"
תמרה" (Tamera) היא קהילה בינלאומית שמתקיימת בכפר אקולוגי-הוליסטי בדרום פורטוגל. תושבי הקהילה בחרו ליישם בה חזונות חברתיים וסביבתיים והפכו אותה למעשה למעבדת מחקר גדולה מרובת משתתפים וחזונות. כאן תמצאו שילוב ייחודי - ולעתים מוזר - של אנשי רוח ומחקר יוצאי דופן שמבקשים להראות שחברה אנושית יכולה ולחיות באופן שונה, הרמוני, יצירתי ואפילו יעיל לטווח הארוך. בין מטרותיהם של אנשי תמרה אפשר למצוא שאיפות סביבתיות רבות, ביניהן גם מציאת פתרון למשבר המים באזורים צחיחים.
הבולט שבין אנשי המים של תמרה הוא ברנד מולר, פעיל סביבתי גרמני ותיק, שמתמחה בתכנון סביבתי שמקשר בין הנוף למקורות המים. מולר שואף למצוא פתרונות ל
משבר המים העולמי (גישה מוגבלת למי שתייה ראויים, מחסור במים לחקלאות, פגיעה במגוון הביולוגי ובבתי הגידול באזורים בעייתיים ועוד) וטוען שהגורם העיקרי למצב הנוכחי הוא הוויתור על רוב מי הגשמים. "כאשר הגשם יורד בשטחים מיושבים או כאלה שמנוצלים על-ידי האדם לתעשיה, לחקלאות, לכבישים וכו'", אומר מולר, "הוא נשטף בנגר עילי לנחלים ובשיטפונות ומשם עובר לים. רק אחוז נמוך מהמים מצליח להישאר במערכת, לחדור ולחלחל לקרקע ולמאגר מי התהום שזמינים לצומח ולאדם. בנוסף, השיטפונות באירועי גשם חזקים גורמים לסחיפת קרקע, תהליך שבו שכבת הקרקע העליונה, שחשובה לצמחייה הטבעית וגם לחקלאות, נעקרת ממקומה וחלק גדול ממנה אובד".
בשנה האחרונה מולר ביקר כמה פעמים בישראל והרצה על עבודתו בתמרה. בחודש אפריל, למשל, הוא העביר סדנה שנערכה ב"
מוסללה", ארגון קהילתי-סביבתי בירושלים, שבה הציג את
עיקרי שיטתו. מולר רואה במחזור המים בטבע תהליך חיוני לקיום הסביבה. על-פי גישתו, המים שמחלחלים לאדמה מהווים מאגר מים זמין לטווח הארוך לצומח, באופן שנראה כ"השקיה הפוכה" - הרווית הקרקע עד לשכבת השורשים שמהווה מעין משאבה ביולוגית להשקיה, ניצול מיטבי של מינרלים מהקרקע שמקורם בחומר האורגני (ללא דישון). הצומח משפר את תנאי הלחות ברקע ואחיזת המים בקרקע, מצל ומקרר ומעשיר את שכבת הקרקע. כמו-כן - מים אלה נובעים במעיינות באזור ומהווים מקור לשתייה.
יש לציין שעד כמה שהפעילות של אנשי תמרה מסקרנת ומבטיחה, עד כה היא לא גובתה במחקרים ובממצאים רשמיים על-ידי מקורות מדעיים מוסמכים.