דה יזראליס והגז

בערוץ הראשון מוקרנת סידרתו של ירון דקל על ישראלים יורדים. ניתן היה לצפות שבישראל בעידן שלנו שמצבה הכלכלי של ישראל מעולם לא היה כה טוב תתהפך המגמה והיורדים יחזרו ומספר היורדים החדשים יקטן. כך שהמספר נטו של החוזרים/יורדים לא יקטין את מאזן ההגירה אלא אף יחזקו. געגועי הישראלים בחו"ל לארץ ולמשפחה אמורים לגבור על קשיים קימים. ולא היא. בעוד הכלכלה צומחת מדד אי-השוויוניות גדל כך שקשה לתקוע יתד בארץ. הישראלי הממוצע רואה עד כמה המערכות האמורות לשרת אותו מעוותות. אין זה בהכרח שבארצות בהן הוא יושב אין עיוותים אך לא כל כך איכפת לו מאחר שאין הוא מתיחס לארץ מושבו כדבר השייך לו בעוד בישראל הוא מרגיש תיסכול כי זה שייך לו והוא אינו מקבל את חלקו. בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של שערורית הגז. במקום להצמיד את מחיר הגז למחירו במספר נקודות בעולם בהן מופק הגז בתנאים דומים ולתת למוכרים והקונים לבטח את המחירים העתידיים בשוק הסחורות העולמי, כפי שנהוג לגבי הדלק, נקבע מחיר בלתי סביר המוצמד בצורה בלתי סבירה למדד המחירים בארה"ב ועוד אחוז. יכלו במקום זאת להצמיד את המחיר למספר הנעליים של העובד הגבוה ביותר בנובל אנרג'י בתוספת התאריך. ככל שהפרשה מתגלגלת מתגלות התנהגויות תמוהות בלשון המעטה. שר החוץ האמריקני, המחזיק במניות נובל אנרג'י, מתערב אצל נתניהו הוא הדין בחבר קונגרס רפובליקני, גם שלדון אדלסון לא טומן ידו בצלחת וזאת בעיצומו של מבצע צוק איתן. תשובה מנסה להניא את שלי יחימוביץ' על-ידי הצעה להקים קרן בה הוא והיא יחליטו על יעוד כספיה במקום ש"הממשלה הבזבזנית" תגבה מימנו מיסים ותבזבזם. הס מלהזכיר שקודחי הגז צריכים להשתתף בהוצאות של הצבא לשמור עליהם דבר שכרוך בהשקעות אדירות. האם חברת החשמל או כל מפעל ידרוש מהצבא לשמור על מתקניהם?

ניגוד עניינים

מי שאמור להיות גורם קרדינלי בתהליך הוא המועל שר הכלכלה דרעי. מאימת בג"ץ הוא התחמק ממתן הכרעה כמו שמנע עצמו מלהיות מעורב במינוי שופטים לבתי הדין לעבודה. גם הוא הבין ש"תשלום החוב לחברה" אינו מוחק את האבסורד שמועל ימנה שופטים. האם שופטי העליון יענו לבקשה להגדיל את ההרכב הדן בעתירה לביטול דרעי כשר? מתחום אחר ובמשמעות מינורית יותר. דרור שטרום ראש הוועדה שזה עתה מונתה לבדוק את נושא התחרותיות בין הבנקים הדיר את עצמו זמנית מחברותו בוועדה להמלצת דירקטורים לבנקים שאין להם גרעין שליטה. יש לשבחו על על כך שהוא מחמיר עם עצמו. אולם הוא לא שם לב,כנראה, שבוועדה שלו אין אף בנקאי, יתרה מזו בוועדה הממליצה על הדירקטורים יושבים שני דירקטורים,מתוך חמישה חברים, מהבנק אליו ממליצים על דירקטורים תוך ניגוד עניינים מובנה. עומדת להתמנות מפקחת על הבנקים שתבוא עם חבילת נמנעות מלדון בענייני בנק לאומי וכן בכל נושא תביעות האמריקנים כנגד לאומי הפועלים ומזרחי. הישראלי יושב בביתו רואה את הכל ומבין, אחוז האקדמאים בישראל הוא במקום שני בארצות ה-OECD, עד כמה דברים לא נעשים כפי שצריך להיעשות. הוא כועס ומוצא עצמו מתוסכל כי אינו יכול להשפיע אך מצבו מושפע מההתנהלויות הבלתי תקינות הוא מרגיש חדל אונים לגרום לשינוי. לא פלא שחלק מהם מחליטים לרדת מהארץ וסקרים מראים ש-40% מהישראלים מעוניינים אף הם לרדת.