אל אחי חללי בני העדה הדרוזית הטמונים למנוחת עולמים בבתי העלמין הצבאיים הדרוזיים בישראל.
חשבתי לתומי שיום אחד בחלוף 67 שנים מקום המדינה יקום המנהיג הדרוזי האמיץ ויפנה ישירות אליכם כדי לספר לכם על המציאות בה אנחנו בני העדה הדרוזית חיים ומרגישים. מה עובר עלינו? לצערי לא קם ולא יקום מנהיג כזה מפני שהאמת קשה וכואבת.
אחי החללים, אתם נטשתם אותנו בטרם עת, נקטפתם כמו פרחים באביב החיים והשארתם אחריכם צער, כעס, מרירות, בכי ויגון קשה מנשוא. השארתם בלבבות משפחותיכם ובלבבותינו פצע עמוק שממאן להגליד. החיסרון שלכם שבר את ההורים, האחים, האחיות הבנים השכנים והחברים. האבל הצער והיגון מקיף את כל בני העדה הדרוזית. למשפחות השכולות החיים לא יחזרו כמו שהיו לפני נטישת בניהם הגעגועים אל בניהם שוברים ומשבשים את מהלך החיים. לא רק ביום הזיכרון אנחנו מחבקים את המשפחות השכולות אנחנו מרגישים שותפים להם וכואבים את כאבם.
אחי, אנחנו עדה נאמנה ומסורה למדינתנו, אוהבים את המדינה ואת כל העמים שחיים בה גם הם אוהבים ומזדהים איתנו יהודים ולא יהודים. המדינה היא גם שלנו. מאז ומתמיד אנחנו מניפים את דגליה בימי חגיה הלאומים, ומרכינים את ראשינו ומתאבלים בימי אבליה הלאומיים.
הגורל זימן לנו לחיות עם העם היהודי תחת קורת גג אחת. הדרוזים הם מיעוט בתוך מיעוט אשר קשרו את עתידם וגורלם עם העם היהודי כשהעם היהודי היה מיעוט חלש ונרדף. הדרוזים הקריבו את מיטב בניהם על מזבח ההזדהות ועל ביטחון העם היהודי בחלקת אדמה זאת הן לפני קום המדינה והן לאחר קומה. אתם אחי החללים הדרוזים, בצער רב, העדות הניצחת לקורבן זה. העדה הדרוזית שלמה מחיר יקר ביחס למספרה, לדרוזים יש מספר החללים הגבוה מבין כל העדות בישראל - יחסית למספרה - מעל 400 חללים (יותר ממספר חללי העם היהודי בישראל).
מדינת ישראל הצעירה והתוססת, שקמה והתחזקה והתפתחה בזכות הקרבתכם יחד עם בניה האחרים. תוך 67 שנות קיומה המדינה הגיעה להישגים בלתי רגילים, המדינה תוך התקופה הקצרה הזאת הפכה להיות מעצמת על בעולם בתחומים רבים כמו רפואה, מדע, מחקר, טכנולוגיה, חקלאות, יצור לווינים, התפלת מים, יצור טילים חוצי יבשות, גרעין ואטום ועוד.
הדרוזים לא עלו לישראל ולא באו אליה משום מקום, הדרוזים מאז ומתמיד תושבים מושרשים במדינה הזאת. בגליל ובכרמל, מאז היווסדות דתם מלפני יותר מ אלף שנים.
אחי היקרים, על-פי כל הסקרים האחרונים נמצא ש-83% מבני הנוער הדרוזי מתגייסים לשירות צבאי ומתוכם כ-65% משרתים לוחמים ביחידות קרביות.
המדינה ידעה ויכלה בתקופה הקצרה, להכיל ולקלוט מעל שני מיליון עולים חדשים שבחלקם לא יהודים והעניקה להם זכויות מועדפות. הן בדיור והן בתעסוקה.
מדינת ישראל שלנו נמצאת בקדמת המדינות הדמוקרטיות המעניקות שוויון לתושביהם ואף עיגנה את זכויות התושבים בהצהרת העצמאות - מגילת העצמאות- כשהצהירו עליה ב-1948 בדיוק לפני 67 שנים לעיני אומות העולם במילים אלה:
"מדינת ישראל ... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.." ואף לאחר מכן קבע בג"ץ ע"י השופט אלון:
" שוויון זכויות וחובות לכל אזרחיה של מדינת ישראל הוא ממהותה ומאופיה של מדינת ישראל".
ועוד נפסק ע"י השופט ד' לוין:
"במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ייהנה כל אדם-תהא דתו ותהא אמונתו ותהא לאומיותו אשר תהא-מזכויות אדם מלאות.
השופט חשין היטיב לפסוק באומרו:
"נזכור ונדע - כיצד נוכל לשכוח-כי לא הייתה לו לעם היהודי - לא הייתה לו ואין לו - מדינה אחרת זולתי מדינת ישאל, מדינת היהודים. ואולם בתוככי המדינה כל אזרחי המדינה הם שווי זכויות". אחי החללים הדרוזים והיהודים גם לנו הדרוזים אין מדינה אחרת כמו ליהודים אך אנחנו משלמים את כל חובותינו הלאומיות למדינה בדיוק כמו היהודים ולצערי שוויון הזכויות שהזכיר כב' השופט חשין חלים רק על היהודים בלבד והדרוזים כנראה נשכחו מחוץ לגדר.
תארו לכם אחי החללים, היום אנחנו במצב בו תקום
ממשלה חדשה בראשות ראש ממשלה- מר ביבי נתניהו קדנציה רביעית -
על אזרחים שווים יותר ועל אזרחים שווים פחות וכל זה בשנת 2015 שכל העולם מגנה את הגזענות והאפליה בין העמים.
בצער רב אביא לידיעתכם אחי החללים הדרוזים שיחסן של ממשלות ישראל אלינו מבחינת מתן זכויות ושוויון הוא בדיוק כמו מדינה מהשורה האחרונה של מדינות העולם השלישי. כנראה ממשלות ישראל במשך 67 שנים התייחסו אלינו כשכנים, כלא שייכים, מחוץ לגדר, מידי פעם מרחמים עלינו בדיוק כמו על הפליטים הסודאנים - זורקים לנו עצם-תוכנית חומש, תוכנית ארבע שנתית -. גם המשכילים שביניהם מזכירים לנו מידי פעם ולאחרונה -
ירון לונדון- שאנחנו מבחינתם
"שכירי חרב".
אחי, ממשלות ישראל מאז ומתמיד מחלקים את המשאבים והתקציב לפי מפתח מגזרי, מגזר יהודי שזכויותיו ותקציבו מעוגן בחוק התקציב וחוק ההסדרים, המגזר הדרוזי, המגזר הערבי והמגזר הבדווי. שיטת הפרד ומשול. התקציבים מחולקים למגזרים אלה בהתאם לתוכניות חומש, ארבע שנתיות וכד'. ואף גם בשיטה זאת הממשלה מסתלקת מהבטחותיה והתחייבויותיה . בימים אלה ראשי המועצות הדרוזיות הבטיחו לנקוט בצעדי מחאה כדי להשפיע על הממשלה לממש את הבטחתה להעניק לדרוזים תקציב חומש של 2.4 מיליארד שח' . בואו נחזיק להם אצבעות ונתפלל להצלחתם.
אתם יודעים מה ההבדל בין הכפרים שלנו לשאר כפרי בני המיעוטים? בכפרים שלנו הקימו בתי יד לבנים, הקימו וטיפחו והרחיבו בתי עלמין, זה כל ההבדל.
אני אגלה לכם סוד חשוב: מצב הכפרים הערביים והבדווים יותר מתקדם ויותר טוב ממצב הכפרים שלנו. למען הצדק וההגינות, הממשלות דואגות לכם החללים ולצערי לאלה שיצטרפו אליכם בעתיד. המדינה דואגת לחללים והמתים ומזניחה ואף מתעלמת מהחיילים המשוחררים החיים. כמעט 15 שנים כמעט לא חולקו מגרשי בניה לחיילים ולזוגות הצעירים. 800 מגרשים חולקו מאז שנת 2000 עד היום, לעדה שהייתה אז כ-100,000 נפשות והריבוי הטבעי בה כ-3%. היום בעדה כ-135,000 נפשות. הגענו למצב נואש במצוקת הדיור, בנינו ובניכם לא מתחתנים בגלל מצוקה מדאיגה זאת. צאו לבקר בכפרים הערביים ותראו במו עיניכם את התחלות הבנייה הקיימות שם כשאצלנו במיוחד בכרמל התחלות בניה זה מצרך נדיר.
אל תשאלו אותי על אשמים מפני שהתכוונתי לתאר לכם מציאות בלבד ולא לחפש אשמים. בכל זאת מי שאשם במצבנו הן כל ממשלות ישראל ללא יוצאת מהכלל.
כדי לא להלאות אתכם ולא להפריע את שנתכם אסכם כך: מדינה שבה חברת מיעוט משרתת שירות צבאי כפייתי (חובה) חברה זאת זכאית לשוויון זכויות גמור ומלא בכל תחומי החיים. השוויון מגיע לה בדין ולא בחסד. שירות צבאי חובה בכל מדינה אחרת בעולם הוא כרטיס כניסה לכל מוסדות הממשלה ושותפות מלאה בקבלת ההחלטות בנוסף לקבלת שוויון זכויות מלא . לצערי לומר לכם אחי החללים, 67 שנות עצמאות זה לא מספיק זמן שבו ממשלת ישראל תקבל אותנו כאזרחים שווי זכויות. כל עוד אנחנו בשירות צבאי החייל הדרוזי שווה לחייל היהודי וברגע שהוא פושט את מדיו הופך לאזרח שונה
"בצה"ל שווים ובאזרחות שונים".
המציאות שלנו במדינה, ולמרות הגנתכם ונפילתכם על ביטחונה, למרות נאמנותנו למדינה ללא תנאי היא קשה כואבת ומדירה שינה מעיננו. מתאים לומר עלינו "מחנה הפראיירים" נטושים ונבגדים.
הממשלות ממשיכות להפקיע את קרקעותינו וקרקעות אבותינו, עדיין אין לכפרים שלנו תוכניות מתאר מאושרות . בכל שנה מחמירה מצוקת הדיור ובנינו מצווים על-ידי בתי המשפט לשלם קנסות של מאות אלפי שקלים בשל בניה בלתי חוקית על קרקעותיהם הפרטיות ואף מאוימים בצווי הריסה. רשויות התכנון והבנייה הופכות אותנו לעבריינים. תארו לכם בלולים של השכנים בגליל ובכרמל יש חשמל וחשמל זה מנוע מבניכם ומבנינו. באשמת ממשלות ישראל האבטלה בכפרינו הרקיעה שחקים ותיעוש הכפרים לא קיים, ביוב זורם ברחובות, תשתיות הרוסות, חוסר תקציבים לרשויות, אפליה זועקת לשמים וקיפוח נוראי. הם לא חושבים עלינו ואנחנו לא במחשבתם. סליחה, כן הם חושבים עלינו רק בערבי בחירות. זה חלק מהמציאות העגומה שלנו. השכל הישר שחי את המציאות הזאת שואל
למה נלחמתם ובעבור מה נהרגתם ? למה שלמתם ושילמנו מחיר כזה יקר? למי זה טוב?
די, אנחנו לא רוצים עוד חלקות לקברים עבור חללים נוספים, אנחנו דורשים מגרשים לחיים לזוגות הצעירים ולחיילים המשוחררים.
אחי תושבי העפר, כולנו בעדה הדרוזית חיים את המציאות הזאת וכואבים אותה יום יום שנה שנה, שלא ישקרו אתכם. לא טוב לנו עם המציאות הזאת. רובנו מרגישים מרומים ונבגדים.
ביום הזיכרון, כמו בכל יום זיכרון במשך 67 שנים יגיעו נציגי הממשלה לבקר אתכם, עם הניאום המוכר שבו ישמיעו לנו -להבנתם - את מה שאנחנו אוהבים לשמוע
"ברית דמים, ברית חיים, אחים לנשק,אומץ לב, הקרבה, גיבורים, מגיע לכם זכויות, אנחנו מתביישים שמקפחים אתכם ועוד ...." נציגי ממשלה אלה מצהירים ומבטיחים מעל הקברים שלכם דברים שמראש לא התכוונו לקיים. 67 שנים זנחו אותנו, 67 שנים עברו ואנחנו עדיין נמצאים בנקודת ההתחלה. המדיניות הפוגענית המפלה אותנו לרעה היא בינתיים נצחית.
בתלמוד ישנה פסקה שאומרת: " זעקת תושבי העפר הגיעה שמימה ותרעד האדמה" .אולי תעזרו לנו ותזעקו עד השמים: " די, די, די לקיפוח, די לאפליה עד שתרעד האדמה ותתעורר ממשלת ישראל כדי להתייחס אלינו בשוויון מלא ותעניק לנו את זכויותינו..לפחות למענכם ולמען הקרבתכם.
אחי, ביגון ובלב שבור אפרד מכם. להתראות בשנה הבאה ואני מבטיח לעדכן אתכם על כל מה שיעבור עלינו בשנה זאת.
יהיה זכרכם ברוך. וחיבוק ענק למשפחותיכם.
