ב-1949 התארגנה ברית נאטו-North Atlantic Treaty Organization שכללה תחילה 12 מדינות: ארה"ב, קנדה וארצות מערב אירופה, במרוצת השנים הצטרפו עוד מדינות והיא מונה עתה 27 מדינות. הברית היא חוזה הגנה הדדי לפיו תוקף אחת החברות יוחזק כתוקף כל 27 המדינות על מה שמשתמע מכך. מטרת הברית הייתה לייצר איום כלפי ברה"מ ואכן לא היה כל עימות בין ארצות אלה לברה"מ. אין ספק שאם היו לברה"מ כוונות התקפיות הרי שהברית תרמה לצינון עודפי מרץ מעין אלה.אגב חברות ישראל בברית נשקלת.
בשכונה שלנו נוצר בשנים האחרונות מצב דומה. קמה מעצמה אזורית והיא אירן השואפת אף להיות גרעינית. אנו עדים לאי הנוחות בלשון המעטה שהרצון האימפריאלי של אירן גורם לאי שקט אצל סעודיה, מצרים וארצות המפרץ. דרישת האחרונות להיות מוגנות על-ידי ארה"ב זכתה לכתף קרה. הנימוק שהממשל בוושינגטון לא יוכל להעביר החלטה מעין זו בקונגרס קצת מוזר בה בשעה שהוא מוכן להתנגש עם הקונגרס למען ההסכם הלא אפוי עם טהרן. לא סביר גם שארה"ב תחתום על חוזה מעין זה בלי שתחתום על חוזה מקביל עם ישראל.
הסכם בר קיימא יתכן שיפה השעה להקים את מאטו- Middle East treaty Organization שיכלול גם את ארה"ב ישראל ירדן וכל המדינות המאוימות על-ידי אירן. ברית זו אינה קלה לעיכול על-ידי הצדדים אך הכלל ש"אויב אויבי הוא ידידי" חל עליה. הברית יכולה לגרום לכך שאירן אולי תזנח את תוכניותיה הגרעיניות ותנמיך את להבות הטרור. סה"כ איש לא ירצה להסתכסך עם ארה"ב. ישראל תוכל לתרום את עוצמתה. זכור עדיין שב-1970 כוחות סוריים נעו לעבר ירדן עם כוונות רציניות להפיל את חוסין. האמריקנים לא היו ערוכים ואף היססו להתערב. תנועת שתי חטיבות טנקים ישראליות גרמו לכוחות הסוריים לשוב על עקביהן. הברית תוכל להניע את הפלשתינים להגיע להסכם בר קיימא עם ישראל. גם החמאס ואף החיזבאללה יהססו אם לפתוח באש על ישראל בהעדר לגיטימציה ותמיכה כספית ערבית בנוסף לכך שהם עלולים לגרור עצמם לסכסוך מזוין עם חברות הברית.
בל נשלה את עצמנו, הקמת הברית היא מהלך מורכב ובעיתי אך דומה שהשעה יפה לכך. בצד השני לא חסר מעוף ויצירתיות. בל נשכח שסעודיה היא המדינה שהציעה הסדר בר בצוע או לפחות יכול לשמש בסיס למשא-ומתן. ארה"ב עשויה לתמוך במהלך.
יהודי יקר ולא מוכר, סתם, העונה לשם הרצל כבר אמר ש"אם תרצו אין זו אגדה".