מאז הוקם בשנת 2004, טוען ארגון "שוברים שתיקה" כי מטרתו העיקרית (אני מצטט) "היא להעלות את המודעות למציאות היום-יומית בשטחים הכבושים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית וכיבוש ארוך שנים".
נשמע נורא דמוקרטי עם ניחוח הומאני, כיאה לארגון שרשמית מאוגד כ"חברה לתועלת הציבור". אבל לא כדאי להתבלבל. מדובר באחד מ-28 "ארגוני זכויות אדם", שם הקוד המסורתי לארגוני שמאל קיצוני, הפועלים בישראל במימון אירופי נדיב.
בין השנים 2014-2012, קיבל הארגון מימון של 3,914.588 ש"ח ישירות ובעקיפין מ-9 מדינות אירופיות, מן
האיחוד האירופי וכמובן מ
הקרן החדשה לישראל. מאחורי הפרחת מבחר של סיסמאות שונות, פועלים רוב הארגונים הללו במטרה להכפיש את מדינת ישראל, כדי לקדם בזירה הבינלאומית את תהליך הדה-לגיטימציה שלה.
שהרי אם ארגון "שוברים שתיקה", למשל, שם לו למטרה לקדם את השיח הציבורי בישראל על מחיר הכיבוש, מדוע הוא צריך למכור את הסחורה שלו דווקא בחו"ל? תחילה בוושינגטון די.סי., ועתה גם בברן בירת שווייץ? כמה ישראלים בדיוק מתגוררים בבירת ארה"ב, ומה גודלו של האלקטורט הישראלי בשווייץ? רק בימים אלו פורסם כי "שוברים" ניסה להפיץ את תורתו גם בקלן, גרמניה, אך ניסיונו נכשל בגלל התערבות שגרירות ישראל (עכשיו צפוי מן הסתם מאמר קינה ב
הארץ, כנגד "מדיניות סתימת הפיות של
ציפי חוטובלי").
השאלות שהעליתי היו כמובן שאלות רטוריות-סרקסטיות, כמתחייב מהבלוף. כמו גופי שמאל אחרים במדינה, שנואשו מזמן מן הסיכוי לשנות באורח דמוקרטי את השלטון בארץ, ארגון "שוברים שתיקה" מטיל את יהבו על הזירה הבינלאומית. ולכן, טבעי הדבר שאת התמיכה התקשורתית הגדולה ביותר מקבל הארגון מן הביטאון הפלשתיני בשפה העברית, הארץ - כלי התקשורת המספק לכל שונאיה של מדינת ישראל את התחמושת השקרית הרבה ביותר, בשפות העברית והאנגלית.
בחודש מאי השנה, פירסם "שוברים" דוח על מבצע צוק איתן, שכלל לדבריו, 60 עדויות אנונימיות על מה שהתרחש במלחמה. תנועת החמאס אימצה בהתלהבות את הדוח, חלקים ממנו הוצגו בתקשורת האירנית, ואילו בכנסת ציטטו חברי כנסת ממרצ (כמובן) קטעים מהדוח.
מיותר לומר שהארץ קידם אותו בברכה, וגם אירח כותבת אחת שהדגישה כי מדובר למעשה ב"
פשעי מלחמה" של צה"ל. הגברת קרצה מן הסתם למחברי דוח המועצה לזכויות האדם של האו"ם (זו שבראשה עמד פרופ' שאבאס, שהתפטר). ועדה האמורה לפרסם בסוף החודש את הדוח שלה, שאפשר לנחש מראש מה יהיו מסקנותיו.
טובל בשפע של מחמאות כאלו, יצא חודש לאחר מכן נציג של הארגון לוושינגטון למפגש עם נציגי המועצה לביטחון לאומי ועם נציגי משרד החוץ. הארץ, שפירסם דיווח נלהב על הפגישה, העניק לה גם כותרת מפרגנת: "בכירים בבית הלבן נפגשו עם נציג של ארגון שוברים שתיקה".
"דיון אמיתי"
כאילו כדי לשכנע גם את אחרוני הנאיביים, באשר למטרתו האמיתית של הארגון, הוא יזם הפעלת תצוגה של ממצאיו בשטחים - בציריך, כנראה במטרה לגייס את דעת הקהל של הישראלים העוברים בקלויטן, נמל האוויר העמוס של העיר. נציג הארגון הסביר כי "אנו גאים להגיע עם התערוכה לציריך...על-מנת להביא לדיון אמיתי על ערכיה של המדינה".
שמתם לב? "שוברים שתיקה" מחפש רק "דיון אמיתי", ומאחר שדיון כזה נבצר ממנו לקיים בישראל (בגלל מספר הקופצים המועט), הוא מעדיף לקיים אותו בשווייץ - מדינה שכידוע ידעה מלחמות רבות בתולדותיה.
חשוב לציין כי גם שווייץ מצאה בשותפות האינטרסים עם "שוברים" עניין מיוחד, ואפילו תרמה לצורך התערוכה: 15 אלף פרנקים שווייצרים (10 אלפים פר"ש נתרמו על-ידי עיריית ציריך).
מתברר שהקשר המופלא בין שווייץ ל"שוברים שתיקה" נמצא בשיא פריחתו. מייסד הארגון, יהודה שאול, ינאם לפני הפרלמנט השווייצרי בברן. הוא יגיע לשם בהזמנת המפלגה הירוקה הליברלית (מפלגת מרכז-שמאל).
בהתחשב בהיסטוריה העגומה - לשון המעטה - של היחסים בין שווייץ לעם היהודי, הידוק היחסים הזה יותר ממפתיע. מי שסבור כי רק הבנקאות השווייצרית המהוללת התעשרה מחיסולם של מאות אלפי יהודים שהחזיקו בכספותיה מיליארדי פרנקים שווייצרים - שרק את מיעוטם היא נאלצה להחזיר, וגם זאת אחרי מאבק ממושך ותוך חירוק שיניים - טועה ובגדול.
פעולות בזויות
ספרו המצוין של ההיסטוריון היהודי-בריטי פרופ' טוני ג'אדט (JUDT) "אחרי המלחמה", מסתיים באפילוג נוקב מאין כמוהו. ג'אדט הכתיר אותו בכותרת "מבית המתים - מסה על הזיכרון האירופי המודרני", כותרת מדויקת לחשבון מטלטל שהוא עורך עם ניסיונות ההשכחה והטיוח לפשעיהן של מדינות אירופה, בתקופת השואה ואחריה.
אנחנו נתמקד רק בשתיים מפעולותיה הבזויות של ממשלת שווייץ. זו שהיום החלה פתאום לדאוג לשלומו של עם ישראל בארצו.
ג'אדט מספר כי בשנת 1938, כלומר יותר משנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (שבה הייתה שווייץ במעמד של "צד ניטרלי"), פנתה ממשלת ברן לברלין בבקשה להטביע את האות "J" בדרכוני היהודים הגרמנים (רק ביוני 1994 הכירה ממשלת שווייץ רשמית באפליה הגזענית המבישה הזו).
הטבעת האות J - JUDE נועדה להקל על השווייצרים במאמציהם למנוע כניסת יהודים לארצם, מבלי שגרמנים ארים כשרים ששמם מצלצל כיהודי (למשל "שמידט") - ייפגעו. לעולם לא נדע כמה יהודים שביקשו להימלט ברגע האחרון מגרמניה הנאצית, נעצרו בשעריה של המדינה, שהיום מגלה דאגה כה נוגעת ללב לזכויות אדם.
אבל זה לא היה הכל. לא זו בלבד ששווייץ סחרה בזהב שדוד ותרמה תרומה מעשית ניכרת למאמץ המלחמה הגרמני. בשנת 1996 נחשף לראשונה הסכם סודי שנחתם לאחר המלחמה בין ממשלת שווייץ לבין פולין הקומוניסטית.
לפי ההסכם הסכימה ממשלת ברן לרשום לזכות פולין חשבונות בנק של יהודים פולנים שנרצחו(!) ובתמורה, תשלם פולין פיצויים לבנקים ולחברות שווייצרים שנכסיהם הוחרמו תחת השלטון הקומוניסטי בפולין.
מעניין אם מייסד "שוברים שתיקה" ידבר בפרלמנט של שווייץ גם על נושא הגזענות. או שהמארחים יעדיפו שלא להזכיר נשכחות. שהרי בביתו של התלוי אין מזכירים את חבל התלייה.
