הסתדרות המורים הפקירה 20,000 עובדי הוראה, בזמן שאת כל משאביה ואת כל זמנה היא משקיעה בהנפקת חוברות מהודרות של הסתדרות המורים, חוברות מנייר משובח ויקר המושקעות היטב, חוברות שצועקות צרכנות, פרסומות לצרכנות זולה, שאין בינן ובין מערכת ערכים של הוראה מאומה.
בעוד כחודש עומדת להיפתח שנת לימודים חדשה ואת תלמידי ישראל יקבלו גם השנה מורי קבלן. אחד מכל עשרה עובדי חינוך והוראה יהיה עובד קבלן. למיגור תופעה זו לא התגייסה הסתדרות מורים, שיש לה פנאי להנפיק לנו חוברות מסחריות, שכולן צועקות צרכנות זולה של חברות מסחר בעלות עניין, ועניין רב בכסף.
שנת לימודים חדשה בפתח, והמורה ברכה קורן תתחיל את השנה ה-17 שלה כמורה בנתיבות מטעם חברת כוח אדם. בחודש תשרי כמעט ולא תביא משכורת, בה תוכל לכלכל כאם חד הורית את ארבעת ילדיה. ברכה קורן אינה נמצאת על סדר יומו של יו"ר הסתדרות מורים המנוכר לכאבו של הון אנושי יקר, לכאבם של 20,000 מורים. על סדר היום שלו לא מועלה נושא כאוב, שכל עובד הוראה עשירי במערכת החינוך הוא למעשה עובד בתנאים של מורה קבלן. מורה, שאינו מקבל משכורת בימי חופשה וקרן פנסיה עבורו היא בחזקת חלום, ובחודשי הקיץ הוא חייב לפקוד את לשכת העבודה כדי לקבל מהאוצר דמי אבטלה..
שנת לימודים חדשה בפתח. הסתדרות המורים, שתפקידה להגן על ציבור העובדים, נותנת לשנת הלימודים להיפתח, כשאורבת הסכנה, לא רק שנושא מורי-קבלן אינו עולה לדיון, אלא שבשקט בשקט מספר המועסקים באמצעות חברות קבלן ילך ויגדל גם בשנת הלימודים הבאה.
מי שתחייך כל הדרך אל הבנק זו תהיה חברת קבלן כמו "מרמנת" ועוד שפע של חברות. מי שיבכה בחודש ספטמבר, חודש החגים, יהיו למעלה מ-20.000 עובדי-חינוך שלא יקבלו משכורות, מורים המועסקים על ידיחברות קבלן ועמותות שונות ומשונות.
מר יוסי וסרמן לא ראה בחופשת הקיץ זמן מתאים לארגן את ציבור המורים לפעולות של סולידאריות נגד העסקה בתנאי חרפת-קבלן במערכת החינוך גם בשנת הלימודים הממתינה לה בפתח. ליוסי וסרמן יש שלל עיסוקים שרחוקים מתחומי חינוך.
אני ער לעובדה, שיש ליוסי וסרמן צורך לתת את הדעת למתן טיפול נאות ב-63 מיליון שקל הכנסות מדמי חבר ו-42 מיליון שקל הכנסות מתקציב משרד החינוך. יש לתת דעת וזמן ל-700 מיליון שקל משליטה בקופות הגמל. ובודאי שלא לקפח את 200 המיליון שקל ב"מסד אחזקות" ועוד 200 מיליון שקל של מועדון אשמורת. במצב כזה אין למר יוסי וסרמן פנאי להשקיע ב"דבר זניח" כמו מורי קבלן.
מובן, שבשלל המחויבויות של ניהול פיננסי, שרק חלקן הזעיר פורט כאן, לא ניתן לדחוס גם מחויבות של גיוס ציבור המורים והתלמידים בישראל לסולידאריות חברתית עם מורי הקבלן והעמותות, שלא תהיה להם משכורת בחודש החגים המתקרב.
זה היה יכול להיות שיעור נפלא באזרחות, כשציבור של כל המורים בישראל יחד עם תלמידי הכיתות הגבוהות מוחים על כך שב-18 ימי חופשת פסח מורי קבלן אינם מקבלים משכורת וכך בימי חגי תשרי ובמשך כל חודשי חופשת הקיץ.
אבל יוסי וסרמן הוא יו"ר של אגודה עות'מנית שעל-פי החוק, אינה נתונה לפיקוח כלל. לא של
מבקר המדינה ולא של מבקר העמותות. היא נתונה לפיקוח עצמי שלה על עצמה.
כך היא יכלה לקחת את בנק "מסד", שהוקם, אם אינני טועה, ב-1930. המטרה הייתה להקים אגודה שיתופית, שתוכל לתת הלוואות בסכומים קטנים לציבור מורים. בפועל הפכו את האגודה השיתופית לחברה בע"מ עם בעלויות של בנקים. בשלב ראשון
בנק הפועלים ועכשיו הבנק הבינלאומי. מניות היסוד של המורים המייסדים הפכו לסיפור עצוב, שרב הנסתר בו על הנגלה, במיוחד למייסדים שחלקם עוד בחיים.
כשעסוקים עד צוואר במסחר של מיליוני שקלים במניות של מורים, למי יש פנאי להקדיש את חופשת הקיץ להתארגנות כלל ארצית לוחמת נגד המשך התופעה של עובדי קבלן במערכת החינוך.
יוסי וסרמן חייב ללכת, ומיד. 20,000 מורי הקבלן מהווים כתם מוסרי וערכי על מערכת החינוך שלנו. היה לנו שר חינוך שהבטיח תוך שנה שנתיים למגר את התופעה. השר כבר איננו ומספר עַבְדֵי קבלן רק גדל.