פרס לשכרות?
האם בית המשפט מעניק פרס לשכרות? לפחות כך נראה לגבי הרוצח של הנער נאור אטיאס מפתח תקוה, שהואשם בהריגה בלבד. זאת למרות העובדה שנאור נדקר שלוש פעמים, ואחת הדקירות הייתה בלב. במבחן התוצאה - וגם הכוונה, שֶכןהרוצח היה חמוש בסכין מראש - מה זה אם לא רצח. הייתכן, כדברי חז"ל, שכורתים ראש של ציפור, והיא לא תמות?
אם לא די בכך, הרוצח טען להגנתו שהיה שיכור. האם אין זו עילה לחומרת העונש, ולא לקוּלתוֹ, כפי שנעשה הפעם ובמקרים רבים אחרים? ההרשעה בהריגה בלבד לא רק שאינה משקפת את חומרת הפשע, אלא לא פחות אינה מרתיעה רוצחים פוטנציאליים אחרים ומעודדת שכרות. יצויין שזה מקרה שני תוך חודש שדקירה ורצח בין בני נוער מסתיימים בהרשעה דומה. מה הפלא שעקומת הדקירות של נערים עולה? לאן הגענו?
שוּק ללא הפסקה
גם אם מוצאו הגאוגרפי של העיתונאי והבדרן
ג'קי לוי הוא מחוץ לירושלים, תודו שמבחינת שורשיו המנטליים ג'קי הוא ירושלמי יותר מירושלמי, שהפך לסמל. אין מי שחי את ההווייה של העיר, על שלל עדותיה, צבעיה וריחותיה הקולינריים, ושם את אצבעו על הדופק שלה, בדמות השוק המיתולוגי של מחנה יהודה, יותר ממנו.
ואכן השוק שעבר בשנים האחרונות מתיחת פנים לא רק פיזית, אלא גם מבחינה עיצובית, מגלם את השילוב הבלתי אפשרי של מסורת ומודרניות שקורה רק בירושלים. לצד ממכר מסורתי של שפע ירקות ופירות עסיסיים, השוק הפך למרכז בילוי, תרבות ופנאי עממי ויוקרתי כאחד. תחום המזון השתדרג אף הוא, ומלבד חנויות טבע ותבלינים אקזוטיים, בדומה למרכז העיר שלל בתי קפה מעטרים את השוק, בשילוב חנויות אופנה בסגנון בוטיק. בנוסף לכך יש בשוק חנויות למוצרי נוי ויודאיקה.
מי היה מאמין, נחלאות הגיעה לתוך השוק, שהפך למרכז תיירותי התוסס והשוקק ביותר בבירה - עיר בלי הפסקה.
מודעות לנפגעי נפש
נכון שקופת חולים מעוניינת ברפורמה בבריאות הנפש, המעשירה משמעותית את תקציבה ממשרד הבריאות. לעומת זאת עובדי מרפאות בריאות הנפש, החרדים לא פחות לתעסוקתם, מאשר למטופלים שלהם, מתנגדים לה.
אולם דומה שמעֵבר לרפורמה, השנוייה במחלוקת בין גורמי המקצוע השונים, חשיבותה היא בעצם העלאת המוּדעות הציבורית לנפגעי הנפש, שאינם שונים מחולים פיזיים, הסרת הסטיגמות המרתיעות כלפיהם, והעלאת הדיון בהם על סדר היום בכל הנוגע ליחס השוויוני כלפיהם והשתלבותם בקהילה. דיון כזה בעניינם בהיקף ציבורי כה רחב, שכבש את הכותרות ואת דעת הקהל, לא נעשה עד כה והוא חסר תקדים, ויש לקוות שאכן יתרום לרווחת קהילת פגועי הנפש.
שבת לכל
עוד לפני שיושם "חוק שעות עבודה ומנוחה", שהיה בהקפאה עמוקה במשך שנים רבות, ולפני עידן הקניונים הנפתחים כיום בשבת ליד כל עץ רענן, הגה הסופר אהרן מגד את הרעיון להקמת תנועה בשם חב"ש. לא, אין מדובר בארץ של שכנתנו האפריקנית, אלא בתנועה של חילונים בעד שבת. היה זה על-רקע חילולי שבת המוניים על מגרשי הכדורגל, מתוך ריקנות ושעמום, שהסופר קרא להפסיק את המשחקים ולהפוך את השבת כנכס לאומי ליום המנוחה השבועי.
מגד יזם את התנועה לא מטעמי נוחות, כדי להפסיק את ההמולה המפריעה לשכנים, אלא מנימוקים אידיאולוגיים צרופים, בדומה לנימוקי השופטים בפסיקתם נגד הקמת המרכול בזמנו בגבעתיים.
דומני כי במקום התעסקות ציבורית עם תוכניות ריאליטי הריקות מתוכן, דוגמת "
האח הגדול", או עם כיסאולוגיה פוליטית, הגיעה השעה להקים את תנועת חב"ש למען האקולוגיה הרוחנית של העם.
סוקובקטנה
להפיק את המקסימום מהמינימום 