שלושה מעשי הזוועה האחרונים של דאעש מעלים שוב את ההשוואה לתנועה הנאצית. האיסלאמיזם הרדיקלי, כמוהו כתנועה הנאצית, שם לו למטרה את כיבוש העולם תוך דיכוי, שעבוד ואף השמדת הזולת - לא-מאמינים פה, בעלי-גזע-לא-טהור, שם. שניהם סיגלו לעצמם בדם קר אכזריות מקפיאת דם כמכשיר לזריעת פחד ואימה בעולם, אמצעי להכנעתו. ושניהם משתמשים באמצעים תיאטרליים. בהוצאות להורג של דאעש, הקורבנות המעונים מנוצלים כשחקנים במחזה מבוים באמנות שטנית. גם התנועה הנאצית סללה את דרכה אל השלטון על אירופה בעזרת טכסים המוניים מהפנטים מצד אחד, והאימה שהטילו מלים כמו 'גסטאפו', 'ס.ס.', 'מחנה ריכוז', 'לילה וערפל', מן הצד השני.
מה עושים? בצרפת רצח מוסלם נאצי את נותן לחמו, כרת את ראשו, הצטלם עם הזוועה הזאת, שלח לפרסום ותקע את הראש הערוף על גדר המפעל, אותו ניסה לפוצץ. איך מתגוננים נגד "מפגע בודד" שכזה? בשיחתי הקודמת תיארתי את ביעור הנאציזם בגרמניה אחרי מלחמת העולם: הספרות הנאצית הושמדה. ספרי הלימוד הוחלפו. מחוות של הזדהות עם נאצים ונאציזם, שיריהם, דגליהם וסיסמאותיהם הוצאו אל מחוץ לחוק ונענשו עליהם ביד קשה. צעיר גרמני שביקר בביתי וראה אצלי מקראה מימי היותי תלמיד בבית ספר נאצי, מצא שם חומרים שלא שמע ולא ידע עליהם מימיו.
כך גידלו שם, מגן הילדים, דורות שלא ידעו את יוסף (גבלס). גרמניה הופצצה, הורעבה, איבדה שטחים נרחבים ומרבית מנהיגיה נשפטו והוצאו להורג או הושבו בכלא. ולמרות זאת אין שם קריאה לנקם, והיא אינה מסכנת את שלום העולם. הנאציזם מת. הוא הומת באותה הדרך שבה צמח - דרך האות המדוברת, הכתובה, המשודרת והמצוירת. חינוך והסתה נאצים עשו מהם רוצחי המונים וחינוך והסברה חופשים ודמוקרטים שטפו את הטומאה מתוך המוחות והנפשות של הדור הבא.
בושה מכסה את פני כשאני חושב על אוסלו, שהקימה ברמאללה משטר שבו ילד ערבי לומד עוד מגן הילדים שמטרתו בחיים הוא למות, ולקחת עימו מספר גדול ככל האפשר של יהודים. אדריכלי אוסלו נתנו להם תחנת שידור ותדרים להפיץ את השנאה לישראל. כל ממשלות ישראל ראו, כיצד מרעילים את ילדי הערבים ביש"ע ובירושלים בתעמולה הדומה לתעמולה הנאצית כמו שתי טיפות של דם, ולא עשו מאומה. מדוע? שלא לפגוע "בשלום". והרי זו בדיוק הדרך להבטיח שלעולם ל א יהיה שלום! כך, אבירי השלום הפכו דווקא את אוסלו ל-'אם כל המלחמות', שגבתה עד כה כ-1600 נרצחים יהודים ובצדק העם קורא להם "קורבנות השלום".
רוב הממשלות מאז אוסלו היו של הימין. מאז "חומת מגן", צה'ל פוגע במרצחים גם בשכם ובמחנה בלטה, אך לא סותם את המעיין שממנו הרעל מפעפע - את החינוך והתעמולה הניאו-נאצים של הרשות הפלשתינית. "המפגעים הבודדים" של היום - המתנקש ביהודה גליק, רוצחי החקלאי בדרום, רוצח המטייל ע"י דולב בבנימין, המתנקשת בחיילת ע'י קבר רחל - כל אלה כבר למדו בגנים ובבתי ספר והתחנכו על הרדיו והטלוויזיה של הרשות הפלשתינית. שכחנו מי היא הרשות הזאת, הנשלטת ע"י אש"ף ופתח, עד היום ארגוני טרור מוצהרים שהשמדת ישראל היא בלב ליבם של מסמכי היסוד שלהם .
מן המחדל הישראלי יכולים ללמוד הצרפתים, כיצד לא ליפול קורבן לנאציזם האיסלאמיסטי: תגדירו בחוק את האיסלאם המיליטנטי-רדיקלי כתנועת טרור ותוציאו אל מחוץ לחוק כל התארגנות, פרסום, סמל ודגל וכל התבטאות פומבית, כל הטפה דתית - שיש בהם אפילו אבק של פגיעה בחברה החופשית ובסדר הדמוקרטי. העונש המועדף צריך להיות גירוש: מאסת בעולם המערבי? חזור אל גן העדן הערבי! שרותי הביון הפנימיים בצרפת יעילים למדי. עובדה: לכל המפגעים מן הזמן האחרון היו תיקים בשב"כ הצרפתי. אלא, שלא עשו בהם שימוש. כמו אצלנו.
ג'וליאנו, ראש העיר ניו-יורק, הסביר שאת עקומת מעשי הרצח בעיר הוא הצליח להוריד ע"י צעדים קטנים, בתחילה. המשטרה ירדה ללא רחמים על עבירות קלות כמו זריקת פסולת והקמת רעש, על קטטת שיכורים. לאחר שנעלמה מן הרחובות העבריינות הקלה, המעבר אל העבריינות הקשה התבקש מאליו. מכאן צריך להתחיל: מאפס סובלנות להסתה, לכל ניסיון לערער את הסדר הציבורי של חברה חופשית ע"י חתרנות שמקורה בפונדמנטליזם אלים.
ואם צרפת כך, ישראל על אחת כמה וכמה. אותנו - מוקדי הנאציזם האיסלאמיסטי מקיפים מכל עבר. יש לנו האמצעים הפיסיים להניח את ידנו על המסיתים, יש לנו גם האמצעים המשפטיים. די בחקיקה הקיימת נגד הסתה, כדי להשתיק מטיפים במסגדים, מורים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, פוליטיקאים, שדרים ושאר אנשי תקשורת שמסיתים וקוראים לאלימות או מפארים ומעלים על נס מחבלים-רוצחים, אפילו מפיצים הם את תורתם מאחורי הסוואה דתית או לאומית.
לצה"ל אין מניעה להגיע לכל מקום בשטחי הרשות הפלשתינית, ולא כל שכן בירושלים, כדי לעצור שם חשודים במעשי חבלה. לא חסרה אלא החלטה פנימית של שלטונותינו, שגם הסתה לטרור תיחשב, שאם לא יהיה חינוך לטרור, לא יהיה טרור - ולעשות את המתבקש.
שרת המשפטים ושר החינוך, שניהם מן '
הבית היהודי' - זה המנדט שלהם. וזו כמובן בראש ובראשונה חובתו של שר הביטחון. להם הכוח והסמכות לסכל את הופעתו של 'המפגע הבודד' הבא, בידם המפתח
והם נושאים באחריות.
