המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט
אליקים רובינשטיין, שהיה בעברו היועץ המשפטי לממשלה וכל חייו שימש תמיד כעו"ד ויועץ בשירות המדינה (בלי שום רגע של נסיון חיים אמיתיים מחוץ למסגרת הציבורית המרופדת והמפנקת) מתנגד לביקורת על הפרקליטות. בעצם הוא מסכים שצריך ביקורת, אבל רק על הפרקליטות באופן תיאורטי ואמורפי, ולא על הפרקליטים שעובדים בה. בערך כמו לפתוח בחקירה תיאורטית על משפחות הפשע, אבל בלי לחקור את ראשיהן ואת האנשים הפעילים בהן.
לזכותו של רובינשטיין שהוא לא הסתיר את העובדה שגם אישתו עבדה בפרקליטות המדינה במשך 33 שנה. למזלם זה היה בימים שבכלל אי-אפשר היה להגיש תלונה כנגד מישהו בפרקליטות. אח, ימים מאושרים שחלפו ונגוזו. אז רובינשטיין רוצה להחזירם.
את עמדתו זו מסר רובינשטיין לחברו
אליעזר גולדברג, שופט גמלאי מהעליון, שהיה
מבקר המדינה ונציב הקבילות על השופטים וכיום בגמלאות, שאחרי שהוכיח אימפוטנטיות מוחלטת הן כמבקר המדינה והן כנציב קבילות, מונה על-ידי שרת המשפטים שלנו לבדוק אם צריך לקיים ביקורת על הפרקליטים. כזכור לכולנו, יש כבר במשרד המשפטים יחידת ביקורת פרקליטים, שהוקמה בגלל האיום שאם לא תהיה ביקורת פנימית אז הכנסת בעצמה תקים יחידה פלילית לחקירות פרקליטים, במיוחד לאור מה שהתגלה ומתגלה בכל בוקר מחדש על המתרחש בפרקליטות. זה לא מנע מהפרקליטים להחרים את היחידה הזו, לא לשתף עימה פעולה, מה שלא צריך להפתיע אתכם. גם ראשי וחיילי משפחות הפשע נאלמים ושומרים על זכות השתיקה כשנפתחת בעניינם חקירה.
מלכתחילה יש מקום לתמיהה מדוע מונה דווקא קשיש בן 84 לבחינת דברים רציניים הנוגעים לעתיד כולנו, שעה שהוא עצמו וכל חבריו השופטים לא התירו מעולם ואינם מתירים לשום אדם בגילו לשמש אפילו כמורה דרדקים בבית ספר יסודי, או כמרצה מן המניין באוניברסיטה או כסתם עובד במעבדה לבדיקות דם בקופת חולים. מעניין איפה נבדק ונמצא שהשופטים בישראל נולדו עם חסינות גנטית המונעת מהם אפשרות לשיטיון (אלצהיימר), לסניליות או לעייפות הגוף, המוח והנפש בכל גיל. אבל כעובדה, בישראל רק האזרחים הפשוטים מחויבים לפנות את מקומם בעבודה ולצאת לגמלאות בגיל 67. שופטים יוצאים לפנסיה בגיל 70 ורק אז מתחילים בקריירה האמיתית, בדרך כלל במינויים שהם מקבלים מטעם המדינה, עם תגמולים כספיים מדהימים שלא מתפרסמים לידיעת הציבור. תזכרו זאת בפעם הבאה שתנהלו בפניהם משפט או עתירה נגד משרד ממשלתי, וישפוט ביניכם שופט המצפה שבעוד שנה או שנתיים המשרד הממשלתי הזה ימנה אותו לתפקיד מתגמל כספית וציבורית. תבדקו כמה שופטים הוציאו פסק דין בסכסוך בין אזרח למשרד ממשלתי או רשות ציבורית ושנה אחרי זה קיבלו מהם עבודות ענק ואז תבינו את יסודות המשפט העברי. חביב מאוד, לא?
הסיבה ששרת המשפטים החדשה מינתה את גולדברג הקשיש לבדיקת הנושא הרגיש של הפרקליטות, היא רצונה שלא יהיה בעתיד מי שישיב לעיתונאים לשאלתם הצפויה מי סירס ושיתק את הביקורת על הפרקליטים ויספר בהוראת מי עשה זאת, שאלה שתעלה בציבור ביום שהכל יתפוצץ ותתגלה שוב עוד אחת מפרשיות המירמה והשקרים של בכירי הפרקליטות. לכן מונה גולדברג למשימה: הוא יודע לשתוק. בכלל, שופטים שהם בגמלאות מזה 20 שנה ויותר כבר לא עונים לשאלות הציבור. תנסו ל
שאול, למשל, את השופט בגמלאות
צבי טל, לא על הבדיחה של החוק העלוב הנושא שמו, אלא גם למה הוא סידר ונתן לשופטת
הילה כהן, זו שזייפה סדרה ארוכה של פרוטוקולים ופוטרה בשל כך, פנסיה ממלכתית לכל חייה, למרות שמלכתחילה לא הייתה זכאית בכלל לפנסיה, ובטח לא ממלכתית. תשאלו אותו. הוא לא ישיב לכם, כמו שלא השיב ולא הסביר איך הוא נתן בזמנו לעמותה בה כיהנה אשתו ולעמותות בהן כיהן עוזרו האישי, מיליוני שקלים מהוועדה לקביעת ייעודם של עזבונות לטובות מדינה שהוא עמד בראשה (כשופט בגמלאות כמובן). כמו כל שופט בגמלאות הוא מעולם לא ענה לשאלות הציבור. וכי מה תעשו לו? לכן גם מונה גולדברג.
אליקים רובינשטיין אמר לגולדברג שבימיו כיועץ משפטי לממשלה הוגשו בפניו בקושי 3 תלונות לשנה נגד פרקליטים (באופן אישי). לזאת הגיבה השופטת גרסטל, העומדת בראש יחידת הביקורת על הפרקליטים, שאם זה המצב, אז היחידה שלה בטח יכולה לטפל בתלונות הללו, כי זה לא מוסיף כל עומס עבודה. גרסטל בטח צחקה תחת השפם שאין לה, כי ברור שמוגשות ותוגשנה עשרות תלונות, כצפוי וכמתבקש נוכח המתרחש, אבל אם אליקים טוען שיש רק 3 - אז בבקשה...
הרקע כולו חמור יותר: פרקליטי המדינה מתנגדים לכך שתיעשה ביקורת על מעשיהם ויפורסמו שמות מי שסרחו. הם מוכנים לביקורת כללית, תיאורטית, אבל דורשים שהיא לא תוחל עליהם אישית. דהיינו, אם פרקליט יזייף מסמך, ישקר בבית המשפט, או יסגור תיק בגלל היכרות אישית עם החשוד (או היכרות כספית עם משפחתו. וגם זה קורה) אז הביקורת לא תבדוק זאת. נחמד. הם רוצים שהביקורת תוכל לכתוב דוח על זה שהקפה במזנון הפרקליטות לא טעים, או תוכל לבקר את הפרקליטות רק על ששכחה לשלוח לעיתונות דוח סטטיסטי על כמות מעצרי השווא השנה. יופי. והם מצפים שאנו נקנה זאת. באמצעות גולדברג הטייח.
ובעוד אליקים רובינשטיין מסביר לחברו הגמלאי הוותיק השופט גולדברג מדוע לא צריך לחקור תלונה אישית נגד פרקליטה שמעלימה מסמכים מתיק חקירה, שמוציאה ומשמידה בדיקות דנ"א שמוכיחות שהנאשם איננו הרוצח, או סוגרת בזריזות תיק חקירה של דורסת ילד (בלי קשר, כמובן, לקבלת תיקי גוצ'י, שעוני יוקרה או נסיעות לחו"ל), בו בזמן כתב
שי ניצן, פרקליט המדינה, לשופטת
הילה גרסטל, הממונה על חקירות פרקליטים, כי הוא בכלל לא התכוון לכך, כאשר כתב למנכ"ל משרד הבריאות, שלא לתת לרופאה ד"ר פורמן להיכנס לתפקיד שזכתה בו במכרז. וזה הסיפור:
ד"ר מאיה פורמן היא רופאה מהמכון הפתולוגי הממשלתי, שהעידה שחלק מהחתכים על גופתה של תאיר ראדה, התלמידה שנרצחה בבית הספר בקצרין, נעשו על-ידי סכין משוננת ולא בסכין יפנית, כפי שטענה התביעה. בעיית הפרקליטות הייתה שאם הרצח בוצע בסכין משוננת, ולא בסכין יפנית, אז רומן זדורוב, מי שכביכול "הודה" במשטרה שהוא רצח את תאיר באמצעות הסכין היפנית שלו, והודאתו היא ששימשה הבסיס להרשעתו, לא יכול להיות הרוצח. עדותה המקצועית של הפתולוגית פורמן סתרה את גרסת הפרקליטות. בסופו של יום, ביהמ"ש בנצרת לא קיבל את עדות פורמן והרשיע את זדורוב. קורה. בית המשפט לא חייב לקבל עדות כל מומחה, למרות שגם ראש המכון הפתולוגי של מדינת ישראל תמך בעמדת הפתולוגית פורמן וכתב מסמך ברור בנושא (והפרקליטות עשתה הכל כדי שביהמ"ש לא יידע על קיומה של חוות דעת זו).
בין לבין במהלך אירועי משפט זדורוב, זכתה ד"ר פורמן במכרז ממשלתי לניהול מחלקה במכון הפתולוגי. בשלב זה פנה פרקליט המדינה שי ניצן למנכ"ל משרד הבריאות, והתלונן בפניו איך ייתכן שרופאה פתולוגית שעובדת בשירות המדינה מוסרת בבית המשפט עדות המנוגדת לעמדה שמציגה לו פרקליטות המדינה, וניצן דרש ממנכ"ל משרד הבריאות למנוע ממנה מלהיכנס לעבודתה בתפקיד בו זכתה במכרז. משרד הבריאות נעתר לדרישה וד"ר פורמן הלכה לבית דין לעבודה ושם זכתה בפסק דין הקובע שזכייתה במכרז הייתה בדין ובצדק ובזכות כישוריה ושאין לאיש שום זכות או סמכות ליטול ממנה את התפקיד בגלל שעדותה המקצועית על ממצאי הנתיחה הפתולוגית של תאיר ראדה לא מתאימים לרצון ולאינטרסים של הפרקליטות. גם בשלב זה איש לא שם לב, או לא כתב מילה, על כך שמדובר בעצם בניסיון גס וברוטאלי של פרקליט המדינה ללחוץ, לאיים, להפחיד ולהשפיע על עדה מרכזית ביותר במשפט זדורוב, שעדיין התנהל באותם ימים בבית המשפט העליון. מה דעתכם על אדם שמוסר חוות דעת מקצועית וצריך להעיד ולהיחקר עליה מעל דוכן העדים, או שהיא משמשת ומונחת בפני בית המשפט העליון בדיון (שיכול להחזיר הנושא לדיון מחודש) ואז באמצע המשפט מודיעים לו שמישהו בעל עוצמה דורש מהמעסיק שלו לפטרו מהעבודה, לגזור חרפת רעב עליו ועל משפחתו וילדיו, בגלל שעדותו לא מתאימה לרצונות של מישהו? במה שונה האיום והמעשה של פרקליט המדינה נגד ד"ר פורמן מאיום של אנשי העולם התחתון על עדים לפני ובמהלך משפט?
הפעם הגיעה לנציבת התלונות נגד הפרקליטים תלונה קשה נגד שי ניצן ומעשיו, והנציבות ביקשה ממנו את הסבריו ושאלה מתוקף איזו זכות הוא פנה למנכ"ל משרד הבריאות ודרש לפטר את הרופאה פורמן מהמכון הפתולוגי הממשלתי. אגב, מנכ"ל משרד הבריאות עמד להישמע להוראת פרקליט המדינה, אלא שהשרה דאז,
יעל גרמן, נעמדה על רגליה האחוריות והתנגדה לכך נמרצות ואף הבהירה כי מעשי שי ניצן הם מסוכנים ביותר, מפרים את החוק ומכילים השפעות הרסניות על כל המדינה. לזכותה של גרמן ייאמר שהיא הוכיחה שלפעמים דווקא נבחר הציבור הפוליטי, זה שאנו בזים לו תמיד, הוא שעשוי מחומרים הרבה יותר טובים ואיכותיים מאשר כל בכירי ה"סיביל סרוויס" שלנו, המתעטרים בנוצות מזויפות של שירות ציבורי נקי ומקצועי, אבל בעצם הם סתם פקידים חסרי כל עמוד שדרה מקצועי ומוסרי.
משדרשה הביקורת הסברים משי ניצן על סיבת רדיפתו את ד"ר פורמן ועל נסיונותיו לפטרה, הוא הבין שהפעם הוא נלכד בגלוי על מעשיו ושזה גלגל שעלול להיגמר בהדחתו ממשרתו. מיד ישב וכתב לשופטת גרסטל מנציבות התלונות שפתחה בחקירה נגדו, ש"לא הייתה לי כוונה במכתב זה להורות למנכ"ל שאסור לו לאשר את תחילת העסקתה (של ד"ר פורמן)... אם הובנתי אחרת, אבהיר כי לא זו הייתה כוונתי. בדיעבד, ייתכן שראוי היה לנסח את זאת בדרך אחרת".
מה לא הובן, שי ניצן? איזו כוונה בדיוק הייתה לך שהיה ראוי לנסחה אחרת? הרי כשפורמן הלכה לבית הדין לעבודה על שלאור מכתבך מנעתם ממנה להיכנס לתפקיד, אתה, כעומד בראש הפרקליטות, היית מי שהובלת והנחית את הפרקליטות לטעון ולהשיב לבית הדין שאין לתת לה להיכנס לתפקיד כי היא העזה להעיד נגד עמדת הפרקליטות. אז על מי אתה צוחק? וכי לא אתה הוא מי שכתב למנכ"ל משרד הבריאות כי (ציטוט): "אני פונה אליך בבקשה שלא לאפשר את התחלת העסקתה במכון, או לחלופין להשעות את תחילת העסקתה ולבחון אותה אחרי שינתן על-ידי העליון פסק הדין בערעור שהגיש רומן זדורוב". מה לא הובן במכתבך? וכי לא כתבת שיש למנוע את כניסתה לתפקיד בכלל, או לפחות עד גמר ההליכים המשפטיים בהם היא הייתה עדה? אתה חושב שכולנו מטומטמים ולא מבינים עברית?
אפשר, כמובן, להקל על שי ניצן ולטעון שאולי הוא דיסלקטי, ושכל מכתביו יוצאים לו הפוך ממה שהוא התכוון. זה קורה לו הרבה. עובדה: גם כשהוא הקריא ממסמך חסוי לבית המשפט העליון חלף זמן ואז נחשף המסמך והתגלה שהוא הקריא להם הכל הפוך לגמרי ממה שהיה כתוב שם. זה בהחלט קורה לו, למסכן. נכון שאי-אפשר לגנות אדם על דיסלקציה שיש לו, אבל בהחלט אפשר שלא למנות אחד כזה לפרקליט המדינה. כי אם זו לא דיסלקציה, אז תגובתו למבקרת היא פשוט היתממות, מצג שווא ושקר גס, וזה בהחלט מתאים אישית למי שעומד כיום בראש הפרקליטות וגם מתנגד שתהיה שם ביקורת.
וכאן עשתה גרסטל את הלא-ייאמן. היא קיבלה את הסברו של שי ניצן, שהוא לא התכוון, וסגרה את החקירה נגדו. אתם חושבים שגרסטל מאמינה לו? שהיא חושבת שהוא דיסלקטי ולא יודע לכתוב בעברית? אתם חושבים שהיא לא מבינה מה מתרחש, ואינה יודעת שניצן משקר מכף רגל עד ראש?
אבל גרסטל נמצאת עכשיו במאבק קשה נגד נסיון הפרקליטים למנוע החלת הביקורת עליהם. שי ניצן הוא בעל עמדת מפתח בקרב הזה, והוא שמלבה מאחורי הקלעים את מאבק הפרקליטים. גרסטל שיחררה כעת את צווארו מעניבת התלייה, כדי שהוא ירפה מהמאבק וישב בפינתו ולא ימשיך להמריד אותם. כאן היא טעתה. ובגדול.
לשי ניצן אין מושגים של הגינות במשחק. כמו לחלק מחבריו בפרקליטות. שי ניצן ימשיך להתסיס פרקליטים ולגבות את מאבקם נגד קיומה של ביקורת על מעשיהם. אם שי ניצן ודרכו (וחבריו) ינצחו, אנו עוד נתגעגע לימים שפרקליטות מחוז בכירות הסתפקו רק בבשמים ותיקי גוצ'י באלפי דולרים, וסגניותיהן רק העלימו והסתירו מסמכים מהנאשמים ובאי-כוחם. אם שיטות ניצן ינצחו, אנו נחזה בפרקליטות מדינה שתהיה זהה ומקבילה לפרקליטות המהוללת של עזה, או לתביעה של מצרים.
הקרב אם תהיה או לא תהיה ביקורת-אמת על פרקליטים בשירות הציבורי ומעשיהם מתחולל בימים אלה. בינתיים זה בידיים של גולדברג ושרת המשפטים, וזה לא מצביע על כיוון טוב. ייתכן שהכנסת תצטרך להתערב. נמתין ונעקוב. רק שבינתיים ועד אז, בכל מקרה שאתם מקבלים מכתב רשמי מהרשויות ומפרקליטות המדינה, לא יזיק אם תכתבו להן בחזרה שאתם מבקשים תחילה לדעת אם הם מתכוונים למה שכתוב במכתבם, או שאחרי שנה וחצי הם יכתבו ויטענו שהם בכלל לא התכוונו למה שהם כתבו. בדיוק כמו שעושה שי ניצן. המנהיג והמוביל של פרקליטי המדינה.
