ביטחון הגושהעובדה שעל 8,000 מתיישבי הגוש, היה צורך להחזיק בסבב כ-20,000 חיילים לאבטחה, כולל עשרות פיגועים במתיישבים, בילדיהם וברכושם, הייתה נטל כבד על צה"ל והמדינה. הנסיעה בין הישובים, בתקופה שלפני הפינוי, הפכה להיות מסוכנת, נסיעה בשירות מוגנת ולמרות זאת פגיעה לפיגועים. כפתרון מתמשך זה היה בלתי ניתן לביצוע, ביטחונית וחברתית, היכולת להגן על המתיישבים פחתה ומבחינת המשפט הבינלאומי האחריות על עזה ובנותיה בלתי ניתנת לביצוע.
אמנם היו גם יתרונות מבחינה מודיעינית, אפשרות פיקוח מקרוב, השתלת סוכנים ואמצעי אחרים, אך בשקלול הכולל הפסד למדינה מכל הבחינות.
פינוי הגוש אפשר יד חופשית לתגובההטענה שהנסיגה אפשרה את הירי המאסיבי על יישובי עוטף עזה, יש בה ממש, אך מנגד יש הרבה ממש ביכולת של צה"ל להגיב בחומרה ובהיקפים רחבים על כל התגרות כתגובה וכאמצעי של הגנה עצמית, המוכרים במשפט הבינלאומי ושמדינות העולם אכן נתנו לישראל את הלגיטימציה שזכותה להגן על עצמה.
לא לשכוח - אילולי הפינוי, ישראל לא הייתה יכולה מבצעית ומשפטית, לבצע שלושה מבצעים בעזה, לתקופות יחסית ארוכות, עם תוצאות הרות אסון לעזה וחמאס, כמו מבצע צוק איתן - והיד עדיין נטויה.
עדות ממקור ראשון שירתתי ברצועת עזה ויו"ש משך 10 שנים מתוכם 7 שנים בעזה, כיועץ משפטי, בתקופה שהחלו לבנות ולייסד את גוש-קטיף, כלומר: הייתי בסוד ההחלטות של הממשל להקמת הגוש, הטיפול בו והבטחתו.
הרעיון הבסיסי היה להקים מוצבים אזרחיים בגוש, מטעמים ביטחוניים ואסטרטגיים. השלב הראשון בהחלט הצליח והישובים מלאו את תפקידם, אבל כמו כל מוצב, מגיע שלב שבו ההחזקה בו, מיותרת והופכת לנטל ביטחוני, מדיני ובינלאומי.
בשלב זה ההחלטה על הפינוי הייתה הכרחית ובמקומה, ולדעתי אף הצדיקה עצמה מכל הבחינות. הוויכוח הציבורי שנמשך זה 10 שנים מוכיח שהפצע עדיין לא הגליד במיוחד אצל אלה שפונו (שניתן להבינם), אצל פוליטיקאים מתוסכלים שמחפשים לנגח את הממשלה שגם אותם אפשר להבין, אך לא להצדיק ואצל מחפשי כותרות ראשיות ומשנה, שקופצים על הרכבת כדי להגיע לתחנה הבאה.
בוז'י הרצוג התראיין ונאם בכנס מפוני גוש-קטיף, תוך שהוא מכריז בלהט, שעכשיו נראה לו שהנסיגה הייתה טעות מבחינה ביטחונית. אותו בוז'י הרצוג הצביע בלהט בעד הפינוי, עכשיו כשהוא באופוזיציה, הוא משנה פוזיציה ומצהיר נגד, וכך מגחך את עצמו ועמדתו לדעת. ובאשר ליהודה ושומרון - לא מפנים 400-300 אלף מתיישבים, לא בהסכם ולא בכוח. מדובר בסיפור שונה לגמרי וללא סיכוי שזה עלול להתממש... בגלל הסכנה הקיומית למדינה.