אחד ממהנדסי הסביבה החשובים ביותר בחופי הים התיכון הוא חילזון ימי קטנטן בשם צינורן, שאחראי לתחזוקת טבלאות הגידוד, שאותן ניתן לראות בחופים רבים בישראל ושמשמשות כבית גידול ייחודי למגוון בעלי חיים ימיים. הצינורן החרוץ נאלץ להתמודד עם כוחות רבים וחזקים שגורמים לשחיקה ולבלייה של הכרכובים שהוא בונה על שפת טבלאות הגידוד באמצעות חומר גירני שהוא מפריש מגופו. בכל פעם שאיתני הטבע, או האדם, הרסו את מלאכתו של הצינורן, הבנאי הזעיר הזה היה שם כדי להקים מחדש את החלקים הפגומים, שוב ושוב, בנחישות ראויה להערכה.
כך לפחות היה עד שהצינורן כמעט שנעלם באופן מוחלט מחופי ישראל.
ועדת מומחים מיוחדת שכינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדע הסביבה ב-31 במאי, ושלקחו בה חלק מדענים, מומחים מהממשלה, נציגים של רשויות וארגוני סביבה ובעלי עניין אחרים, ניסחה תוכנית פעולה להתמודדות עם מצבן של טבלאות הגידוד אחרי היעלמו של הצינורן והציעו אמצעים פוטנציאלים לשיקום הטבלאות.
"טבלאות הגידוד - אזורי מסלע שטוחים לצד קירות כורכר או גיר, שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל - הן בית גידול מהעשירים והמיוחדים ביותר בסביבה הימית שלנו", אומר ד"ר ערן ברוקוביץ', אקולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שמרכז את פעילות הוועדה. "חיים בהן מיני דגים, סרטנים וצדפות בתנאים ייחודיים שכמעט ואי-אפשר למצוא במקומות אחרים. מחוץ לישראל, למשל, יש טבלאות כאלה בעיקר בספרד ובאיטליה, אך לא במספרים גדולים במיוחד".
