כבר באמצע מלחמת העצמאות, באביב 1948, עבר צה"ל במהירות ממצב של מחסור באמל"ח למצב שבו יש לצה"ל את האמצעים החומריים הנחוצים לו כדי לנצח. מצב זה נמשך מאז ועד עתה. לצה"ל גם הייתה היכולת האנושית המבצעית-פיקודית לנצח, כפי שאכן הוכח מאז ועד תום מלחמת העצמאות בכל הגזרות וכן באוויר ובים. יכולת זו התבטאה במיוחד באיגוף הגדול מהנגב ועד חוף סיני שבו כוחות צה"ל בפיקודו של יגאל אלון איגפו את כל הצבא המצרי ורצועת עזה, וניתקו אותם לגמרי. היה זה הישג שדומה למלחמת הבזק הגרמנית מול צרפת ב-1940, שבה "חתכו" הטנקים של גודריאן את הצבאות של צרפת ובריטניה לכל רוחב החזית ממזרח צרפת ועד החוף האטלנטי וניתקו אותם לחלוטין מהעורף שלהם.
מכאן שמה שמונע מישראל לתרגם את יכולתה הצבאית, המוכחת פעם אחר פעם בלחימה, להישגים לאומיים-מדיניים-טריטוריאליים ארוכי טווח, להשגת שלום באמצעות ניצחון, זה חולשת המנהיגות שלנו, שהייתה ועודנה תקועה בתודעה גלותית-למחצה, החל מ
דוד בן-גוריון, שהורה ליגאל אלון לסגת חזרה ל"גבול הבינלאומי" וכך לאבד את ההישג (וכך נשארנו תקועים עם "רצועת עזה" מאז ועד היום), ועד משה יעלון ו
בנימין נתניהו כיום, שחשים כי הם זקוקים ל"טעינת מצברי הלגיטימציה הבינלאומית" כדי להפעיל את צה"ל להגן על ישראל ותושביה.
פרשנות זו על מלחמת העצמאות מקבלת חיזוק
במאמרו של החוקר אל"ם (מיל.) יהודה וגמן באתר "מידה", שבו הוא כותב בין השאר:
"... החל מההפוגה הראשונה באמצע יוני 1948 היה צה"ל מצויד במיטב הנשק הקל, ובתחמושת רבה. על אלה נוסף הנשק שיוצר במספרים הולכים וגדלים בתעשיה הצבאית המקומית. לקראת מתקפות הסתיו ... השיג צה"ל שליטה מלאה באוויר .. על הקרקע היה צה"ל מצויד במרגמות, בארטילריה של תותחים קלים, במיטב הנשק הקל, כולל נ"ט אישי, ובתחמושת ללא הגבלה. בסופו של דבר, מבחינת צה"ל השיג האמברגו את ההפך ממה שהתכוונו יוזמיו. ...יחידות של
חיל הים הישראלי הטביעו באיטליה! את ספינת הנשק (שנועדה לצבא סוריה)... ספינה אחרת (עם נשק לסוריה) ...נעצרה בלב ים על-ידי חיל הים הישראלי והוטבעה אחרי שהנשק עליה הועבר לרשות צה"ל. כמו-כן הושמדו בשדה תעופה באיטליה ארבעה מטוסים שהיו מיועדים למצרים".
כלומר כבר במלחמת העצמאות, אנו רואים את כל מרכיבי העוצמה הצבאית של ישראל, כולל "הזרוע הארוכה", החשאית, הימית, והאווירית, ואת מימוש "הראש היהודי" ליכולת צבאית מרשימה ביותר.
מאז ועד היום נוספו לנו שלושה מרכיבי עוצמה נוספים:
- הצורך הברור של ישראל ביכולת גרעינית צבאית הפך (לפי מקורות זרים) ליכולת.
- היכולת החומרית-טכנולוגית שלנו התקדמה מייצור נק"ל, אל קדמת התעשיה העולמית. אנו היום מעצמה טכנולוגית אדירה בכל קנה מידה. כל ניסיון לחנוק אותנו באמצעות חרם ממשי יחנוק גם את העולם, ולכן לא יהיה חרם אמיתי ומתמשך עלינו. הגינויים יימשכו כמובן. אז מה.
- גדלנו מאז תש"ח מ-600 אלף ל-6 מיליון יהודים בישראל, והדמוגרפיה משתפרת לטובתנו בהתמדה.
כל האפשרויות פתוחות בפני ישראל, ומצבה רק הולך ומשתפר. כל מה שצריך כדי לממש באמת את הפוטנציאל, זהו רצון. כשהרצון הלאומי שלנו יהיה חזק דיו, זה יתבטא לבסוף בבחירת מנהיגות שתשתחרר מכבלי התודעה הגלותית.