|
1. להערכתי, רוויזיה בעם היהודי מחייבת גם טיפול בחלקים המאמינים שומרי המצוות וגם בחלקים החילוניים. בתחום הדתי השליטה צריכה להיות בידי חכמי ההלכה, ולשם כך, והדברים נאמרו כבר יותר מפעם אחת בשנים האחרונות, בכלל זה ע"י רבנים מוכרים, צריך לחדש את ימי הסנהדרין. תפקידו המרכזי של סנהדרין יהיה להגמיש ולאחד את הפרשנות ההלכתית של כתבי הקודש לצרכי השעה והזמן. חייבים לסנכרן את כל המערכות, בכדי להבטיח כושר הסתגלות שהוא תנאי לשרידות בעולם משתנה. אבל זהו דיון נפרד.
|
|
|
תאריך:
|
20/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
20/05/2015
|
הפופוליזם והצביעות - ל"הגנת הדמוקרטיה" |
|
1 |
|
|
את האמירה שלך - " להפסיק לפחד,להצטדק,להתבייש.היכן שאפשר ללמוד מאחרים,לא חייבים להמציא הגלגל ".הוא שאמרתי זמן רב - יש מדינה שקיימת 239 שנים,ארה"ב הברית של אמריקה.עם חוקה,ועם 25 תיקונים בחוקה,פרי לימוד בכל הזמן הזה שלא פחדו לעשותן,כי חוקה נועדה לבני אדם,לא לאליטות.עם משטר נשיאותי שמאפשר רק משילות,בלי עוררין,לאחר בחירות חוקיות,דמוקרטיות,עם שיטת בחירות שעולה לאין ערוך על שלנו.משטר ושיטה שעולים לאין ערוך על השיטה הבריטית.לראייה ,גם הם מסתבכים עתה בנפתולי " חובת כינון הגועליציה ".אי אפשר להמשיך ולהתקשקש בהיתר קלון לנבחרי ציבור,כמו דרעי,אי אפשר להמשיך ולהתבזות עם בית משפט שמתיר לראשי רשויות מקומיות למעול,לגנוב,לעשוק, לרמות,להונות,ומחזיר אותם לשוקת השבורה שלהם,ומאפשר להם לעשות מה שכבר עשו ושבגינו נאשמו.אינני מומחה גדול/קטן לענייני דמוקרטיה והפרדת רשויות,אבל ברור,לי לפחות,שהמצב בו הממשל הישראלי רופס כבר 48 שנות,וימשיך לרפוס מרוב אימה,יימשך לתוך העתיד.ברק (אהוד) אמר בהיותו רוה"מ כי אמר לו מי שאמר " אם לא תעשה בשבועות הראשונים שלך כרמטכ"ל,מה שאתה מחויב לעשות,הדבר כבר לא ייעשה עד תום קדנצייתך ".הכוונה הייתה לעניין סגירת " צלי גה"ל ".והאומר יותר צדק מיצדק.יש עשרות אם לא מאות עניינים,שרוה"מ צריך לעשות מזה 50 שנים,אבל אפילו דבר שבנפשנו,כמו בנייה של 1000% עודף דירות,כדי להפסיק את הנהירה לברלין,אין סיכוי שיתבצע.הבוקר הייתה הבטחה שלטונית כי תהיה הקפאת שכר הדירה.מי מכולנו מאמין שרוה"מ ירשה לשר אוצרו לקיים התחייבות שלטונית זו?דבריך נכוחים,אבל היש מי שיעמוד נגד האורקל, שבבעלותו 18 דירות?כך לפחות נכתב באתר זה מאה פעמים.ולא הוכחש.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמ |
|
|
|
|
|
שנית, אינני מאמין בפתרונות קסם, ובדמוקרטיה הסיכוי למצוא פתרון לבעיה מורכבת בשיטת זבנג וגמרנו שואף לאפס. זה איננו חסרון שלנו זה חסרון של הדמוקרטיה כשיטה. וכבר אמרו חכמים ממני שדמוקרטיה היא שיטה לא יעילה ולפעמים אפילו רעה, אבל כרגע אין טובה ממנה.
גם לשיטה האמריקנית יש חסרונות לא מעטים. עצם העובדה שהיה עליה לנסח למעלה מ- 30 תיקונים לחוקה ב- 235 שנים, אומרת שגם שיטתם אינה חפה מבעיות וקשיים. כדאי לשים לב לכך שאנחנו עדיין לא הצלחנו לנסח חוקה אחת במשך 67 שנים!!! אולי כדאי לנסות זאת לפני שמתחילים לחנך את העם לחיות עפ"י שיטה שונה לגמרי?!
לדעתי, הבדלי האופי ונתוני היסוד בין העם היהודי המנסה לבנות ולשקם עצמו בא"י לבין האמריקנים גדולים מאוד, וכלל לא בטוח שאנו בנויים לשיטה שאימצו הם.
יתר-על-כן, השינויים הדמוגרפיים, הקשיים הכלכליים, השינויים הבינלאומיים וכשליו של הנשיא הנוכחי לטפל בהם, כולם מעידים על כך שארה"ב לא רק שלא הגיעה למנוחה ולנחלה אלא היא בעיבורם של שינויים מאתגרים שעומדים לפצל את החברה בה פיצול חמור, כשכלל לא ברור שהחוקה האמריקנית תדע להתמודד מולו טוב יותר משיטה פרלמנטרית מאורגנת היטב.
עד לשנים האחרונות נתמך הנשיא האמריקני במפלגת רוב גם בקונגרס, והדבר אפשר לו חופש פעולה וגמישות רבה בקבלת החלטות. ככל שמצב זה משתנה, והוא משתנה במהירות, גם יכולות הנשיא מוגבלות, בנושאי פנים הרבה יותר מאשר בנושאי חוץ. לכן, דומני שאתה שואב את התקוות וההנחות שלך מן העבר הלא כל כך רחוק, אבל עבר זה הוא כבר כיום "נחלת העבר", ולא כדאי להיחפז בהסקת מסקנות ובאופיים ויסודותיהם של "טוב" ו"רע" בעולמנו המתוסבך.
כעניין של עקרון אני מאנין בתהליכי התפתחות (אבולוציה) ולא במהפכות. למהפכות יש אופי סקסי למראית עין, ואופי מחורבן כאשר הן משתלטות על "העולם הישן" ומוכיחות שיכול להיות יותר גרוע ממה שהיה לפניהן - ראה המציאות במזרח התיכון.
אף שאני מבין את חוסר הסבלנות מול איטיות ההסתגלות של הדמוקרטיה לא נראה לי נכון ללכת על שעטנ"ז - משטר המכונה דמוקרטיה עם ציפיות ביצוע שמתאימות למשטר המכונה דיקטטורה. גם בדמוקרטיה על חולשותיה ניתן לשפר הרבה מאוד מבלי לשפוך את התינוק עם המים. המפתח הוא במודעות הציבורית ובמעורבות הציבורית בהתרחשויות. מי שאינו עוזר לעצמו, אף אחד אינו עוזר לו... . השיפור הגדול ביותר יגיע אל ע"י שינויים מבניים מלאכותיים, אלא ע"י שינוי התודעה בציבור ובממשל, כל ממשל, שהציבור הוא סיבת הקיום של הממשל ולא להיפך.
תרום לכך כמיטב יכולתך ותראה שכר בעמלך. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|
|
2 |
|
|
מידית שלש רפורמות שהן בלב המשילות של נבחרי הציבור: 1 - קביעה בחוק ברור שאיננו ניתן ל"פרושים" ע"י בג"ץ, שוועדות אתור של מועמדים לתפקידים ציבוריים, חייבות להציע לדרג בעל סמכות המינוי לפחות שלשה מועמדים או מועמדות ראויים,ללא כל דרוג או העדפה ביניהם וחשוב לבצע זאת מהר כדי שהחוק החדש יחול גם על וועדת האיתור של היועץ המשפטי הבא,אחרת וינשטיין ימליך אחריו את עוכרת הימין זילבר. וועדת איתור שתמעל בתפקידה,המלצתה תיזרק לפח והממנה יבחר כרצונו. 2 - חובה להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני נושאי משרה: התובע הראשי שהוא היום פרקליט המדינה ויועץ משפטי של הממשלה. אין אח ורע לסמכויות שיש היום ליועץ,כולל סמכויות שניכס לעצמו(רפורמה שלישית להלן), שהוא פקיד ממונה ולא נבחר ציבור. 3 - לקבוע בחוק(ואם בג"ץ ינסה להתעלם מהחוק, בחוק יסוד),שיועצים משפטיים בכל הדרגים הם יועצים בלבד,לא מנחים ולא מתווים מדיניות. הממשלה והשרים יכולים לא לקבל את ההמלצה ויכולים לדחותה. ממילא פעילות שלהם כפופה לבג"ץ. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
3 |
|
|
מדוע הר ברק לא מזכיר פן זה של ההיסטוריה הגרמנית? לי התשובה ברורה. לו הייתי נאלץ לעמוד בשנים ההן בפני בית משפט גרמני, איזה שופט הייתי מעדיף, גרמני או את מר ברק? תשובתי חד משמעית: בשום אופן לא לעמוד בפניו.
הסתמכות על ההיסטוריה הגרמנית במקרים שאינם רלוונטיים בשום היבט, היא מעשה נבלה מכוער. זהו פרצופו האמיתי של הר ברק.
מה שקרה בגרמניה בתחילת שנות השלןשים, הוא ארוע נוסף בשורה של מצבים היסטוריים שבהם בדרך דמוקרטית נבחר אדם לתפקיד שמאפשר לו לרמוס את הדמוקרטיה ו"בסופו של יום", להחריב את ארצו.
זו אולי הזדמנות נוספת להזכיר את הר קרמניצר, שבארוע אזכרה לאישיות בתחום המשפט, נהנה בדרכו המעוותת להסתמך על אזכורים מההיסטוריה של גרמניה, תוך הצמדתם לישראלים שחושבים אחרת ממנו. |
|
כתובת IP: |
109.160.157.125 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
jdt |
|
|
|
|
|
הנוכל המבחיל אהרון ברק איננו בוש לקבל פרס מאירגון שהקים נאצי. כך הוא נזהר מאוד ומתנגד לנאציזם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בן סירא |
|
|
4 |
|
|
אומר ברק בדבריו האחרונים,"שדמוקרטיה לא יכולה להתנהל על פי גחמותיו של חבר כנסת אחד".כל השומע זאת ודאי יאמר שברק שוב הוציא מפיו הגיג נפלא ושוב ברק,כמימים ימימה,יוצק את יסודות החברה הצודקת והנאורה שצריכה לקום בארץ ישראל.אבל מה שברק שכח לומר או לא רצה לומר הוא ש"שדמוקרטיה גם לא יכולה להתנהל על פי גחמותיו של שופט אחד".יבואו צדקני הדור ויאמרו שאין להשוות בין שופט לחבר כנסת.חבר כנסת הוא מניפולטור,עסקן שצמח בתוך מכבסה מושחתת בדרך כלל,חושב על האינטרסים של עצמו ודואג למקורביו.לעומתו,השופט,הוא אדם נאור,איש העולם,יודע להתבטא,בעל השכלה רחבה ורואה את העולם דרך פריזמה רחבה. האומנם? שופט,כל שופט,הלך ללמוד משפטים.מה זה בדיוק ללמוד משפטים.ללמוד חוקים,איך לקמבן אותם,איך לסרס אותם,איך להתאים אותם למצבים משתנים, איך להתעלם מהם למען הלקוח שלך,איך לעבוד בעיניים על שופטים ומשטרה ובקיצור,איך לרמות ולשקר במסגרת החוק.אחר כך אתה ניהיה פרקליט איפשהו ועובד בדיוק לפי השיטות שלמדת ועוד מוסיף עליהם כי אתה רוצה יותר כסף או להתקדם בפרקליטות.בסוף,אחרי שנים ארוכות שהקומבינות נהפכו להרגל אצלך,אתה ניהיה שופט.אז מה,פתאום אתה הופך את עורך? פתאום אתה ניהיה צדיק הדור?פתאום אתה נגמל מקומבינות וערמומיות מובנית? וכבר אמרו חכמינו את המשפט על הכושי שהופך את עורו והנמר את הכתמים שלו או משהו כזה.ולא נלאה את הקוראים בסידרת הפרשיות האחרונה שאנו עדים לה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
באום |
|
|
5 |
|
|
שלטון דמוקרטי הוגדר כשלטון של העם באמצעות העם למען העם. כדי להבטיח זאת הודגרו לדמוקרטיה שלושה עקרונות מהותיים שבלעדיהם אין היא מתקיימת: שלטון העם, הפרדת הרשויות, והאיזונים ובלמים המופעלים על כל רשות, השניים האחרונים נועדו להבטיח שלא תשתלט רשות אחת ובתטל את רצון העם. בנגוד לכך בישראל שופטים שולטים בלי שהם נבחרים. בית המשפט העליון פלש לתחום החקיקה ואף רצה להעניק זכות זו לכל בתי המשפט תחתיו בטעון הצבוע של "שמירה על זכויות". כמו כן פלש לתחום הוראות הבצוע כך הפך עצמו לרשות על שהיא גם השופטת המחוקקת והמבצעת ועיקרון הפרדת הרשויות בוטל. בית המשפט עוד מתחילת דרכו דאג שלא תהיה כל רשות שבסמכותה לרסן ולבלום את כוחו שלו בכך שכבר בהתחלה שופטים בחרו את עצמם וזה אף נעשה בסודיות. נוסף על כך גם הובטח חוסר פיקוח רשות אחרת על בית המשפט באמצעות חוקים שונים שקידם כמו חסינותם המוחלטת של השופטים או איסור בחינה על כל רשות אחרת לדוגמא בחוק מבקר המדינה. יותר מכך נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק הסכים להקמת נציבות תלונות על שופטים רק אם זו תהיה בפיקוח נשיא בית המשפט העליון כשהוא בכיסוי הועדה לבחירת שופטים בוחר את הנציב. כך לא העם שולט אלא השופטים. בכך בית המשפט פגע בכל שלושת העקרונות המהותיים גם יחד.
ביטול כל אחד מעקרונות אלו הינו חמור דיו והורס את הדמוקרטיה. שופטים שנבחרים על ידי נציגי העם אך בידיהם הכוח גם לשפוט וגם לחוקק הינם רודנים לא כל שכן כפי המצב בישראל:
1. שופטים ממנים את עצמם וגם אין כל רשות המגבילה אותם. אם לא די בכך.....
2. ועדת אגרנט בהשפעת הכובש האנלי בשנת 1962 אימצה את הדגם המרכז סמכויות יעוץ ותביעה יחדיו עבור משרת היועץ המשפטי לממשלה. אלו הם שני תפקידים שמתקיים בינהם ניגוד עניינים מהותי. למותר לציין כי באנגליה עצמה אין דגם זה מתקיים. אם לא די בכך.........
3. השופט אגרנט אף החליט להכפיף את תהפקיד לבית המשפט. גם בכך לא די......
4. מאוחר יותר בעקבות פרשת בראון-חברון, הסמכות לבחור את היועץ המשפטי הופקעה מידי הממשלה והועברה לידי ועדת משפטנים הנמנית עם הקליקה המשפטית זו גם הראתה את כוחה.....
5. זו אף לאחרונה לא טרחה להציג כמה מועמדים לבחירת הממשלה אלא כפתה עליה אדם אחד – יהודה וינשטיין והממשלה כלל לא נשאלה אם הוא לטעמה להיות לה איש אמונה. אך גם בכך לא די.....
6. בנוסף בית המשפט קבע שוב ללא כל סמכות שאסור לממשלה להשתמש בשירותי יועץ אחר...
כך הועברו החקיקה והביצוע לגופים שאינם נבחרים אלא ממנים את עצמם אין עליהם אחריות כלשהי. משטר זה איננו דמוקרטי כל עיקר אלא אוטוקרטי משפטני.
הפרדת הרשויות היא לב ליבה של הדמוקרטיה ועל לה לרשות אחת להיות גם מחוקקת וגם שופטת. על פי שרל מוטסקייה "אילו חוברה הסמכות לשפוט עם סמכות החקיקה, היו חייו וחירותו של הנתין נתונים לפיקוח שרירותי, שהרי אז היה השופט גם המחוקק" ואלכסנדר המילטון טען: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע". במדינת ישראל בית המשפט העליון מתערב וקובע את החקיקה ואת המדיניות ובכך רומס את הדמוקרטיה מהיסוד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
נהנתי לקרוא את שכתבת. איך אפשר ליצור איתך קשר? תודה מראש |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבי מאיר |
|
|
|
|
|
יש לי בלוג בישראבלוג שמו 'שלטון הפשע של כנופית החוק' שם תוכל לקרא עוד הרבה ויש כתובת דוא"ל. אגב למשם מה? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
אם ברצונך שייתיחסו אליך ברצינות, הבא הגדרת דמוקרטיה ממקור מקובל ומוסכם, ולא המצאה משלך.
הגדרתך לוקה בחסר, בנושא זכויות האדם, שזה עיקר העימותים בין הקואליציה והממשלה שרוצים משילות ללא הפרעות של זכויות, בעוד שבית המשפט העליון מנסה להגן על זכויות האדם בדמוקרטיה (שניתן לראותן במגילת זכויות האדם של האו״ם).
כל הויכוח הגדול מסתכם בשתי שאלות בסיסיות:
1. מה מעמדן של זכויות האדם, האם הן בגדר זכויות שאסור לשלטון לחסום אותן (אלא כאשר מתעוררת התנגשות בין שתי זכויות מוגדרות).
2. מי הן אותן זכויות האדם? האם הויכוח הנוכחי דן בזכות שהוכרה במדינה כזכות מוגנת (באמצעות חוקה)?
תשובה 1: לישראל אין חוקה, כך שאין כל זכות אדם המוגנת מפני שינוי חקיקה ברוב קואליציוני. אמנם יש חוקי יסוד, אך אלו אינם מוגנים ברמה גבוהה שתחייב הסכמה מאד רחבה בכנסת לשינוי. גם מעמדם של חוקי היסוד ועליונותם על חקיקה כלשהי אינו ברור.
תשובה 2: לישראל אין חוקה, כך שאין כל הגדרה של זכויות אדם מוגנות. אמנם יש חוקי יסוד, אך אלו חסרים נושאים מרכזיים בהשוואה לרשימה המקובלת בדמוקרטיות, וזו מגילת זכויות האדם של האו״ם.
הבנה של המצב הקיים בישראל מובילה להבנה על המתח התמידי בין המחוקק לבית המשפט העליון.
משילות, בעיני השלטון, זה להתבסס על עקרון קבלת החלטות ברוב (קואליציה) והחלשת עקרונות המגבילים אותו.
דמוקרטיה, בעיני בית המשפט, היא יישום ככל הניתן, של כל עקרונות מגילת זכויות האדם, ומתן פרשנות רחבה לחוקי היסוד הקיימים.
פתרון יבוא רק כשיתוקן החטא הקדמון: הכרזת העצמאות מציבה דרישה לכתיבת חוקה, ולבחירות תוך כחצי שנה על בסיס חוקה זו. מועצת העם הזמנית בחרה לברוח מתהליך זה, ונותרנו עם לקונה לדורות.
גם כל כנסות ישראל מאז ועד היום בחרו שלא לכתוב חוקה מתוך חוסר רצון להתעמתות עם נושאים כואבים.
הפוליטיקה הרגעית תמיד קדמה וקודמת לביצוע המעשה הנכון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אחד העם |
|
|
6 |
|
|
אהרון ברק היה ראשון היועצים המשפטיים לממשלה שלחם בשחיתות הממשלה וכמעט ולא ביצוגה. הציבור תמך בפעולות גילויי השחיתויות של ממשלת המערך, לכן זכה לתמיכה בקרב הציבור. בזאת קבע רבות את אופן התפקוד לבאים אחריו. כיון שעוד השופט לנדאו קבע שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי – זה העומד בראש התביעה, התביעה אוכפת את תפישת עולמו של היועץ המשפטי שהוא גם תפישת עולמה. התגמול שמקבלים תובעים בכירים על התנהגותם התואמת הינו מינוי לשופט בית המשפט העליון, ותובעים פחות בכירים לבית משפט מחוזי ללא תקופת הכשרה בבית משפט השלום.
במיוחד בימי כהונתו של אהרון ברק, בית המשפט העליון הפך את הפרקליטות מלהיות נציגת המדינה למבקרת שלה. לפי גישה זו, לא תמיד ראויה המדינה ליצוג על פי עמדתה אלא לפי עמדות בית המשפט. בית המשפט העליון פסק ללא כל סמכות שרק לפרקליטות המדינה מותר לייצג את המדינה בערכאות. זה בניגוד גמור לנהוג בדמוקרטיות בהן נבחרי הציבור ככל אדם חופשיים לבחור את באי כוחם. בבריטניה עורכי דין פרטיים מייצגים את המדינה. בישראל לפי פסיקה זו שאינה אלא חקיקה דרך הדלת האחורית, לפי פסיקתו של אהרון ברק מחלקת הבג"צים אינה מיצגת את המדינה לפי עמדתה ותכופות בתעוזתה אף בניגוד לזו, תוך העמדת פנים כוזבת כאילו היא עמדת הממשלה. [גישה זו כמובן זלגה לכל המשפטים, שופטים מפעילים לחץ על באי כוחם של בעלי דין ליצגם כפי שבית המשפט החליט.] כיון שכל אדם יכול להגיש עתירה בכל נושא, הרי שכל אדם יכול להתקיף כך בכל את הממשלה שנבחרה על ידי העם בדרך חוקית.
לבית המשפט רצון מדיני משלו והוא מקדמו בעזרת הפרקליטות. לעיתים מחוץ לכותלי בית המשפט מושג הסכם בינו לרשות לממשלה. מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה נילי ארד קידמה כך את רצונו ומדיניותו של בית המשפט, במקום שמחלקת הבג"צים תיצג את רצון המדינה בפני בית המשפט. כך המדינה הוכרחה לספק שרותים ציבוריים לכפרים בדויים בלתי חוקיים – בית המשפט הרי לקח לעצמו זכות לעבור על כל חוק. ארד קידמה תכנון, תקצוב, תיאום, איחוד, קידום והיא לא חשבה שתפקידה ליצג את המדינה אלא תפקדה כמקדמת את מדיניותו של בית המשפט העליון. נילי ארד כמובן תוגמלה והפכה לשופטת.
אהרון ברק המציא כלים משפטיים מוזרים ומעורפלים אשר בעזרתם הפך בית המשפט לרודן המוחלט של המדינה: 1. השפיטות המוחלטת - שפרושה כל עניין בכל תחום כולל מנהלי, צבאי, מדיני.
2. הפרשנות החלטית - בית המשפט חופשי לפרש מעשית כל חוק כראות עיניו.
3. "סבירות" ו"מידתיות"- אמות מידה בלתי מוגדרות המקנות לבית המשפט לפי שקולו בלבד סמכות פסילת פעולות שלטוניות. מובן שפסילות החלטותיה של ממשלה נבחרת הן בלתי חוקיות בעליל. כך נותנת הרשות השופטת פרשנות והוראות לרשויות האחרות והופכת את עצמה לשלוש הרשויות גם יחד. כך בית המשפט מתערב בכל נושא באמצעות מחלקת הבג"ץ ואוכף את גישתו המנוגדת בתחליט למדיניות הרצויה לאזרחי המדינה. מובן שבית המשפט אינו אוכף כלים משפטיים אלו על עצמו.
שנות גלות ארוכות ועוד קודם לכן חוסר עצמאות וריבונות מאז העת העתיקה הטביעו חותם בעם, בחוסר התיחסות והבנת צורת הממשל. לרוב חברי הכנסת וכן לחברי הממשלה אין ידע בממשל בכלל ובדמוקרטיה בפרט, גם לרוב העם אין. השלטון הלא דמוקרטי של מפ"י/העבודה גם לא אהד התמצאות כזו בקרב האוכלוסיה הכללית. מדינאות הינה מדע ומקצוע אך גם לאוכלוסיה הכללית דרוש ידע בסיסי בממשל בכלל ובמיוחד בדמוקרטיה. בישראל אין חינוך מספיק לזה למרות הנסיון לתקן וללמד אזרחות. אזרחים ובינהם המתימרים להיות מלומדים יות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
7 |
|
|
ב-17 במרץ 1992 נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 32 חכ"ים הצביעו בעדו, 21 התנגדו ואחד נמנע. בחוק זה אין שום הגבלה לשנותו או לבטלו ברוב רגיל, גם אין הצדקה לכך שהרי נתקבל על ידי בערך רק רבע מחברי הבית וגם זאת בטעיה תוך הבטחה שהופרה. החוק כמובן גם לא כלל הסמכת בית המשפט העליון לפסול חוקים, שהרי איננו בית משפט לחוקה. בית משפט לחוקה יכול להתמנות רק על בסיס הסכמה רחבה של העם ולא במחטף בלא ידיעתו. לחברי הכנסת הובטח שהחוק לא ישנה את האיזונים בין הרשויות. אהרון ברק החליט אחרת, לשיטתו המדינה עברה מהפכה חוקתית. לאמיתו של דבר היתה זו הפיכה בדרך ערמה בה השלטון הועבר מהממשלה הנבחרת לשופטי בית המשפט העליון הבוחרים את השופטים. מכאן בטלה הדמוקרטיה אהרון ברק וחבר מרעיו אוהבים בכל ענין לחזור על המנטרה "דמוקרטיה" וכמה שהם דואגים ומגינים עליה. כאשר אהרון ברק טוען דבר מה בתוקף, ניתן להיות סמוכים ובטוחים שההפך הוא הנכון. הוא ושופטי בית המשפט העליון האקטיביסטים אינם מגיני הדמוקרטיה אלא הורסיה. אלו מקימים שלטון על העם שלא באמצעותו או בכל התחשבות ברצונו ולחלוטין לא למענו כי אם נגדו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
את הדברים שכתבת לגבי העיוותים שהוכנסו ע"י המערכת המשפטית הדורסנית, למשטר הדמוקרטי שלנו. אני מסכים עם רובם הגדול.
אכן דרושה רויזיה בהפרדת הרשויות שתכלול גם תיקונים בחוקי היסוד בכדי להבטיח שפרשנות משפטית תישאר פרשנות במסגרת החוק ולא תחליף ליסודות המשטר הדמוקרטי.
דומני, שלראשונה מזה זמן רב, יש לנו שרת משפטים שהשקפות העולם שלה מתאימות לקידום רפורמה מסוג זה. הנושא רגיש, משום שלא מדובר כאן רק בשאלות תאורטיות אלה במאבק יסודי על מעמד הגמוני במדינה של חוגים שראו ועדיין רואים במשפט את אחד המבצרים הסקטוריאליים המרכזיים שלהם.
חשיבות רבה נודעת לכך שראש הממשלה, שכבר הצביע בעבר על אי-נחת מכמה וכמה מהלכים מוזרים של בית המשפט העליון ושל היועץ המשפטי לממשלה (שגם כוחו חורג מכל מסגרת סבירה), יגבה אותה במהלכיה. וכך גם חברים נוספים בממשלה ובקואליציה במיוחד בליכוד.
המלאכה תושלם רק כאשר תהיה חוקה לישראל, ולכן ראוי שאחת היוזמות של שרת המשפטים החדשה תהיה להניע תהליך המכוון להשלמת חוקי יסוד חסרים והפיכת המכלול כולו למקשה אחת של חוקה למדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי - מה שכיונה לו למעשה מגילת העצמאות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט |
|
|
|
|
|
מהרועץ המשפטי פחד מוות. וינשטיין משהה עד אין קץ את החלטתו בפרשת הנסיעות וכך מחזיק את נתניהו במקום רגיש. עד היום נתניהו לא העלה לדיון בממשלה את מסקנות וועדת לוי ז"ל,שדנה במצב המשפטי של יהודה ושומרון,וועדה שהוקמה ע"י הממשלה,כי וינשטיין מתנגד לדיון במסקנותיה ! ולמה ? כי הוא לא מסכים למסקנה ששטחי יו"ש אינם שטח כבוש אלא שטח במחלוקת לפי החוק הבינלאומי. אתה מבין ? עד כדי כך הוא מפחד מוינשטיין. יתכן שוינשטיין ינצל פחד זה לסחוט מנתניהו הארכת כהונתו. ואשר לשקד,הדבר האחרון שנתניהו יעשה, זה לעזור לה להצליח. הכל אישי ושרה לא תרשה... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
איתמר לוין
"בשנים האחרונות גובר הרושם שחל טשטוש בתפיסה זו דומה שקבלת ההחלטות אינה מצויה בידי נבחרי העם אלא בידי המשפט. אני שותפה לדעה הזאת"
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
אמרה לעמיתה הרומני: "גאה בבית המשפט העליון; הוא מהמובילים בעולם ושופטיו מצוינים" שר המשפטים צחק כששמע שבישראל בג"ץ מבטל חוקי פרלמנט
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שתי סוגיות משפטיות מהותיות צפויות לעלות על שולחנה של הממשלה החדשה: פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה, והרכב הוועדה למינוי שופטים. למרות שאין ביניהן קשר ישיר, קידומה של הראשונה עשוי לייתר במידה רבה את הטיפול בשנייה
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
רק בישראל חוות הדעת של היועץ מחייבות את השרים וביכולתו להציג בבית המשפט עמדות מנוגדות לשלהם בארה"ב, גרמניה ובריטניה יכולה הממשלה לפנות לייעוץ משפטי חיצוני
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
התראיינה לבטאון מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין מגדירה את המלחמה בשחיתות כחובה אלמנטרית מתנגדת לאג'נדה אקטיביסטית או שמרנית: "צריך לבוא בפתיחות לכל דבר" מביעה תקווה שהקודקס האזרחי יחזור לדיון עומדת על ההתנגדות למשוב השופטים
|
|
|