X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
האם הייתם מרשים לחבורה של מדענים לשחרר יתושים שהודבקו בחיידקים בחצר האחורית שלכם? תושבים בשתי ערים בצפון אוסטרליה אמרו להם כן ועזרו בכך לחוקרת ישראלית להילחם בקדחת הדנגי
▪  ▪  ▪
בתי גידול מצויינים [צילום: AP Na Son Nguyen]

עקיצות יתושים הן ללא ספק אחת מתופעות הלוואי השנואות ביותר שמביא אתו הקיץ, אבל למען האמת, גירודים הם בהחלט לא הבעיה הכי גדולה כשמדובר ביתושים. מעבר למטרד, יתושים מעבירים מחלות שעלולות להיות קטלניות לבני אדם, כמו קדחת הדנגי, מלריה, קדחת צהובה וקדחת מערב הנילוס - שעדיין מתפרצת מדי פעם בישראל. מחלות אלו גורמות לתמותה נרחבת בקרב בני אדם בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, ובעיקר במדינות מתפתחות, אך לא רק בהן.
בשנים האחרונות, תפוצתם של מיני יתושים רבים הולכת ומתרחבת, וכן תפוצתן של המחלות שהם מעבירים. תופעה זו קשורה לשינויי האקלים שמתרחשים בכדור הארץ, לגידול באוכלוסייה ולעיור המואץ שמוביל לצפיפות גבוהה של בני אדם, לעתים ללא תשתית מתאימה לניקוז מים ולפינוי אשפה - מציאות שיוצרת בתי גידול מצוינים ליתושים רבים. בנוסף, תנועה של בני אדם וסחורות בין יבשות מביאה עמה לעתים נוסעים סמויים - מינים פולשים - כמו יתוש הנמר האסייתי שהגיע לישראל לפני קצת יותר מעשור. יתושים פולשים כאלה לפעמים מעבירים עמם גם את המחלה מיבשת ליבשת. כך, למשל, לאחר ההתפרצות הגדולה של קדחת מערב הנילוס בניו-יורק בשנת 1999, נמצא שההרכב הגנטי של הנגיף מצביע על כך שמקורו בישראל, ויתכן שהגיע עם יתושים שנקלעו לאחת מהטיסות בקו תל אביב-ניו-יורק.
הניסיונות של בני האדם להשמיד, להכחיד או לפחות למנוע העברת מחלות על-ידי יתושים אינם חדשים. אנחנו לא כל כך אוהבים יתושים, ומלבד ריסוס והדברה נעשו בשנים האחרונות מחקרים רבים שבחנו שיטות שונות להתמודדות עם התופעה - בין השאר על-ידי שחרור של יתושים מסורסים; הנדסה גנטית שמחדירה גנים קטלניים; או גנים שמונעים העברת מחלות ליתוש. סיפור ההצלחה הבולט ביותר עד כה הוא הדבקת יתושים בחיידק שמונע את התפתחות הנגיף. שיטה זו נחקרת ואף מיושמת על-ידי התוכנית Eliminate Dengue - שיתוף פעולה בינלאומי שמטרתו היא להכחיד את מחלת קדחת הדנגי (מחלה שמועברת על-ידי מספר וירוסים ושהסיכוי לתחלואה קשה כתוצאה ממנה עולה כאשר נעקצים בשנית על-ידי יתוש שנושא וירוס אחר).

חיידק נגד נגיף
הם גילו שוולבכיה לא רק מקצרת את חיי היתושים, אלא גם מונעת ממש את התפתחות הנגיף
▪  ▪  ▪

מרכז המחקר העיקרי של Eliminate Dengue נמצא בקיירנס, אוסטרליה, באזור שבו המחלה אינה מבוססת, אך מתפרצת לעתים קרובות למדי. הרעיון שהוביל להקמתו היה להדביק את היתושים בחיידק הנקרא וולבכיה (Wolbachia) שקיים באופן טבעי בחרקים רבים. מדובר בחיידק שחי כטפיל בתוך תאי החרק ובמקרים רבים מקצר את חייו. "המחשבה הראשונה היתה, שאם החיידק יקצר את חיי היתושים, הנגיף לא יספיק להשלים את תקופת הדגירה שלו וכך לא יועבר הלאה", מספרת ד"ר מיכל סגולי מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון, שהצטרפה לצוות החוקרים האוסטרלי, ובראשם הפרופסורים סקוט ריצ'י, ארי הופמן וסקוט אוניל, לצורך מחקר הפוסט-דוקטורט שלה.
בפועל, כאשר החוקרים הצליחו להדביק את היתושים בחיידק ולאחר מכן בנגיף הדנגי, הם גילו שוולבכיה לא רק מקצרת את חיי היתושים, אלא גם מונעת ממש את התפתחות הנגיף. הסיבה לכך היא ככל הנראה שהחיידק והנגיף מתחרים זה בזה על חומרי המזון שהם גונבים מתאי היתוש, והנגיף מפסיד. בנוסף, ידוע שכאשר נקבות שאינן מודבקות בוולבכיה מזדווגות עם זכרים מודבקים הן לא מייצרות צאצאים, וכן שנקבות מודבקות, שכל צאצאיהן יהיו מודבקים גם הם, מצליחות להעמיד יותר צאצאים. וולבכיה, אם כן, היא מועמדת טובה במיוחד למלחמה בנגיף הדנגי.
סגולי ועמיתיה גילו עד מהרה שלהדביק את כל היתושים באזורים המועדים לסיכון בחיידק טפיל זה לא עניין כל כך פשוט. על-מנת לחזות את הסיכויים והזמן שייקח לחיידק להתפשט בקרב היתושים, צריך להבין כיצד בדיוק הוולבכיה משפיעה על מהלך החיים, ההישרדות, ובעיקר כושר ההזדווגות של היתושים. "מאוד חשוב להעריך את ההשפעה הזאת בניסויים מקדימים, ובמיוחד בזכרים - משום שכל מנגנון אי-ההתאמה תלוי בהצלחת הזכרים שמודבקים בוולבכיה להזדווג", מסבירה סגולי, שערכה את הניסויים האלה כחלק מעבודתה בתוכנית.

הסברה ושיתוף קהילה
כיום, בשתי ערים באוסטרליה, וגם במקומות נוספים בעולם שסובלים ממחלת הדנגי כמו קולומביה ואינדונזיה, כבר החל שחרור נרחב של יתושים מודבקים בוולבכיה לרחובות
▪  ▪  ▪

במחקר, שהתפרסם בשנה שעברה, ערכה סגולי ניסויים בכלובי שדה שמדמים את סביבת המחיה הטבעית של היתוש - גינה של בית אוסטרלי טיפוסי, עם עציצים, מכלי מים ובגדים ישנים שמדיפים ריחות זכר שמודבק בוולבכיה. כך נמצא שהוולבכיה לא מפריעה לזכרים להזדווג עם הנקבות - ואלו חדשות מצוינות.
כיום, בשתי ערים באוסטרליה, וגם במקומות נוספים בעולם שסובלים ממחלת הדנגי כמו קולומביה ואינדונזיה, כבר החל שחרור נרחב של יתושים מודבקים בוולבכיה לרחובות. התוצאות נראות מבטיחות: רוב היתושים שנלכדים לאחר שנה ויותר באותם אזורים מכילים וולבכיה. כלומר, נראה שהחיידק מתפשט באוכלוסיית היתושים בקצב מרשים. בזכות עבודת הסברה יסודית ושיתוף הקהילה המקומית בתהליך המחקר, התוכנית להכחדת הדנגי זוכה לתמיכה בקרב הציבור ואזרחים אנושיים שמעודדים את היתושים להתרבות. בניסוי היא השתמשה בנקבות יתושים ללא וולבכיה, וזכרים משני הסוגים - עם ובלי וולבכיה - שהתחרו ביניהם על הזכות להזדווג עם הנקבות. לאחר 24 שעות הנקבות מטילות ביצים. הטריק הוא שניתן לזהות בקלות עם מי הנקבה הזדווגה: אם הביצים שהנקבה הטילה מכילות זחלים - היא הזדווגה עם זכר ללא וולבכיה, ואם הן ריקות - היא הזדווגה עם רבים הסכימו שהמדענים ישחררו בחצר האחורית שלהם יתושים נושאי וולבכיה. הנתונים של המחקר מעודדים וסגולי אומרת שהשלב הבא הוא לבדוק את ההיתכנות של המיזם בערים שלמות.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  02/08/2015   |   עודכן:  02/08/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הדברה גנטית
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
תשובה לשוחר השלום !
מסעודה משדרות  |  2/08/15 18:04
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב יצחק
פרקליט המדינה הורה על חידוש הליכי החקירה בתאונת הדרכים שאירעה ב-2005 שבה נהרג הנער גל בק ז"ל    טוב יעשה פרקליט המדינה שי ניצן אם יורה לחקור פרשה חמורה עוד יותר: כיצד שובשה החקירה והתעכבה בדיקת דם לד"ר דורי קלגסבלד בחשד לנהיגה בשכרות ב-2006 ולתאונה שבה דרס למוות את יבגניה וקסלר בת 23 ובנה בן השש    ומדוע קלגסבלד לא הואשם בהריגה
ציפי לידר
מדוע התפלל משה 515 פעם כדי להיכנס לארץ ישראל? - תפילה בחסד ולא בזכות?    התפילה כערך אוטונומי: אמוֹר לי מה תפילתך - ואוֹמַר לך מי אתה    על אסטרולוגיה ותפילה    לרקוד בלי ניע: שלוש גישות לתפילה
יוני בן-מנחם
אבו מאזן מנסה להכשיר את סאאב עריקאת כיורשו אך המהלך שלו נתקל בהתנגדות שעלולה להביא לשפיכות דמים. עבאס סיבך את קרב הירושה ברש"פ והוא ימשיך בתפקידו עד שיימצא פתרון לסוגיית היורש
אלעזר לוין
השופט החרוץ, שהגיע לדרגת סגן-נשיא בבית המשפט המחוזי הגדול ביותר בישראל, כבר טיפל במוטי זיסר ובנוחי דנקנר    עתה הוא עוסק בחברת צ. לנדאו, שקרסה, ובמגרש שלה העומד למכירה    האם הודעה פתאומית של שפיר, לפני יממה, תטרוף את הקלפים?
טובה ספרא
הכלכלה בעולם אחרי עידן אובמה - מציאות לא מפתיעה; הניסיון לטפל בבעיה הכלכלית בעולם המערבי מגיע לסמטה ללא מוצא; שינוי חשיבה יביא פתרון ב-2018-2017    זה הזמן לשנות התייחסות ולפתוח את הלב למרות הכאב, לתת מקום לשיר בלב
רשימות נוספות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
עונת המלפפונים והנבטוטים  /  צוות זווית
טיסה נקייה  /  אסף בן נריה
עקוב אחר שינויים  /  אתר זווית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il