|
לדברי פרופ' חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית, אוקיינוגרף העוסק בין היתר בשינוי אקלים, לסכירת הים התיכון והנמכתו ב-200 מטר, כפי שהוצע בתוכנית "אטלנטרופה" לפני כמאה שנה, השלכות מרחיקות לכת, ובראשן המלחה של הים התיכון. בים התיכון מתקיים מאזן מים שלילי, מכיוון שקצב ההתאדות ממנו גבוה מקצב הכניסה של מים מתוקים לתוכו. רק זרימת מים מהאוקיינוס האטלנטי מונעת ממנו כיום מלהפוך למלוח יותר, ויצירת סכר הייתה הופכת אותו לכזה. בנוסף, ירידה דרמטית של מפלס מי הים הייתה גורמת להתחתרות (העמקה) של כל הנחלים והנהרות הזורמים לים התיכון - מה שהיה גורם לשינוי דרמטי בנוף, והופך ערוצי נהרות לקניונים.
ד"ר ערן ברוקוביץ', אקולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מסביר שהמלחת הים התיכון הייתה גוררת הכחדות המוניות של היצורים בים. במקביל, ירידת פני המים הייתה מביאה להכחדה של חלק ניכר מהיצורים הימיים בחופים ובמים הרדודים, מפני שחלקם זקוקים לסלעי החוף וכן לקרקע חולית, שלא קיימת בעומק רב יותר. בים האדום המצב היה נעשה גרוע עוד יותר, מכיוון שגרעון המים השנתי בו חמור עוד יותר, ולכן הוא היה צפוי להיות מומלח עוד יותר מהים התיכון. בנוסף, הטמפרטורה שלו (שכבר היום נחשבת גבוהה ועומדת על מינימום של 21 מעלות צלזיוס, אפילו בחורף) הייתה עולה עוד יותר, ויחד עם ההמלחה, הדבר היה מוביל להכחדת מינים רבים, ובהם כל האלמוגים. מצב כזה כבר קרה בעבר הרחוק, בתקופות קרח קדומות, כאשר פני הים היו נמוכים בכ-120 מטרים ודרך מיצרי באב אל-מנדב זרמו מים מעטים ורדודים.
|
|
תוכנית "Medshild & Redshild" מקודמת כנראה בחסות האו"ם. הצוות שמקדם את התוכנית נפגש בנובמבר 2014 בכנס באו"ם להתנעת הפרויקט, וכנס נוסף מתוכנן להתקיים באוקטובר 2015. על-פי מוביל התוכנית, גוסטב גרוב, מבחינה הנדסית פרויקט כזה אפשרי: בעולם כבר נבנו סכרים בעלי מאפיינים דומים, בגובה 300 מטר (בדומה לעומק מיצרי גיברלטר) ובאורך 30 ק"מ (אורך הסכר המוצע בגיברלטר), אך לא באופן משולב בסכר אחד. ההצעה היא להציב בסכר טורבינות אופקיות, שיפיקו חשמל מזרימת המים בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, בדומה למה שכבר נעשה כיום בפרויקטים להפקת חשמל מזרמי גאות ושפל בים.
בתוכנית הנוכחית לא מדובר על הורדת פני הים התיכון ב-200 מטרים, כמו בתוכנית אטלנטרופה, לכן הסכנות לסביבה ולתשתיות פחותות בהרבה. למען האמת, בתוכנית הנוכחית עדיין לא הוכרז גובה מסוים שאליו יורידו את פני הימים, והנושא נשאר מעורפל להכרעה עתידית של המדינות הרלוונטיות. על-פי המהנדס הימי דב רוזן, גם הורדה של 10 מטר בגובה פני הים תגרור פגיעה בנמלים, בתשתיות ובחופים; עם זאת, לפי היזמים, ייתכן שיהיה ניתן להסתפק בהורדה של פני הים במטרים בודדים. לפי ד"ר ברוקוביץ', במצב כזה, הפגיעות האקולוגיות והתשתיתיות יהיו פחותות, אך עדיין ייגרם נזק בלתי הפיך ליצורים החיים במים הרדודים וליצורים ימיים שתלויים במעבר בין האוקיינוסים לימים הפנימיים - כמו טונה, לוויתנים, כרישים ודגים מסחריים שנודדים בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, וכריש לוויתן, שנודד בין האוקיינוס ההודי לים האדום. הורדת המפלס אף תצמצם מאוד את השטח החולי בקרקעית, שגם הוא מהווה מערכת אקולוגית חשובה ונדרש לקיום מארג המזון המורכב.
|
|
מבחינה מדינית ופוליטית, קשה לראות איך הפרויקט קורם עור וגידים כאשר הסכר בים האדום מתוכנן לקום בין תימן וג'יבוטי - אחד מהאזורים הפחות יציבים על הגלובוס כיום, שמתרחשת בו מלחמת אזרחים עקובה מדם. כמו-כן, אין ספק שסכרים כאלה יהוו מטרה נחשקת בעיני קבוצות טרור כאלו ואחרות. בנוסף, פרויקט כזה ימנע מעבר חופשי של כלי שיט צבאיים מהים התיכון והים האדום אל האוקיינוסים האטלנטי וההודי בהתאמה, מה שיגרור התנגדות נמרצת של מדינות כמו ישראל, ארצות הברית, רוסיה, טורקיה, סוריה ועוד.
רוב המידע שמציגים יזמי התוכנית - באתר האינטרנט, בהתכתבות עמם ובכנס שערכו - עוסק במטרת הפרויקט, בפתרון ההנדסי המוצע ובפרויקטים הנלווים לסכרים. אך למעט עבודת תזה לתואר שני שבחנה את הישימות של הקמת סכר בגיברלטר, אין כלל מידע מדעי או מחקרים רלוונטיים שבוחנים את ישימות הפרויקט מבחינה הנדסית וכלכלית ואת השלכותיו על הסביבה. לזכות היזמים ייזקף שהם בהחלט מנסים למצוא פתרון, גם אם מקומי, לבעיית עליית פני הים הצפויה להשפיע על העולם. עם זאת, הפתרון האידיאלי הוא מכיוון אחר - עצירת העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה, וזאת על-ידי הפחתה דרסטית בשימוש בדלקי מאובנים, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והפחתת הפליטות הנגרמות בשל הרס בתי גידול ובשל חקלאות אינטנסיבית. כך או כך, רק ימים יגידו האם מדובר בפרויקט הדגל של המאה ה-21, או בקבוצת יזמים שמנסה לקדם את הטכנולוגיה שלה במסווה של פרויקט להצלת הים התיכון מנזקי שינוי האקלים.
- להרחבה על פרויקט אטלנטרופה המקורי, בתוכנית "עושים היסטוריה" של רן לוי, הקליקו כאן.
|
|
