למרות הבחירות וכניסתו של כחלון למשרד האוצר, נראה כי שוק הנדל"ן עדיין אפוף בסימני שאלה.
נראה כי גם הבשורות החדשות שמקדם כחלון, לא יביאו לשינוי דרמטי ולהורדת מחירי הדיור ומה שהיה הוא שיהיה. הממשלה מענישה את האזרחים על אזלת ידה. עד היום לא הגדילו מכסות קרקע ולא את מכסות העובדים הזרים מסין, שני הצעדים הללו הם הראשונים שיש לבצע על-מנת להביא לשינוי בענף הנדל"ן.
שוק הנדל"ן בישראל ממשיך לסבול גם לאחר הבחירות ממחסור בפועלים ויש צורך הולך וגובר בהזרמת עובדים נוספים לענף הבנייה. הממשלה הקודמת לא עשתה דבר להגדלת מספר העובדים הזרים מסין ולכן לא ניתן לבנות יותר מ-40,000 יחידות הדיור הנבנות כיום. הזרמת עובדים לענף חיונית להורדת מחירי הדיור יותר מהעלאת המיסים על דירות להשקעה כיוון שהעשירים ימשיכו לקנות דירות גם אם המס יעלה ב-3% ולכן הביקוש לא ייפגע מהחלטה זו והמחירים יישארו על-כנם. יש עשרות אלפי מקומות עבודה בבנייה אבל הישראלים מתפנקים ולא מעוניינים לעבוד בבנייה.
לכן, הגיע גם הזמן שהממשלה תעודד ישראלים לעבוד בבנייה. אפשר לעודד ישראלים לעבוד בבניית באמצעות הענקת יכולה הטבות ברכישת דירה, הקלות במס ההכנסה ומענקים שיסייעו לפתור את בעיית העובדים בענף הבנייה. ההבטחות להבאת עובדים פלשתינים נותרות על הנייר ובפועל אין עובדים. כוח העבודה הולך וקטן והקצאות העובדים שהובטחו לענף, לא הורגשו בשטח. לכנסת ממשיכים להיזרק רעיונות, תוכניות ורפורמות של משרדים או גופים שונים אך בשטח מה שהיה הוא שיהיה, אם לא גרוע מכך. הפחתת המחירים דורשת הגדלת ההיצע אך בלי עובדים לא ניתן בשום צורה לבנות יותר דירות ועד שמישהו באוצר לא יבין את הצרכים של הקבלנים ואת הרכיבים העיקריים מהם מורכבים מחירי הדירות, המצב בענף הנדל"ן לא ישתנה.
כדי להוריד את מחירי הדיור על הממשלה לצמצם גם את תהליכי הביורוקרטיה אלא שלא רק שזו לא צומצמה עד כה, אלא אף הורחבה.
הממשלה לא הקטינה חסמים בדרך לאישורי בנייה, לא זירזה את התהליכים הדרושים לקבלת היתרים והדרישות לקבלת היתרים לטופס 4 גדלו אף הם. הממשלה החדשה חייבת לייצר מציאות בה הקבלנים יקבלו תוך שנה את כל הרישיונות והיתרי הבנייה הנדרשים, על-מנת להגדיל את ההיצע שיביא להפחתת הביקושים.
על שר האוצר כחלון להקצות מימון זול לפרויקטים חדשים, זאת לאור צמצום האשראי הבנקאי. על המדינה לארוב לקבלנים שכן כיום הבנקים מקשים עליהם להוציא פרויקטים רבים אל הפועל ובינתיים הציבור ממשיך לסבול. על-מנת להזרים כמות גדולה של יחידות דיור לשוק האוצר חייב לדאוג למימון זול לקבלנים, על-מנת שאלה יוכלו לקדם מספר רב של פרויקטים חדשים.
במחצית הראשונה של 2015 לא הייתה ירידה ממשית בביקוש לדירות. כן הייתה ירידה מלאכותית הנובעת מתוכניות האוצר להטיל כנגד רוכשי דירה לא ראשונה אך אין זה אומר לא שאין ביקוש לרכישת דירות.
הטיפול הממשלתי ממשיך להיות שגוי, מאולץ ולא טיפול יסודי עם פתרונות ממשיים כפי שראוי שיהיה. תמיד כשמנסים להתערב בשוק החופשי זה מתפוצץ לממשלה בפנים.
מי שישב על הגדר בציפייה למהלכים של הממשלה החדשה ושל הפוליטיקאים שקיבלו את כיסאם על בסיס הבטחות להורדת מחירי הדיור יגלה במחצית השנה הבאה כי דבר לא השתנה, דבר גם לא הולך להשתנות ועדיף לקנות כעת במחיר סביר המשקף את העלויות האמיתיות, לפני שהמחיר יהיה גבוה עוד יותר.