בשעה שהשיחות בין נציגי המעצמות לבין אירן על צמצום והגבלה של העשרת האורניום במדינת האייתולות מתנהלות כאילו בנתיבים של "הבנות לקראת סיכום", עוסק השלטון האירני, מאחורי מסך כבד של חשאיות ומניעת פיקוח בינלאומי, בהפעלת מערך ייצור נשק גרעיני המבוסס על פלוטוניום אותו מפיקה אירן בכור הגרעיני שהקימה באראק השוכנת כ-260 ק"מ מטהרן. בהקשר הזה חשוב לדעת, כי רק בנתיב של ייצור פצצות אטום המבוססות על פלוטוניום ניתן להגיע לייצור פצצות המימן בעלות כוח ההרס הגדול פי 1,000 (!!) מפצצות אטום המתבססות על אורניום.
כדי לדעת עד כמה חשוב להבין את המשמעות של עובדה זו, דרוש הסבר מדעי קצר. פלוטוניום הוא יסוד מלאכותי מתכתי הקיים בטבע בכמויות מזעריות בלבד, אך אינו קיים כעפרה מתכתית, כמו האורניום, והוא תוצר לוואי של תהליך הביקוע המתרחש בכורים גרעיניים המופעלים במערכות צינון של מים כבדים. פלוטוניום הינו יסוד רעיל ומסוכן ביותר מבחינה קרינתית. שאיפה או בליעה של יותר ממיליונית הגרם ממנו יכולה לגרום למחלת הסרטן או למוות.
השאיפה של אירן להשיג פלוטוניום לייצור נשק גרעיני - רגיל או מימני - אינה חדשה. במשך שנים לא מעטות ניסתה אירן לרכוש בחשאי את היסוד המזיק הזה ממדינות שונות ובעיקר מן המלאים של הרפובליקות הסובייטיות לשעבר. כיוון שכשלו בשאיפתם לרכוש פלוטוניום ב"שוק השחור", החליטו שלטונות אירן להקים בעצמם מתקן להפקת מים כבדים הדרושים לתהליך הפקת פלוטוניום.
אירן אינה מאפשרת למפקחי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) לפקח על פעילות הכור באראק ואף מונעת ביקורי מפקחים במתקן לייצור מים כבדים שהקימה בצמוד לכור המתודלק באורניום טבעי. הטיעון האירני למהות הסירוב לשתף פעולה עם סבא"א פשוט: על-פי האמנות הבינלאומיות, כור המתודלק באורניום טבעי איננו חייב להיות נתון לפיקוח של סבא"א. עובדה זו מסייעת לאירן להסתיר את השימוש המעשי שהיא עושה ותעשה בכור באראק שההספק שלו הוא 40 מגאוואט ושם הקוד שלו הוא IR-40.
בתפוקה מלאה מסוגל הכור באראק לייצר 10 עד 12 ק"ג פלוטוניום בשנה. דרושים כ-10-6 ק"ג פלוטוניום כדי לייצר פצצת אטום אחת. חשבון פשוט מגלה כי מזה כשנה כבר יש בידי אירן כמות מספקת של פלוטוניום לייצור פצצת אטום.
פצצת פלוטוניום אינה המצאה חדשה. היא הופעלה בפעם הראשונה בתולדות האנושות בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר חיל-האוויר האמריקני הטיל אותה ב-9 באוגוסט 1945 על העיר היפנית נגאסאקי. הפצצה ששם הקוד שלה היה "איש שמן" הביאה למותם של כ-40 אלף איש ועוד רבבות שנפגעו מהקרינה הרדיואקטיבית.
המטרה האמיתית של מנהיגי אירן אחת השאלות המרכזיות המעסיקה כיום את הזירה הבינלאומית היא: מה, בעצם, דוחף את מנהיגי אירן למדיניות של פיתוח נשק גרעיני ואמצעים בליסטיים לשיגורו אל "יעדי אויב" ולמימון רחב היקף של פעילות טרור עולמי - כמעט בכל מחיר - מדיניות שעל פניה נראית כלא רציונלית ועלולה לגזור השמדה על אירן. ומעל לכל: מדוע מפנה אירן את חיצי תעמולתה דווקא לעבר ישראל שלדעת רבים כלל אינה מהווה איום על קיומה של אירן.
על-פי הערכות מודיעיניות במעצמות הגדולות, היעד האסטרטגי האמיתי של אירן איננו השמדת ישראל אלא השתלטות על המדינות המפיקות נפט: ערב הסעודית, עירק ונסיכויות המפרץ הפרסי. שליטי אירן מאמינים, כי אם יהפכו למעצמה גרעינית וישלטו על כל מקורות הנפט במזרח התיכון - אירן לא תהיה "עוד מדינה" אלא אימפריה איסלאמית עולמית.
על מטרותיה האימפריאליסטיות האמיתיות של אירן מעידה, יותר מכל, העובדה הבאה שעליה מצהירים בגלוי מנהיגי אירן: התשתית המדעית והמחקרית שהושגה בכור באראק עתידה לשמש גם את הכור החדש בהספק של 336 מגאוואט שאירן כבר החלה להקים באתר דארחובין (Darkhovin) שליד העיר האוואז (Ahvaz). כור בעל הספק כזה, הגדול כמעט פי 10 מהכור באראק, יוכל להפיק 120-100 ק"ג פלוטוניום בשנה וכפועל יוצא גם פי 10 פצצות אטום מבוססות פלוטוניום.