הביקורת העזה הנשמעת והמוטחת בימים אלה נגד מסקנות וועדת לוקר שהמליצה על שינויים נרחבים במבנה צה"ל ובמשרד הביטחון, מעוררה תמיהה, אם לא הסתייגות רבתי מדרך התנהלותם ותגובתם של צה"ל ומערכת הביטחון לדוח זה. בניגוד להצלחתם של צה"ל ומערכת הביטחון לקבור מסקנות וועדת ברודט, לאחר ביקורת חריפה שמתחו הן עליה, דומה כי הפעם ייכשלו צה"ל ומערכת הביטחון כשלון חרוץ בניסיונם לחזור על תרגיל ברודט ולהביא להשלכת מסקנות וועדת לוקר לפח האשפה של ההיסטוריה.
בראש וועדת ברודט עמד איש פיננסים וכלכלה, ששימש כמנכ"ל וראש אגף התקציבים באוצר לשעבר, הרי הקבינט של ממשלת ישראל החליט להקים - הפעם - וועדה שבראשה יעמוד איש צבא לשעבר. לפי החלטת הקבינט מחודש אוקטובר 2013, אמורה הייתה וועדת לוקר לבדוק תפישת הביטחון של ישראל ותפעל להתאמתה לעשור השני של המאה ה-21 ואילך. על וועדה זו הוטל - בהחלטת מינויה - לבדוק את נושא תקציב הביטחון לעשור הקרוב על כל מרכיביו, כולל היכן יש שומנים מיותרים בתקציב שצריך לבטל, והיכן יש מקום לקיצוץ בלבד, כמו-גם להציע מסגרת לתקציב הביטחון לעשר השנים הבאות.
דברים אלה בדיוק וללא כל סטייה מהם - עשתה וביצעה וועדת לוקר.
דווקא בשל העובדה שוועדת לוקר מילאה וממלאת תפקידה, על-פי המינוי שניתן לה מהקבינט, לפי החלטת ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בתיאום עם שר הביטחון, משה יעלון ושר האוצר הקודם,
יאיר לפיד, יצא קצפם של צה"ל ומערכת הביטחון, כאחת, על הוועדה וחבריה. יש לזכור ולהדגיש, כי בוועדת לוקר היו חברים, מלבד תא"ל (במיל.)
יוחנן לוקר, שהיה מפקד בסיס חצרים של חיל-האוויר, ראש להק אוויר וראש מטה חיל-האוויר ומזכירו הצבאי של בנימין נתניהו, גם: בן ציון זילברפרב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ולשעבר מנכ"ל האוצר;
רבקה כרמי, פרופ' לרפואה ולגנטיקה ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון; אלוף מיל. עמי שפרן, ראש אגף תקשוב בצה"ל לשעבר וראש המרכז לטכנולוגיות סייבר באוניברסיטת אריאל;
ענת לוין, מנכ"ל מגדל אחזקות ומשנה למנכ"ל
בנק הפועלים לשעבר;
דוד ברוך, סגן ראש אגף התקציבים באוצר ולשעבר מנכ"ל
בנק ירושלים ומנכל אקסלנס ואסתר דומיניסיני, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, מנכ"לית הביטוח הלאומי ומנכ"לית רשות בתי החולים הממשלתיים לשעבר.
מזכיר הוועדה היה ד"ר שוקי פרידמן, בכיר בלשכה המשפטית ביחידה ביטחונית לשעבר. נציגי צה"ל ומשרד הביטחון ששימשו כמשקיפים בוועדת לוקר היו: תא"ל
ששון חדד, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון; אל"ם יניב אללוף, ראש מחלקת תכנון באגף התכנון בצה"ל; תא"ל מיל., יעקב נגל, סגן ראש המל"ל; נח הקר, סגן ראש אגף התקציבים באוצר לנושא תקציב הביטחון ועמוס שקדי, חשב משרד הביטחון. כמו-כן הצטרפו אליהם: דניאלה פרתם, מאגף התקציבים באוצר; ד"ר יעקב ברוידא מבנק ישראל; אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה ורו"ח יובל רז, מאגף החשבת הכללית, במשרד האוצר.
על-רקע זה, ברור לחלוטין, הכעס והתסכול של קברניטי צה"ל ומשרד הנביטחון המבינים היטב, כי הפעם יקשה עליהם, עד למאוד, מסקנותיה של וועדת לוקר שעשתה מלאכתה על הצד היעיל והמקצועי ביותר. בהיעדר תשתית עובדתית של ממש לתקוף ממצאיה ומסקנותיה של וועדת לוקר - למעט חריגים, פה ושם - בחרו מערכת הביטחון וצה"ל לנגח באופן כללי וכוללני מקצועיותה של וועדת לוקר. כך מרשה לעצמו שר הביטחון להטיח בוודה זו, כי הדוח שלה הוא: "שטחי, לא מאוזן באופן קיצוני ומנותק לחלוטין מהמציאות סביב מדינת ישראל ובתוכה". כמו-כן הרשה הוא לעצמו להוסיף ולטעון, כי: "אם הדוח ייושם הוא יהיה הימור על ביטחונם של אזרחי ישראל". אם לא די בכך, הרי דובר צה"ל, תא"ל
מוטי אלמוז, אמר, באופן פומבי, בהודעה שפרסם לציבור, כי דוח וועדת לוקר הוא: "ירייה בין העיניים לצה"ל".
אתם לא חושבים שהגזמתם, קצת - ואפילו הגזמתם מאוד - אחיי, גיבורי התהילה, קציני צה"ל ובכירי משרד הביטחון?
דומה כי הפעם דבר - דבר לא יעזור לצה"ל ולמערכת הביטחון,כאחת. דווקא - דווקא אווירת העלייהום שיוצרים, בימים האחרונים, ראשי מערכת הביטחון וצה"ל, כאחת תפעל לרעתם. הגיע הזמן שמישהו ייעשה סדר בכל הקשור לפרה הקדושה ששמה "תקציב מערכת הביטחון" שההתנהלות סביבה אינה משקפת, בהכרח ובכל הכבוד הראוי, סדרי מינהל ראויים ותקינים. ההתכתשות המתחדשת, מדי שנה בשנה בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון ראוי לה שתיפסק ובדרך של אימוץ 53 מסקנות וועדת לוקר ולמצער, חלק ניכר מהמלצותיה של וועדה זו שעשתה מלאכתה על הצד הטוב והיעיל ביותר. אין קל מלמתוח ביקורת. קשה יותר לחתוך בבשר החי ולהצביע על התנהלות בזבזנית, בכל הכבוד הראוי.
בכתב המינוי לוועדת לוקר החליט הקבינט, כי הוועדה תתמקד בהקשר זה בגובה תקציב הביטחון ביחס לתוצר המשק וביחס לתקציב המדינה, כמו-גם תציע מסגרת לתקציב הביטחון לעשר שנים קדימה. על הוועדה הוטל לדון גם בגודל התקציב כפונקציה של האיומים המדיניים-ביטחוניים על ישראל.
כן נקבע, כי הוועדה תדון גם בנושאים של שכר וגמלאות בצה"ל, בשאלות של הצטיידות וסיוע אמריקני. בהחלטת הקבינט צוין, כי המטרה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, היא לקבוע מתווה ארוך שנים לתקציב הביטחון, כדי למנוע את העימותים השנתיים הקבועים על גובה תקציב הביטחון בין האוצר למערכת הביטחון - עימותים שמסקנות ועדת ברודט לא רק שלא הצליחו למנוע, אלא לעתים אף העצימו.
זאת בדיוק עשתה וועדת לוקר - ועל הצד היעיל, הנבון, המקיף, הנכון והראוי ביותר.
שום ביקורת דמגוגית ותהיה העזה ביותר מבית-מדרשם של משרד הביטחון וצה"ל, לא תצליח למנוע, סוף-סוף, הרפורמה הנדרשת, זה שנים, בתקציב משרד הביטחון וצה"ל. דומה, כי בביקורת העזה והבוטה של קברניטי משרד הביטחון וצה"ל על וועדת לוקר, מחמיצים הם מטרתם. דומה, כי מסקנות וועדת לוקר - כולם וגם/או חלקם בניגוד למסקנות וועדת ברודט יאומצו בידי ממשלת ישראל ויבוצעו על ידה, הלכה למעשה.
