבטל, כליל, קיום יום השואה?