ברצוני להציף בעיה ציבורית שנתקלנו בה לאחרונה בגלל ניסיון אישי והיא נושא ועדות הקבלה במושבים באזור המרכז. אומנם לאחרונה נחקק חוק שרק בהרחבות במושבים ובקיבוצים בנגב ובגליל וועדות הקבלה הינן חוקיות, אך גם על זה ממשיך להתנהל מאבק.
הנושא שבו נתקלנו, ושלדעתנו יש בו עניין לציבור קשור לוועדות הקבלה למשקי עזר ונחלות באזור המרכז. קבוצת כוח במושב (ועד האגודה), מנצלת את מעמדה והופכת מושב, למועדון חברים סגור שפתוח רק למי שוועד האגודה חפץ ביקרו. כלומר הם קובעים מי יכול לקנות נכס במושב למרות שהם לא בעלי הנכס ובדרך זו הם יכולים גם לקבוע את מחיר הנכס מלבד זהות הקונה.
במקרה שלנו - אנחנו זוג פנסיונרים אקדמאיים שמתגוררים בפ"ת בצמידות לכפר סירקין, מזה 36 שנים, ילדינו למדו עם ילדי הכפר וכל חיינו היו משולבים עם חיי הכפר בגלל הקירבה.
לאחרונה, הצלחנו לרכוש משק עזר בכפר לאחר שנות עבודה רבות והתכוונו לעבור לגור בבית שנבנה יחד עם בנותינו. אז התברר לנו שתנאי למימוש הרכישה הוא עמידה בתנאי ועדת קבלה של הכפר.
עשינו ככול שביקשו מאתנו, אך לתדהמתנו קבלנו הודעה שוועדת הקבלה פסלה אותנו בנימוק שאנו לא מתאימים "לחיי חברה בקהילה קטנה" תוך הסתמכות על תוצאות מבדק במכון שנבחר על ידם וקריטריונים עלומים.
כל מי שגר בפ"ת יודע שכפר סירקין מהווה בפועל שכונה של פ"ת עם אוכלוסייה מגוונת כמו בעיר. יש מספר מצומצם של בעלי נחלות שמקיימים פעילות חקלאית או חוות סוסים כאשר רוב האוכלוסייה איננה עוסקת בחקלאות. לדוגמה יו"ר וועד האגודה הוא עו"ד בעל משרד בתל אביב.
כלומר למרות שהאגודה של כפר סירקין נקראת אגו"ש כפר סירקין החלק השיתופי בה הוא קטן אם לא אפסי. לכן נוסף לבעייתיות, בלשון המעטה, שבעצם הקמת ועדת קבלה כמנגנון סינון והפעלתו, מתווסף נדבך נוסף – והוא הקריטריון "אי התאמה לחיי חברה בקהילה קטנה", שמצוטט ע"י ועדת הקבלה כסיבה לאי קבלתנו לכפר.
קריטריון זה, כפי שיפורט בהמשך, הוא קריטריון מעורפל וסודי, דבר המאפשר לוועדות הקבלה לצקת לתוכו תוכן ככל העולה על רוחן, והמאפשר מרווח רחב מאוד לשרירותיות.
אומנם כתוב בתקנות, כי בחינת "ההתאמה החברתית" של מועמד צריכה להסתמך על חוות-דעת מקצועית של מכון, אליו יופנו המועמדים על-ידי ועדת הקבלה. אולם גם חוות-דעת זו לא פותרת את עמימותו של מונח זה, ולא מבטיחה כי שיקולים זרים ופסולים ומניפולציות לא יסתתרו מאחוריו.
בפועל, קריטריון "ההתאמה החברתית" נהפך להיות מעין מילת הקסם, בה נתלות ועדות הקבלה, אשר מאחוריה קל להסתיר שיקולים זרים ופסולים. קריטריון ההתאמה החברתית מהווה אמצעי, דרכו קבוצה קטנה של תושבים המתגוררת ביישוב קהילתי המצויה בעמדת כוח, מכוונת עצמה ליצירת "קהילה" הרצויה לה. זוהי "קהילה" מלאכותית אשר מורכבת מאנשים שניתן לתארם "מצליחנים", "מבוססים" "צעירים" "קרובים שלנו", או "חברים שלנו" או "סתם לא אתם" (מחק את המיותר).
מנגנון הסינון של ועדות הקבלה שנועד לתכלית טובה בזמנו בגלל הצורך האמיתי בו (כשהכפר היה מבודד), מייצר כיום "קהילתיות מדומה"; הוא מאפשר לקבוצה קטנה של חברי ועד לקבוע מי יהיו שכניהם על קרקע שהיא בבעלות רשות מקרקעי ישראל וככזאת ציבורית, לשלוט על נכסים של אחרים ואף לקבוע את מחיר המכירה ולמי.
ההחלטה פוגעת שלא כדין בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, לקניין, לדיור ולפרטיות. ההחלטה מגבילה את זכותו של אזרח למשאב ציבורי רב חשיבות – קרקע – באמצעות מנגנון הסינון וקריטריון "ההתאמה החברתית". הפגיעה הטמונה בהחלטה זו אינה עומדת בפסיקת ההגבלה של חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, שכן היא אינה לפי חוק, אינה לתכלית ראויה והיא בלתי מידתית.
כיום יש בידינו חוזה חתום עם המוכרים ואין לנו דרך לממש אותו בגלל החלטה שרירותית של וועד אגודה שיתופית כפר סירקין. אנו בטוחים שאי קבלתנו נובעת מסיבה שאינה חוקית שאותה לא ניתן לציין והמשפט "אי התאמה לחיי קהילה" מופיע כנימוק נוח.
אנו עומדים חסרי אונים מול החלטה שרירותית זו.
